Page 293 - הדרך לכט בנובמבר
P. 293
ההשקפות האישיות של חברי אונסקו"פ 291
לעזוב את הארץ .יתר על כן ,נראה שהוא ,יותר מהאחרים ,היה מודע להלכי הרוח
ששררו בקרב גורמי הממשל הבריטי .מיד לאחר ההודעה הבריטית על נסיגה
מוקדמת וסירוב להוציא לפועל את תוכנית האו"ם ,הוא הודה כי צפה מהלך זה
ו'לא הופתע' 4.בעקבות פגישות אישיות עם אישים ערבים והמתח ששרר בין
היהודים לערבים בארץ הוא הפריך את הטענה הציונית כי מוקד הסכסוך הוא
בריטי .הוא סבר שאין לתלות תקוות בשיתוף פעולה יהודי–ערבי כלשהו ושהפרדה
מוחלטת היא מחויבת המציאות .זאת ועוד :הערכתו הקודרת הייתה שכאשר
הבריטים יעזבו ,יפנו הערבים והיהודים להתמודדות מכרעת ביניהם .בנסיבות אלה
הוא התאמץ לחקור אם מסקנות הוועדה עלולות להיות גזר דין מוות ליהודים .זו
הייתה הנקודה שביקש לברר בפגישתו עם אנשי ה'הגנה' .משקלה של פגישה זו
היה מכריע .התרשמותו הייתה כי במקרה של התפרצות ערבית אלימה 'ה"הגנה"
תחבור לארגונים האלימים יותר' ,וכוח זה לא רק ימנע את ההתקפה הערבית אלא
גם יכבוש שטחים אחרים שהוקצו למדינה הערבית5.
על הצד הערבי התקשה סנדסטרום לגבש דעה .הרושם שלו היה כי
'האוכלוסייה הערבית המשכילה בארץ ישראל היא אנטישמית' ,אולם רוב רובם
של ערביי הארץ מבקשים יותר מכול שקט ,ואם הדבר יהיה תלוי בהם הם יסתגלו
למצב וישתפו פעולה עם היהודים .סנדסטרום גם סבר שמדינות ערב ,ולא ערביי
ארץ ישראל ,הן שיכתיבו את עוצמת המענה האלים להחלטת אונסקו"פ .למעשה
הוא התקשה לחזות את היקפה של ההתמודדות הצפויה וטען כי כפיית הפתרון
בשלב ההתחלתי של האלימות עשויה לצנן את הצדדים ולייצב את המציאות6.
כך ,על פי סנדסטרום ,כשהבריטים עתידים היו להתפנות מהזירה ועמדתם
האמיתית של הערבים לוטה בערפל ,הוא סימן את היהודים כעוגן של תוכניתו
וכציר שעליו התבססה גרסתו לחלוקה .הוא ראה בפנייה ליהודים החלטה
אסטרטגית שתקנה להסדר העתידי יציבות ,ולפיכך ביקש להבטיח שהיהודים
יאמצו את התוכנית ללא היסוס .כך נענתה התביעה היהודית לעלייה ,וגם הגבולות
העתידיים הנדיבים שנגזרו ממנה .יושב הראש בחן את נושא העלייה בהסתייגות
וקבע כי ללא עלייה אפשר היה להציע הסדר חלוקה שונה וקל יותר לביצוע ,אולם
החשש מפני התנגדותם של שני הצדדים לחלוקה כזאת גרם לו לנסות לרצות
לפחות צד אחד7.
תפיסתו של היושב ראש באה לביטויה המובהק ביותר בשאלת ההוצאה לפועל
של תוכנית החלוקה ,שעוררה חששות רבים אצל חלק מהנציגים .באין בריטים
– NA RG 84 Box 57, ‘Memorandum of Conversation: Justice Sandstrom 4
Mr. Gordon Knox’, 26 September 1947 5
שם. 6
שם. 7
]UNA S-609-1, ‘Memorandum by the Chairman’ [no date
