Page 251 - עידן האימפריות
P. 251
מערכות הקנקנים המוטבעים בהקשר כרונולוגי-היסטורי-ארכיאולוגי 249
לקבוע תאריכים שונים לחורבנות שאירעו באתר זה בהתאם לממצא טביעות 'למלך'
או היעדרו51.
רמת רחל הייתה מרכיב חשוב במנהל הקנקנים ובמערכת טביעות 'למלך' כבר
בשלב הקדום 52.הארמון ,שהוקם יחד עם הופעת מערכת הקנקנים המוטבעים
וככל הנראה כחלק ממנה ,היה מרכז איסוף חשוב כבר בשלב הקדום .אמנם 46
הידיות שנמצאו בו ,רובן משלב הבנייה הקדום של האתר ,הן רק כ 7%-מכלל
הידיות המוטבעות מהשלב הקדום ,אולם ,כאמור ,אתר זה הוסיף להתקיים מאות
שנים ברצף ,ולא ניכרים בו שרידי חורבן גם מראשית המאה הו' לפנה"ס .לכן אין
להתפלא שבאתר נמצא מספר דומה של ידיות שנחרתו בחרותות מעגליות ( )40ושל
ידיות טבועות בטביעות ורדה ( .)57ממצא זה משקף כנראה את שיעור הקנקנים
שניזוקו ,נשברו ונזרקו במהלך השנים הרבות שהממצא רוכז באתר זה ,אוחסן בו
ויצא ממנו ,וזהו שיעור קטן מסך כל הקנקנים שרוכזו באתר בכל שלב משלבי
קיומה של המערכת.
בדומה לכך ,גם בירושלים נמצא מספר גדול של ידיות 'למלך' מהטיפוסים
הקדומים — 90ידיות ,שהן כ 13%-מסך כל הממצא .כאמור ,ירושלים הייתה כנראה
המרכז המשני החשוב ביותר שנשלח אליו בקביעות נתח עיקרי מעודפי התוצרת
שנאספו במרכזי האיסוף העיקריים .ייתכן שקנקנים שהגיעו לנכבדים בירושלים,
לבני משפחת המלוכה ,הכהונה והפקידות ,נשארו מעת זו בתוך המערכת הפרטית
ולא חזרו עוד למערכת מנהל הקנקנים ,ומכאן גם המספר הגבוה יחסית של קנקנים
שנותרו בעיר ,אף שהיא לא חרבה במסע סנחריב.
גם ברמת רחל וגם בירושלים נמצא מספר גדול וחריג של ידיות 'למלך'
מהטיפוסים המאוחרים ,שכאמור תוארכו לראשית המאה הז' לפנה"ס 133 :ידיות
ברמת רחל (כ 27%-מסך כל 486הידיות המוכרות כיום) וכ 180-ידיות בירושלים
(כ 37%-מסך כל הממצא) .דומני שמספר זה רק מדגיש את התהליך שתואר לעיל
לגבי טביעות החותם מהטיפוסים הקדומים — את חשיבותה הגדולה של רמת רחל
כמרכז האיסוף היחיד של מערכת הקנקנים לאחר חורבן לכיש ,ואת החשיבות
שהייתה לקנקנים אלה בכלכלת ירושלים בראשית המאה הז' לפנה"ס .אפשר להניח
כץ ופאוסט ( ,2012עמ' )44-43תיארו את חורבן האתר בשלהי המאה הח' לפנה"ס ,את 5 1
השיקום החלקי שלו ואת החורבן החוזר שלו שגרם גם לנטישתו לפרק זמן ארוך .היעדרן של 5 2
ידיות 'למלך' העסיק את כץ ופאוסט (שם ,עמ' ,)48-44והם העלו את האפשרות שהאתר חרב
לפני ראשית הופעתן של טביעות אלה ,אם כי הם המשיכו לתמוך בתאריך המקובל של מסע
סנחריב ( 701לפנה"ס) .פינקלשטיין ( ,2012עמ' )204העלה את האפשרות שהאתר חרב לפני
מסע סנחריב ,אולם ,כאמור ,נוכח מיעוט של ממצא הידיות נושאות טביעות חותם בדרום
השפלה אין להסיק מסקנות על סמך היעדר ממצא בתל עיטון ,כמו שאין לשלול את האפשרות
שבעתיד יימצאו בשכבת החורבן ידיות אחדות עם טביעות חותם מטיפוס קדום.
ראו ליפשיץ ,סרגי וקוך ,2011 ,עמ' ;15ליפשיץ ,גדות ,ארובס ואומינג ,תשע"ה ,עמ' .40-30
