Page 264 - עידן האימפריות
P. 264
262פרק ח
הייתה ,שחבל בנימין שב למקומו הצנוע במערכת מנהל הקנקנים ביהודה ,ואולי גם
במנהל היהודאי בכלל99.
בכמה אתרים בבקעת באר שבע-ערד נחשף מכלול קרמי המקביל לשכבה II
בלכיש ,דהיינו משלהי המאה הז' לפנה"ס .אתרים אלה כללו ארבע ערים (ממערב
למזרח) :ביר א-סבע ,ערוער ,תל עירא (ככל הנראה גם עיר המנהל האזורית) ותל
מלחתה; 100מצודות אחדות ,ובהן בעיקר :חורבת ענים ,חורבת עוזה ,חורבת טוב,
חורבת רדום ותל ערד; 101ויישובים פרוזים ובהם תל משוש ,תל שוקת ,חורבת
יתן ,הר יתיר ,חורבת חור ונחל ענים 102.גם כאן ,בדומה למצב בשפלת יהודה ,אין
ביכולתו של המחקר הארכיאולוגי להבחין בשלבי משנה בתוך המאה הז' לפנה"ס
ולדעת אם תהליכים יישוביים התחילו במחצית הראשונה ,באמצע או במחצית
השנייה של המאה .ובכל זאת בשנים האחרונות רווחת הדעה שהתפתחות מערך
יישובי זה בבקעת באר שבע אירעה בימי מנשה כחלק מ'השלום האשורי' ומתוך
הצורך של יהודה לפצות על אובדן השטחים הפוריים בשפלה 103.ממצא טביעות
הוורדה יכול להאיר נושא זה מכיוון אחר ,גם אם לא מכריע בשאלה זו ,ולהצביע על
מועד חזרת מנהל הקנקנים לבקעת באר שבע–ערד ,ולו רק כחלק ממשלוח הקנקנים
העודפים כתשלום או כמתנה לפקידים ולאנשי צבא ששהו באתרי האזור .מבחינה
זו התמונה ברורה .לעומת חמש טביעות 'למלך' מהטיפוסים המאוחרים ,וחרותת
מעגלית אחת בלבד ,נמצאו באתרי בקעת באר שבע–ערד עשר טביעות ורדה —
המספר הגדול ביותר של ידיות מוטבעות מסוג כלשהו שנמצאו באזור הזה .בדומה
לממצא מרמת רחל ומלכיש ,IIכל ידיות הוורדה שנמצאו באזור זה בהקשרים
סטרטיגרפיים ברורים נמצאו מעל הרצפות ,והן אפוא מאוחרות מהקמת האתרים או
בני אותו הזמן .ואולם למרות המספר הקטן של הידיות נראה שיש בכך עדות למועד
שמנהל הקנקנים ביהודה חזר להתעניין ואולי גם לתמוך בפקידות ובמנהל היהודאי
בבקעת באר שבע–ערד .פעילות זו כללה בעיקר את הקמת המרכז בתל עירא,
כשלצידו מערך שלם של מצודות .שיבתו של המנהל היהודאי רק בשלב מאוחר
של המאה הז' מעורר תהיות בנוגע למידת שלטונה של יהודה באזור ממסע סנחריב
וראשית המאה הז' לפנה"ס ועד השליש האחרון של מאה זו ,בייחוד לאור שכבות
9 9בהקשר זה יש להזכיר את הצעתו של נאמן (2009ב ,עמ' ,)116שלפיה יש לקשור את הירידה
בחשיבותו המנהלית של חבל בנימין עם השחזור ההיסטורי ולפיו ירד האזור במעמדו בעקבות
הרס הבמה בגבעון במסגרת הרפורמה הפולחנית של יאשיהו (מלכים ב ,כג).
1 00לספרות מקיפה על אתרים אלה ראו קוך וליפשיץ ,תשס"א ,עמ' ,23-22הערה .64
101על מערך המצודות ראו בית-אריה ;2007 ,טהרני-סוסלי ,תשס"ב ,עמ' .70-49
1 02לפרטים ולספרות ראו טהרני-סוסלי ,תשס"ב ,עמ' .84-81
103ראו בית-אריה ,תשמ"ה ,עמ' ;25נאמן ,תשמ"ז ,עמ' ;11בירן ,תשמ"ז ,עמ' ;32פינקלשטיין,
,1994עמ' ;165טאטום ,1991 ,עמ' ;145-136טהרני-סוסלי ,תשס"ב ,עמ' ;145קנאוף,2007 ,
עמ' .180-171
