Page 258 - עידן האימפריות
P. 258

‫‪  256‬פרק ח‬

‫לפנה"ס)‪ 76,‬מלכה נלכד‪ ,‬נלקחו ממנה שבויים ושלל רב‪ ,‬והיא הפכה לתל חרב‪77.‬‬
‫אפשר גם‪ ,‬שכבר בשלב זה סופח שטחה של אשקלון לאשדוד‪ ,‬ואם כך‪ ,‬זהו המקרה‬
‫היחיד הידוע של שינוי שעשו הבבלים בהסדרים הגיאו‪-‬פוליטיים שמצאו לפניהם‬
‫בסוריה ובארץ‪-‬ישראל‪ 78.‬יש להניח שגורלה של אשקלון היה מיוחד ויוצא דופן‪,‬‬
‫ושהבבלים השתלטו במהירות ובקלות על כל רחבי 'ארץ חתי'‪ ,‬ובעקבות חורבן‬

            ‫אשקלון נכנעו לנבוכדנאצר שאר ממלכות האזור ובהן גם ממלכת יהודה‪.‬‬
‫המהירות שהשתלטו הבבלים על כל מרחב ארץ‪-‬ישראל מעידה על חולשתן‬
‫הגדולה של הממלכות הקטנות שהוסיפו להתקיים במרחב‪ ,‬ועל היעדרו של משקל‬
‫נגד לעוצמה הבבלית לאחר נסיגת המצרים‪ .‬אין ִמשנים אלה עדויות לפעילות‬
‫כלשהי של הבבלים בהר ובעבר הירדן‪ .‬נראה שכל מלכי חוף פניקיה‪ ,‬פלשת ועבר‬
‫הירדן נכנעו לנבוכדנאצר במחצית השנייה של שנת ‪ 604‬לפנה"ס‪ ,‬ובפרק זמן זה ככל‬
‫הנראה השתעבדה גם יהודה לבבל‪ .‬נראה שבחלקה הפנימי של ארץ‪-‬ישראל ובעבר‬
‫הירדן‪ ,‬שם התקיימו ממלכות לאומיות‪-‬טריטוריאליות שהבבלים שיערו שהם יכולים‬
‫לסמוך על נאמנותן‪ ,‬הם העדיפו להותיר על כנם את ההסדרים שמצאו לפניהם‪.‬‬
‫אחד הביטויים העיקריים לכך היה השארת יהויקים מלך יהודה על כיסאו אף על‬
‫פי שהוא מונה בידי המצרים רק חמש שנים לפני כן‪ .‬קשה לקבל את דעתו של‬
‫אולברייט‪ 79,‬שלפיה נתקל נבוכדנאצר בהתנגדות עיקשת של האוכלוסייה המקומית‬
‫ושל המלכים המקומיים בעלי בריתה של מצרים‪ ,‬ולכן הוא נאלץ בשנים הבאות‬
‫לצאת למסעות חוזרים ונשנים לאזור‪ .‬אין בכרוניקות הבבליות עדות להתנגדות‬
‫עיקשת כזאת‪ ,‬וזו גם לא עולה משחזור ההיסטוריה של האזור בשנות התבססות‬
‫השלטון הבבלי‪ .‬סביר יותר להניח‪ ,‬שהמסעות הראשונים (‪ 604-605‬לפנה"ס) נועדו‬
‫לבסס את השלטון באזור‪ ,‬והמסעות הבאים (‪ 601-602‬לפנה"ס) נועדו להכין את‬
‫הקרקע לפלוש למצרים‪ .‬רק כישלון הפלישה למצרים בשנת ‪ 601‬לפנה"ס עורר‬

‫יש לקשור את מועד כיבושה של אשקלון בחודש כסליו לכינוס החירום בירושלים 'בשנה‬                    ‫‪7	 6‬‬
   ‫החמישית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש התשיעי'‪ .‬ראו ליפשיץ‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.64-63‬‬              ‫‪7	 7‬‬
                                                                                              ‫‪7	 8‬‬
‫על חורבן אשקלון בידי הבבלים נשמרו עדויות ארכיאולוגיות ברורות‪ ,‬וראו סטייגר‪,1996 ,‬‬
‫עמ' ‪ .*74–*61‬מהחפירות עולה הקשר הישיר שהיה לאשקלון עם מצרים‪ ,‬ואולי אף מתבטאת‬                  ‫‪	79‬‬
‫בממצא הזה נוכחות של מצרים בעיר (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)*69–*68‬העיר נשארה חרבה כל המאה הו'‬

                               ‫לפנה"ס ושוקמה בתקופה הפרסית (קצנשטיין‪ ,1994 ,‬עמ' ‪.)41‬‬
‫בראשית התקופה הפרסית הייתה אשקלון חלק מפחוות אשדוד‪ .‬אף שאין על כך מידע מפורש‪,‬‬
‫סביר להניח שהמצב הפוליטי של התקופה הפרסית הוא ירושת ההסדרים שכונן נבוכדנאצר‬
‫לאחר כיבוש העיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשר גם להניח שהמציאות המנהלית בתקופה הפרסית היא‬
‫תוצאה של תהליכים גיאופוליטיים איטיים וממושכים‪ ,‬שאין לנו עליהם מידע‪ ,‬ושבבסיסם לא‬

                                                               ‫עמדו הסדרים בבליים רשמיים‪.‬‬
                                                                  ‫ראו אולברייט ‪ ,1956‬עמ' ‪.31‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263