Page 290 - הדרך לכט בנובמבר
P. 290

‫‪  288‬פרק ‪9‬‬

‫משרדי הממשלה הרלוונטיים ושיקע את דעותיו בתזכיר מפורט שהיה — יחד עם‬
                           ‫תזכיר נוסף של משרד ההגנה — המצע לדיון בקבינט‪120.‬‬

‫'הצעת הרוב היא כה לא צודקת כלפי הערבים‪ ,‬שקשה יהיה ליישבה עם‬
‫מצפוננו'‪ ,‬קבע תזכירו של בווין‪ .‬במישור המעשי הוא העריך כי ביצוע תוכנית‬
‫הרוב יגרום להתקוממות ערבית בארץ ישראל‪ ,‬ואליה אולי יצטרפו גם מדינות ערב‬
‫השכנות‪ .‬ראשי המטות העריכו כי במקרה כזה ייאלץ הצבא לתגבר את כוחותיו‬
‫במזרח התיכון בדיוויזיה אחת לפחות‪ .‬האפשרות לשינויים בקווי הגבול לטובת‬
‫הערבים גם היא לא תביא לפתרון מוסכם‪ .‬היהודים לא יסכימו לוויתורים מפליגים‬
‫והערבים ממילא לא יסכימו לקבל את התוכנית‪ ,‬כך שהגורם שינסה להוציא לפועל‬
‫תוכנית שכזאת עשוי לעמוד מול התנגדות חריפה ובו זמנית גם מהערבים וגם‬
‫מהיהודים‪ .‬תוכנית המיעוט‪ ,‬למרות המרכיבים הרבים בה שהיו מקובלים על משרד‬
‫החוץ (וכמו לקוחים מ'תוכנית בווין')‪ ,‬גם היא לא תזכה להסכמה של שני הצדדים‪,‬‬
‫ולפיכך דינה אינו שונה מקודמותיה‪ .‬תסריט נוסף שהוצג היה שהנושא 'ייתקע'‬
‫בעצרת מסיבה כלשהי‪ ,‬ובינתיים ימשיכו הבריטים לקיים את המנדט בארץ ששגרת‬
‫החיים בה רק תלך ותידרדר‪ ,‬וגם במקרה כזה הפתרון היה לעזוב‪ .‬בווין הרצה‬
‫ושכנע‪ .‬תזכירו של שר ההגנה — שהתנגד אמנם לרעיון של נסיגה חד‪-‬צדדית‪ ,‬אך‬
‫הסתיים בהדגשת החשיבות האסטרטגית שב'שמירת הרצון הטוב של מדינות ערב‬
‫ושל העולם המוסלמי' — רק חיזק וסייע‪ 121.‬שישה ימים מאוחר יותר הכריז שר‬
‫המושבות‪ ,‬קריץ'‪-‬ג'ונס‪ ,‬בעצרת האו"ם כי בריטניה לא תיקח חלק בביצוע פתרון‬
‫שלא יהיה מקובל על שני הצדדים‪ ,‬וכי בכוונתה לפנות את ארץ ישראל מוקדם‬

                                                                        ‫ככל האפשר‪.‬‬
‫הסיכום שהתקבל בישיבת הקבינט על סיומו של שלטון המנדט הבריטי בארץ‬
‫ישראל היה‪ ,‬מבחינות רבות‪ ,‬אקורד הסיום הבריטי לפרשת אונסקו"פ‪ 122 .‬המדיניות‬
‫הבריטית הפתלתלה בעניין ארץ ישראל יכולה הייתה להיגרר עוד חודשים רבים‬

                          ‫בווריאציות כאלה ואחרות — אך אונסקו"פ שמה לכך קץ‪.‬‬

‫‪Alan Bullock, Ernest Bevin: Foreign Secretary, 1945–1951, London 1983, p. 476 	120‬‬
                             ‫‪ 	121‬כהן‪' ,‬מדיניות בריטניה ערב מלחמת העצמאות'‪ ,‬עמ' ‪.128–101‬‬

‫‪ 	122‬היו מי שתיארו את ההודעה שיזם בווין כעוד תכסיס להטיל מורא‪ .‬אולם גם אם זו אכן הייתה‬
‫הכוונה‪ ,‬הרי שההתפתחויות שבאו בהמשך הפכו את ההחלטה לעובדה שאי‪-‬אפשר היה‬
‫לחזור ממנה‪ .‬אביזוהר‪' ,‬יציאת הבריטים'‪ ,‬עמ' ‪ .239–238‬בילי עצמו הודה בריאיון מאוחר כי‬
‫'חדל לקוות' שהאו"ם יפנה לעזרת הבריטים רק כשהתברר שהרוסים עומדים להצביע בעד‬

                                         ‫תוכנית החלוקה‪ .‬ראו‪ :‬לזר‪ ,‬המנדאטורים‪ ,‬עמ' ‪.142‬‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295