Page 296 - הדרך לכט בנובמבר
P. 296

‫‪  294‬פרק ‪10‬‬

‫קשה להעריך עד כמה אירוע 'אקסודוס' בחיפה‪ ,‬שבו נכח סנדסטרום‪ ,‬השפיע עליו‪.‬‬
‫באוזני הבריטים הוא כינה את מאבקם של מעפילי 'אקסודוס' 'תעמולה ציונית'‪18,‬‬
‫ובהזדמנויות נוספות ניכר היה שדעתו אינה נוחה מהצגת העובדות הציונית‪.‬‬
‫הוא ראה את ניגוחם של הבריטים כלא מוצדק וסבר שאנשי הסוכנות היהודית‬
‫מנצלים את שאלת העקורים לקידום צורכיהם הפוליטיים‪ .‬ככלל עמדתו בשאלת‬
‫העלייה והעקורים הייתה מסויגת למדי‪ ,‬אולם הרצון להציב את הצעתו על קרקע‬
‫מוצקה הנחה אותו לאמץ את הגרסה הציונית ככל שיכול‪ .‬הוא רצה לשלוח‬
‫לעצרת האו"ם תוכנית שתתאים לכל התפתחות במציאות‪ ,‬ותהיה בת ביצוע גם‬
‫ללא סיועם של הבריטים‪ ,‬האו"ם או כל גורם אחר‪ ,‬גם אם יישומה של תוכנית‬
‫החלוקה ישתבש ותוצאת החלוקה תהיה הקמת מדינה ליהודים וסיפוח הערבים‬
‫לירדן באופן שיבטיח את קיומם הכלכלי‪ 19.‬נראה שסנדסטרום למד על הרעיון‬
‫לצירופו של החלק הערבי לעבדאללה מדו"ח ועדת פיל ומן הסתם גם שמע עליו‬
‫מגורמים בריטיים‪ ,‬אם כי גם דו"ח פיל וגם אלה מהבריטים שתמכו בחלוקה‬
‫בגרסה זו ביקשו שהמדינה היהודית תיכון בגבולות מצומצמים (ולא תכלול כלל‬
‫את הנגב)‪ ,‬פתרון רחוק מאוד מהדגם שבו צידד לבסוף‪ 20.‬אבי שליים טען כי לאחר‬
‫שאונסקו"פ הגישה את המלצותיה‪ ,‬נוצרו למעשה 'שני סוגי חלוקה'‪ :‬האחד שעליו‬
‫החליט האו"ם‪ ,‬והשני שנרקם בין עבדאללה לבריטים‪ 21.‬למעשה‪ ,‬אפשר לדבר על‬
‫שני סוגי חלוקה אלה כבר בתקופת עבודתה של אונסקו"פ‪ ,‬ולהצביע על כך שגם‬
‫בוועדה היו מי שהעדיפו להימנע מהקמת מדינה ערבית עצמאית‪ .‬ראש וראשון‬

                                                                ‫להם היה סנדסטרום‪.‬‬

                                                                                  ‫רנד‬

‫השקפותיו ותפיסותיו של רנד ביחס לבעיה ולפתרונה היו שונות בתכלית‪ .‬עמדתו‬
‫של הנציג הקנדי‪ ,‬שהייתה בעלת גוון פרו‪-‬ציוני עוד קודם לחקירה‪ ,‬הפכה במהלך‬
‫החקירה להזדהות מוחלטת עם הטיעון הציוני ועם הצורך‪ ,‬החובה והזכות להקמת‬
‫מדינה יהודית בארץ ישראל‪' .‬בשלושה קנינו את האיש הזה'‪ ,‬פתח שרתוק את‬
‫סיכום חלקו המכריע של רנד בפרשה‪' :‬במה שראו עיניו בארץ‪ ,‬במצפונו הוא‬
‫ובהשפעת דוליק [הורוביץ] עליו'‪ 22.‬הקנדי התרשם עמוקות מהצלחותיו של‬
‫היישוב בארץ ומבשלותו המדינית‪ ,‬חש הזדהות עמוקה עם מצוקותיהם של‬

                                  ‫‪TNA FO 371/61876, Gurney to Martin, 21 July 1947‬‬         ‫‪1	 8‬‬
                                                                                           ‫‪	19‬‬
‫– ‪NA RG 84 Box 57, ‘Memorandum of Conversation: Justice Sandstrom‬‬
                                                                                           ‫‪2	 0‬‬
                                                   ‫‪Mr. Gordon Knox’, 26 September 1947‬‬
‫במאמר שסיכם את עמדותיו טען סנדסטרום כי התנגד להכללת הנגב במדינה היהודית וצידד‬              ‫‪	21‬‬
                                                                                           ‫‪	22‬‬
           ‫בצירופו לעבר הירדן‪ .‬ראו‪Sandström, ‘Palestinafrågan’, pp. 29–33, 36-37 :‬‬
                                               ‫‪Shlaim, Collusion Across the Jordan, p. 89‬‬

                                     ‫אצ"מ ‪ ,S25/5991‬שרתוק למאירסון‪ 7 ,‬בספטמבר ‪.1947‬‬
   291   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301