Page 186 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 184‬פרק ‪6‬‬

‫פעולה עם אונסקו"פ‪ ,‬וכי התנהלותם של ערביי ארץ ישראל רק תזיק למטרותיהם‪.‬‬
‫בזיכרונותיו היכה אלג'מאלי על חטא על המשגים המדיניים של מדינות ערב‬
‫בפרשה‪ ,‬בתערובת של חוכמה שלאחר מעשה‪ ,‬הלקאה עצמית ובעיקר האשמות‬

‫חמורות של עמיתיו ושל גורמים ערביים שונים‪9.‬‬
‫תימן וסעודיה נקטו גם הן עמדות קיצוניות‪ .‬אולם בניגוד לעיראק ולסוריה‪,‬‬
‫שנשאו בהוצאות התעמולה והצהירו על נכונותן להקריב קורבנות של ממש‬
‫במאבק על הארץ‪ ,‬הן שילמו מס שפתיים בלבד‪ .‬בתווך‪ ,‬בין נותני הטון הקיצוני‬
‫למתונים אפשר למקם את לבנון‪ .‬היא נסחפה במערבולת שאחזה במערכת הבין‪-‬‬
‫ערבית ולעיתים אף הובילה בחריפות התבטאויותיה‪ ,‬אך נראה כי עשתה זאת כדי‬
‫לצאת ידי חובה‪ 10.‬עמדת לבנון נגזרה מהחשש המתמיד לנזקים כלכליים שייגרמו‬
‫לה בעטייה של הקשחת העמדה כלפי יהודי ארץ ישראל‪ ,‬וממבנה האוכלוסייה‬
‫הייחודי שלה‪ .‬החוגים הנוצריים במדינה הואשמו על ידי עמיתיהם מנהיגי מדינות‬
‫ערב כי בסתר לבם הם מייחלים לניצחון היהודים במאבקם‪ ,‬וממשלת לבנון נאלצה‬
‫להוכיח את ההפך‪ .‬צ'רלס מאליק‪ ,‬שעמד בראש משלחת לבנון לאו"ם במושב‬
‫המיוחד‪ ,‬שימש דוגמה אנושית למצב זה‪ :‬הוא היה נוצרי וגילה הערכה להישגי‬
‫הציונים בארץ ונכונות מסוימת להכיר בתביעותיהם‪ ,‬אולם מה שהכתיב את תוכן‬
‫דבריו היו ההוראות שקיבל מממשלתו בלבנון‪ .‬למרות זאת חש מאליק כי מעמדו‬

‫האישי בקרב עמיתיו ממדינות ערב רעוע ביותר‪11.‬‬
‫מהעבר השני של המתרס ניצבו מצרים ועבר הירדן‪ .‬למצרים‪ ,‬שהייתה‬
‫המדינה הדומיננטית בליגה‪ ,‬היו סיבות טובות לנסות לצמצם כל חיכוך עם האו"ם‬
‫ומוסדותיו‪ .‬המצרים ציפו כי האו"ם יסייע בפתרון הסכסוך האנגלי‪-‬מצרי בשאלת‬
‫פינוי הכוחות הבריטים ממצרים והחלת הריבונות המצרית על סודאן‪ .‬נושאים אלה‬
‫היו שיחת היום במצרים‪ ,‬ואילו העניין הפלסטיני קיבל חשיבות משנית ולעיתים‬
‫אפילו שולית‪ ,‬הן במדיניות המצרית הן בדעת הקהל‪ 12.‬גורם נוסף שהכתיב את‬
‫המדיניות המצרית כלפי ועדת החקירה היה עבד אלרחמן עזאם‪ ,‬מזכ"ל הליגה‪.‬‬
‫עמדתו נגזרה משילוב האינטרסים המצריים שצוינו עם שאיפתו להעניק לליגה‬
‫מעמד של ארגון אזורי שיזכה אותה בהכרה בין‪-‬לאומית ובמינוי רשמי באו"ם‪.‬‬
‫עזאם‪ ,‬שדעותיו היו מתונות משל רוב עמיתיו‪ ,‬לא הסתיר את דעתו על המפלה‬

‫אלג'מאלי‪ ,‬ד'כריאת‪ ,‬עמ' ‪TNA FO 371/61875, Campbell to FO, 16 June 1947; ;72–71‬‬ ‫ ‪9‬‬
‫‪ 10‬‬
‫‪NA 867.01/6-1047, Wadsworth to S/S, 6 June 1947‬‬
‫גיא מעיין‪' ,‬לבנון‪ ,‬הישוב הציוני‪/‬מדינת ישראל והעולם הערבי‪ ,'1949–1945 :‬עבודת מוסמך‪,‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,1997 ,‬עמ' ‪ ;35–30‬אשר גורן‪ ,‬הליגה הערבית‪ ,‬תל אביב‬ ‫‪1 2‬‬

‫‪ ,1954‬עמ' ‪.182‬‬
‫אילת‪ ,‬המאבק על המדינה‪ ,‬עמ' ‪.90–88‬‬
‫א"מ ‪/93‬חצ‪ ,1792/21/‬אפשטיין לחברי סוכנות‪ 10 ,‬ביולי ‪ ;1947‬א"מ ‪/93‬חצ‪ ,2270/1/‬דו"ח‬
‫על שיחה בין אבן והורוביץ לסנדסטרום‪ 1 ,‬אוגוסט ‪ ;1947‬סלע‪ ,‬שאלת א"י במערכת הבין‪-‬‬

‫ערבית‪ ,‬עמ' ‪.327–326‬‬