Page 298 - הדרך לכט בנובמבר
P. 298
296פרק 10
נועד 'לטפח ולעודד' מגמה חבויה זו ולאפשר לה 'לבצבץ ולעלות' .השקפה זו
'לא הייתה נאיבית' 28.גם אם התקוות לשיתוף פעולה נראו קלושות ,העדיף רנד
לתת להן הזדמנות .האיחוד הכלכלי מבית מדרשו של רנד אפשר לנציגים כמו
ההולנדי ,הצ'כוסלובקי והפרואני להתקרב לשוודי ולצמד הלטינו-אמריקנים.
מעבר לתשובות לבעיות הכלכליות שהוצגו ,זו הייתה אמירה מנוגדת גם לתפיסתו
של סנדסטרום — רנד הציג את הפתרון בדפי הדו"ח ,בניגוד לסנדסטרום שלא
האמין בתוכנית שהוצגה בדו"ח וסבר כי הפתרון הרצוי הוא סיפוח השטח הערבי
לעבר הירדן .לאחר מעשה הדגישו אנשי הסוכנות את חשיבותו המכרעת של רנד
בפרשה ,והתמקדו בהפניית הגב שלו לבריטים ובתהודה שיצר מעשה זה בשל
מוצאו הקנדי 29.אולם נראה שבכך הוחמץ היבט נוסף וחשוב :רנד הציג את
החלופה היחידה לשיטתו של סנדסטרום — שיטה שיש להניח שלא הייתה מסוגלת
לקבץ סביבה רוב אם הייתה נשארת כהצעה יחידה .סנדסטרום ורנד ,שני יוצריה
המרכזיים של תוכנית הרוב שלחו לעצרת מסמך אחד שבו כל אחד מהם ראה
משהו שונה לגמרי ,ושאר אנשי קבוצתם יכלו למקם את עצמם ,כראות עיניהם,
בתווך שבין השניים 30.צמד חשוב זה הבין גם כי מבחינת מדינתו ושולחיו הוא
חופשי לחלוטין לדבוק בכל רעיון .לכל חברי הוועדה האחרים היה מרחב התמרון
מבית צר יותר .בהקשר זה מעניינים במיוחד היו שני המסלולים השונים שאותם
עבר הזוג הנותר ממי שנתפסו כ'רביעיית הניטרלים' — ההולנדי והאוסטרלי.
בלום
בלום ,העובד המסור של משרד החוץ ההולנדי ,בא לחקירה עם נטייה פרו-ערבית
ברורה ,שנבעה מהחיבור בין השליטה ההולנדית על אינדונזיה המוסלמית לשאלת
ארץ ישראל .תושבי אינדונזיה הכריזו לאחר מלחמת העולם השנייה על עצמאות,
אולם ההולנדים לא הכירו בכך והתאמצו להמשיך לשלוט בהם .בלום ביקש
לא להקשות על מערכת היחסים המעורערת בלאו הכי של ארצו עם אינדונזיה,
יורם נמרוד ,ברירת השלום ודרך המלחמה :התהוות דפוסים של יחסי ישראל–ערב–1947 , 2 8
,1950גבעת חביבה ,2001עמ' .39–38
2 9
הורוביץ ,בשליחות מדינה נולדת ,עמ' ;249טאובר' ,תפקידו של השופט הקנדי רנד' ,עמ' .72 3 0
מיירנד ,הסגן הקנדי ,דיווח למשרד החוץ שלו כי 'רנד היה במידה רבה התורם הראשי
לתוכנית החלוקה עם איחוד כלכלי'NAC RG 25/4219, Mayrand to Secretary of State .
.for External Affairs, 1 September 1947למסקנה דומה הגיע אליעזר טאובר .ראו:
טאובר' ,תפקידו של השופט הקנדי רנד' ,עמ' .73זו גם הייתה מסקנתו של מאמר עיתונאי
שפורסם על הפרשה .ראוJohn Ross, ‘Ivan Rand and the UNSCOP Papers’, The :
.Canadian Jewish News, 18 and 25 April 2002אולם לא הכול הסכימו שרנד היה מרכזי
בוועדה .ברכוסון גרס כי 'ייתכן שרנד היה מודע יותר מדי לזרקור של ההיסטוריה' וניסה
לנכס לעצמו השפעה על הדו"ח יותר משהייתה לו במציאותBercuson, Canada and the .
Birth of Israel, p. 105
