Page 184 - הדרך לכט בנובמבר
P. 184
182פרק 6
היושב ראש ביטל את הדברים .הוא קבע שמדינות ערב תשמשנה בחקירה זו
'תחליף' לוועד הערבי העליון ,וכי מדובר ב'מחווה פוליטית' חד-פעמית ותו לא.
למרות הסתייגויותיהם של מספר חברים התקבלה עמדתו ובכך נסללה הדרך
לשלב את מדינות ערב בחקירה3.
העיסוק בפסים המעשיים שנגעו לעדות עורר מחלוקת גם הוא .רנד ,שדעתו
לא הייתה נוחה מהמהלך ,סבר שעל נציגי מדינות ערב לבוא לירושלים להשמיע
את עדותם לפני הוועדה .הנציג ההודי ,לעומת זאת ,טען שהוועדה צריכה לצאת
לכל אחת ממדינות ערב השכנות כדי להאזין לעדויות שם .האיראני הציע פשרה:
לרכז את עדויותיהן של מדינות ערב בלבנון — בשל הקרבה הגיאוגרפית ובזכות
'מזג האוויר הטוב' השורר שם .האווירה בירושלים 'לא תהיה נוחה' לעדות מהסוג
הנדון ,הוא רמז לנציג הקנדי .רנד לא ויתר והציע שנציגי מדינות ערב יעידו
בז'נבה .הפתרון הדיפלומטי היה להציע למדינות ערב לבחור בין ירושלים ,ז'נבה
או אחת מהארצות השכנות .כעת נפנו החברים לדון בשאלה למי ממדינות ערב
להפנות את קריאתם ,וגם כאן התברר כי אין מדובר בשאלה פשוטה כלל ועיקר.
אפילו ההודי והאיראני ,שנחשבו לברי סמכא בנושא ,לא ראו את הדברים עין בעין.
חברי הוועדה קיבלו את הטענה שאי-אפשר לשתף בעניין רק את מדינות ערב
הגובלות בארץ ישראל .עיראק הובאה כדוגמה למדינה שאמנם אינה חולקת גבול
פיזי עם ארץ ישראל ,אך מגלה זיקה עמוקה למתרחש בה .מוצא אפשרי שנשקל
בדיון היה הצעה להסמיך את הליגה הערבית לייצג את מדינות ערב לפני הוועדה,
אך החשש ששיתוף הליגה עלול לסבך את המצב המסובך בלאו הכי הביא לגניזת
כיוון פעולה זה .הדיון הגיע למבוי סתום והנושא הופקד (שוב) בידיהם של נציגי
איראן והודו ,שהוסמכו לקבוע מי ממדינות ערב תוזמן להעיד4.
על ההודי והאיראני נגזר לעבור דרך חתחתים ארוכה עד לקבלת עדויותיהן של
מדינות ערב .הם בחרו לזמן לעדות את כל מדינות ערב חברות הליגה הערבית —
מצרים ,עיראק ,סוריה ,לבנון ,סעודיה ,עבר הירדן ,לבנון ותימן .ההזמנות למסירת
העדות נמסרו לקונסוליות שלהן בירושלים 5.הבחירה במדינות הליגה הערבית
הייתה הגיונית .היה זה אך צפוי שגוש מדינות זה יגבש יחד את העמדה בשאלת
ארץ ישראל ,וכך הוועדה לא תעמוד לפני עמדות ערביות שונות .ואמנם ,כוונתן
הבסיסית של מדינות הליגה הייתה למסור עדות משותפת .חזון זה לא התמשש
במלואו ,שכן מתחת למעטה האחדות שניסו מדינות ערב להציג כלפי חוץ
התרוצצו מגמות שונות ואינטרסים סותרים.
עמדתן המשותפת המוצהרת של מדינות הליגה כלפי ועדת אונסקו"פ הותוותה
UNA S-608-1, 23th Meeting, 8 July 1947 3
4
שם. 5
לכל מדינות הליגה ,למעט תימן ,היו קונסוליות בירושלים .הזמנת תימן נשלחה באמצעות
הקונסוליה של לבנון .הפניות והתשובות אליהן נמצאות בתיק UNA S-608-1
