Page 181 - הדרך לכט בנובמבר
P. 181

‫עדויות לפני הוועדה בארץ ישראל  ‪179‬‬

              ‫אונסקו"פ באחת מישיבותיה בבניין ימק"א בירושלים‪ ,‬יולי ‪1947‬‬
‫במחיצתם של החיילים הבריטים‪ ,‬סיפר על כינויי הגנאי שדבקו במשלחת — 'מחנה‬
‫הקיץ בימק"א' היה אחד מהפחות גסים שביניהם‪ .‬הו טען מאוחר יותר כי דבריו‬
‫של אלכסנדר היו מוגזמים‪ ,‬וכי הם נועדו לכסות על כישלונותיו האישיים‪158.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬לכול היה ברור כי המרחק מפתרון מוסכם שאמור להיות מוגש בסוף‬
‫אוגוסט רב‪ .‬סנדסטרום דיווח אמנם לבריטים שהוועדה נוטה לפתרון של חלוקה‪,‬‬
‫אולם זו הייתה הערכה בלבד‪ .‬למעשה‪ ,‬במציאות הפנימית המסובכת שבה הייתה‬
‫שרויה הוועדה‪ ,‬היה בהערכת מצב זו הרבה מן ההימור (וכפי שיפורט‪ ,‬גם הרבה‬
‫ממשאלת הלב של השוודי)‪' .‬יותר משהיינו ועדה אחת בת ‪ 11‬איש — היינו ‪11‬‬
‫ועדות בנות איש אחד כל אחת'‪ ,‬סיכם גרנדוס בצורה קולעת‪ 159.‬אונסקו"פ‬
‫הייתה מפוצלת ומפורדת‪ .‬רוב חבריה הסתירו את דעותיהם האמיתיות‪ .‬מוהן טען‬
‫כי בנסיבות אלה כל 'נימת קול‪ ,‬פליטת פה או העוויית פרצוף' זכתה לפרשנות‬
‫שהייתה לעיתים מוטעית לחלוטין‪ 160.‬גם הוד ובלום התקשו לנבא‪ ,‬אף לא‬
‫בקווים כלליים‪ ,‬כיצד תיראנה ההמלצות הסופיות‪ .‬בלום הסביר כי רוב הנציגים‬
‫מקווים למצוא תוכנית שתזכה לתמיכה רחבה‪ ,‬ומשום כך קשה לדעת איך ייפול‬

‫‪UNA S-504-9, Alexander, ‘Administrative Report of the Palestine Commission’, 	158‬‬
‫‪11 September 1947; Hoo, ‘Commentary on Administrative Report of the Palestine‬‬

                                                         ‫‪Commission’, 26 September 1947‬‬
                                                  ‫‪ 	159‬גרנדוס‪ ,‬כך נולדה מדינת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.236‬‬

                                                                 ‫‪Mohn, Krumulur, p. 253 	160‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186