Page 263 - עידן האימפריות
P. 263
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 261
יהודאיים ,משקולות ,צלמיות ומשקולות נול שמקורן ביהודה 95,על טביעות הוורדה
ועל כך שבעקרון עצמה לא נמצאה אף ידית שהוטבעה בטביעת ורדה.
לסיכום ,הנתונים הארכיאולוגיים ובכלל זה טביעות הוורדה מחזקים את
השחזור ההיסטורי המקובל כיום על מועד תחילת השיקום בשפלת יהודה ועל
היקפו המוגבל 96.במחצית הראשונה של המאה הז' לפנה"ס הייתה שפלת יהודה
נטושה במידה רבה ,וגם לאחר שהוחל בשיקומה ,בשליש האחרון של המאה הז'
לפנה"ס ככל הנראה ,היא נפלה לאין שיעור בגודל האוכלוסייה ,בעוצמת העיור
והביצורים ובכלכלה ,מהשיא שאליו הגיעה מאה שנה לפני כן .לעומת עוצמתו של
האזור במאה הח' לפנה"ס ,כלל היישוב בשפלה בשלהי המאה הז' מרכזים מנהליים
וצבאיים בודדים ,בעוד אתרים חשובים כמו בית שמש ,תל גודד ותל בית מרסים לא
יושבו מחדש97.
ההתפתחות בחבל בנימין ושילובו במנהל הקנקנים של יהודה במאה הז' לפנה"ס
היה במידה רבה משקל נגד לאובדן השפלה 121 .ידיות עם טביעות 'למלך'
המאוחרות (כ 25%-מכלל הממצא) נמצאו בחבל בנימין ,בצד 70ידיות שנחרתו
בחרותות מעגליות ( 25%ממצאי הידיות) .בתקופה זו פרח חבל בנימין מבחינה
יישובית 98,ומבחינת המחקר הארכיאולוגי אי אפשר להפריד בין תקופות משנה
בתוך המאה הז' לפנה"ס ולהבין אם חלו שינויים בפרק הזמן הזה .עם זאת ,מבחינת
מקומו של חבל בנימין במנהל הקנקנים של יהודה ניכר שינוי חד בשלהי המאה
הז' ,כאשר בד בבד עם עליית השפלה ,שתפסה מחדש מקום במערכת טביעות
הוורדה עם כ 20%-מכלל הידיות שהוטבעו בטביעות ורדה ,צנח מספר טביעות
הוורדה בחבל בנימין ל 15-ידיות בלבד ,שהן כ 6%-מכלל הממצא .מאחר שלא
ידוע על ירידה דמוגרפית או על שינוי כלשהו שחל באזור הזה ,נראה להסביר
את הירידה הזאת בהתאוששותה של השפלה ובצורך לתמוך בחידוש היישוב
שם ,שהחל לשוב ולשמש מקור חשוב לתוצרת חקלאית ביהודה .התוצאה
מזר ופניץ כהן ,2001 ,עמ' .241-238 ,210-208 ,161-160מנגד ראו את דעתו של נאמן 9 5
(תשמ"זב ,עמ' ,14והערה ,)21ולפיה ממצאים יהודאיים יכלו להגיע לתל בטש בתקופת 9 6
97
'השלום האשורי' ,ואין בתפוצתם כדי להעיד על גבולותיה של יהודה.
ראו נאמן ,תשמ"ט ,עמ' ,1994 ;70עמ' ;248דגן ,תשס"א ,עמ' ;201-207פאוסט ,2008 ,עמ' 98
.173לספרות המתארכת את התפשטות יהודה למערב לימי מנשה ראו פינקלשטיין ,2004 ,עמ'
.181
לחורבן בית שמש בשנת 701לפנה"ס ראו בונימוביץ' ולדרמן ,2009 ,עמ' ;140-139לחורבן
תל גודד ראו גיבסון ,1994 ,עמ' ;239לחורבן תל בית מרסים ראו צמחוני ,1985 ,עמ' .83-82
להשלמת התמונה הארכיאולוגית ראו דגן ,2004 ,עמ' .2682-2681לסיכום ניסיונות היישוב
הכושלים בראשית המאה הז' ראו פינקלשטיין ונאמן ,2004 ,עמ' .79-60
ראו ליפשיץ1999 ,א.
