Page 254 - עידן האימפריות

‫‪ 252‬פרק ח‬

‫ארבעת היישובים הללו היו אפוא מרכזי המנהל המרכזיים בחבל בנימין‪ ,‬שהיה‬
‫חשוב לכלכלת יהודה בעיקר לאחר אובדן השפלה בשעה שיהודה נזקקה לשטחי‬

‫חקלאות חדשים באזור ההר וסמוך לירושלים‪.‬‬
‫התמונה הכללית העולה ממכלול הנתונים הארכיאולוגיים ביהודה משלהי‬
‫המאה הח' ומראשית המאה הז'‪ ,‬בשילוב עם תפרוסת ידיות 'למלך' מהטיפוסים‬
‫הקדומים והמאוחרים‪ ,‬היא של משבר יישובי ודמוגרפי קשה‪ ,‬עקב איבוד שטחים‬
‫חשובים ופגיעה אנושה בכלכלה‪ .‬ממלכת יהודה נאלצה להתמודד עם משברים אלה‬
‫בדרכים יצירתיות‪ ,‬ובעיקר באמצעות פיתוח החקלאות בשטחי ההר מצפון ומדרום‬
‫לירושלים‪ ,‬תוך הסתמכות חסרת תקדים על היישוב בחבל בנימין‪ .‬מנהל הקנקנים‬
‫המשיך לתפקד בצורה דומה לזו שלפני מסע סנחריב‪ ,‬בעיקר באזור שסביב‬

‫ירושלים‪ ,‬אולם בהיקף קטן בהרבה‪.‬‬
‫מסקנות אלה עומדות בניגוד להצעות קודמות ולפיהן הפגיעה של מסע סנחריב‬
‫ביהודה לא הייתה כה קשה כפי שהיה מקובל לחשוב‪ 59.‬אל מול טענה זו חשוב‬
‫לחזור ולהדגיש את חשיבותה של השפלה במערך היישוב של יהודה לפני מסע‬
‫סנחריב‪ .‬השילוב של אדמה פורייה ותנאי אקלים המאפשרים גידול דגנים‪ ,‬נוסף‬
‫על מטעי הזית והגפן‪ ,‬עשו את השפלה למרכז הכלכלי החשוב ביותר ביהודה‪ ,‬עם‬
‫פוטנציאל חקלאי שאין שני לו בממלכה ההררית והמוגבלת בפוטנציאל החקלאי‬
‫שלה‪ 60.‬לאור זה מובן מדוע מרבית הערים המובצרות שהיו ביהודה בשלהי המאה‬
‫הח' לפנה"ס היו מרוכזות בשפלה‪ ,‬וגם מרכז הפעילות של מנהל הקנקנים היה‬
‫באזור זה‪ .‬לכן אובדן שטחים אלה היה מכה קשה מאוד למנהל ולכלכלה של יהודה‪,‬‬
‫וגם מבחינה יישובית ודמוגרפית הוכתה יהודה מכה קשה ולא הצליחה להשתקם‬

‫ממנה עד החורבן‪61.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הטיעונים על צפיפות היישוב ביהודה במאה הז' נכונים‪ ,‬אך הם‬
‫משקפים את המחצית השנייה של מאה זו‪ ,‬עדות שתהליך השיקום מהמכה ההרסנית‬
‫שהמיטו האשורים על יהודה במסע סנחריב היה ארוך‪ ,‬הדרגתי וממושך‪ 62.‬כפי‬

‫ראו‪ ,‬למשל פאוסט‪ .2008 ,‬הטענה העיקרית של פאוסט היא‪ ,‬שמכל החפירות ביהודה‪ ,‬חוץ‬ ‫‪ 59‬‬
‫מבאזור השפלה‪ ,‬עולה שצפיפות היישוב במאה הז' לפנה"ס הייתה גדולה אף יותר מזו שבמאה‬
‫‪ 60‬‬
‫הח'‪.‬‬ ‫‪ 61‬‬
‫ראו על כך אצל דגן‪ ,2007 ,‬עמ' *‪.13*–9‬‬ ‫‪6 2‬‬
‫ראו על כך אצל לפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪ ,2011 ,‬עמ' ‪.24-23‬‬
‫הבעיות בתיארוך המכלולים הקרמיים ביהודה בתוך המאה הז' לפנה"ס ידועות ומוכרות‪.‬‬
‫לרוב מוכרים מכלולים אלה מאתרי היישוב המקבילים לשכבה ‪ II‬בלכיש‪ ,‬שיש לתארכם‬
‫לשלהי המאה הז' ולראשית המאה הו' לפנה"ס (צימחוני‪ .)2004 ,‬עם זאת‪ ,‬תאריך ייסודה של‬
‫שכבה זו אינו ידוע‪ ,‬ולא ברור גם מתי חל המעבר ההדרגתי של המכלולים הקרמיים המוכרים‬
‫משלהי המאה הח'‪ ,‬בעיקר בשכבות החורבן המקבילות ללכיש ‪ ,III‬לאלה המוכרים מהשכבות‬
‫המקבילות ללכיש ‪ .II‬לכן ברור שיש לערב שיקולים נוספים‪ ,‬סטרטיגרפיים והיסטוריים‪,‬‬