Page 187 - הדרך לכט בנובמבר
P. 187
עדויות מדינות ערב 185
המדינית של הערבים במושב המיוחד של העצרת .הוא טען כי הקו הקיצוני שהוצג
היה בעוכרי הערבים ,והצהיר על תמיכתו בשיתוף פעולה עם אונסקו"פ 13.הטענות
על מדיניותו בספרי זיכרונות של מדינאים ערבים בני התקופה ,וההאשמות כי
עניינה של ארץ ישראל לא עמד בראש סדר העדיפויות שלו 14,מלמדות על מערכת
היחסים ששררה בין מי שעמד בראש הגוף שניהל את המדיניות הערבית כלפי
אונסקו"פ ובין שותפיו לדרך .באחד מספריו השיב עזאם למבקריו ,כי הבעיה
הקשה ביותר בניהול העניינים הייתה 'עמדות הגבורה המזויפות שחלק מהמנהיגים
הערבים ניסו לכפות על האומה הערבית'15.
עמדתה של עבר הירדן ,או ליתר דיוק עמדתו של המלך עבדאללה ,הייתה
אוהדת לאונסקו"פ .המלך הזדרז להקדים ולהכריז כי הוא מתנגד לחרם והזמין
את הוועדה לבקר בארצו .במקביל הוא שלח איגרת למופתי ,ובה הוזהר אלחוסיני
שעמדתו תגרום נזק לערביי ארץ ישראל .למעשה ,מראשית הפרשה ניתק עצמו
עבדאללה מהמסגרת המשותפת של מדינות ערב ונקט מדיניות עצמאית .הוא
תירץ את מעשיו בכך שמדינתו אינה חברה באו"ם ,אך ברור היה כי המלך חש
בהזדמנות שנקרתה בדרכו לספח לממלכתו את חלקה המערבי של ארץ ישראל,
ובכך לספק את שאיפות ההתפשטות המוכרות שלו 16.עבדאללה לא התאמץ
להסתיר את מטרותיו .בשיחה עם השגריר האמריקני בבגדאד ,שבה נכחו גם שר
החוץ של עיראק ,אלג'מאלי ,וראש ממשלת עבר הירדן ,סמיר אלרפאעי ,הביע
המלך את תמיכתו בפתרון החלוקה (או לחלופין במתן זכויות ליהודים במתכונת
אחרת) ובסיפוח השטח ש'אין בו רוב יהודי' ל'מדינות ערב השכנות' .עבדאללה
האשים את מדינות ערב החברות בליגה שהן דבקות במדיניות הרצויה להן גם
כשהדבר עומד בסתירה למדיניות הקיבוצית הערבית המוצהרת .הוא הבהיר כי אם
מדינות ערב 'תסרבנה לכל צורה של חלוקה' ,הוא יפר את המשמעת הערבית17.
החשדות ההדדיים והתככים הפנימיים בקרב מנהיגי מדינות ערב שלטו בכיפה,
ושימשו רקע קודר לתהליך שבו עבר לידיהם שרביט הייצוג של ערביי ארץ ישראל
לפני אונסקו"פ .לתוך הקלחת הרותחת הזו הושלכו ההודי ,האיראני והיושב ראש.
סלע ,שם; א"מ /93חצ ,2270/5/אפשטיין לחברי סוכנות 20 ,ביוני /93 ;1947חצ,170/8/ 13
'תמצית הדו"ח של עבד אל-רחמן עזאם פחה על נסיעתו לארה"ב ובריטניה' 10 ,באוקטובר
;1947פלסטין 17 ,ו 20-במאי .1947עזאם נפגש עם הנציג ההודי באונסקו"פ בניו יורק (לפני 14
שההודי טס לארץ ישראל) ,וטען לפניו כי הוועד הערבי העליון טועה בהחרמת הוועדה. 1 5
16
NAI, F-2(16)-UNO-I/47, Abdur Rahman to Nehru, 25 June 1947 1 7
ראו למשל אצל טאיע ,צפחאת ,עמ' .107–106
עבד אלרחמן עזאם ,צפחאת מן אלמד'כראת אלסריה לאול אמין עאם ללג'אמעה אלערביה,
קהיר ,1977עמ' .320
TNA FO 371/61875, Pirie Gordon to FO, 25 June 1947; FO 371/61875, Pirie
Gordon to FO, 30 June 1947; Cunningham to CO, 3 July 1947
NA 501.BB Palestine/6-2347, Wadsworth to S/S, 21 June 1947
