Page 287 - הדרך לכט בנובמבר
P. 287

‫דו"ח הוועדה  ‪285‬‬

‫לשינוי‪ 107.‬כמיל שמעון‪ ,‬קצין הקישור של מדינות ערב לאונסקו"פ בז'נבה‪ ,‬הודה‬
‫אף הוא לפני איש משלחת האו"ם של ארצות הברית כי באופן אישי הוא מסכים‬
‫לקווים שהותוו בהצעת המיעוט‪ 108.‬ברם‪ ,‬לקולות כאלה לא היה מקום בסתיו‬

                   ‫‪ ;1947‬הצהרות המלחמה שהפיץ המופתי דיכאו תגובות מתונות‪.‬‬
‫כינוס החירום של הוועדה המדינית של מדינות הליגה הערבית‪ ,‬שדן בתגובה‬
‫לדו"ח אונסקו"פ בצופר שבלבנון‪ ,‬עמד בסימן של תככים ומאבקי כוח פנימיים‪.‬‬
‫היחסים הבין‪-‬ערביים נמצאו בשפל המדרגה‪ ,‬בעיקר כתוצאה ממהלכיו של‬
‫המלך עבדאללה‪ ,‬שהבין כי עומדת ליפול הכרעה במזרח התיכון‪ .‬המלך פעל‬
‫לקידום שאיפות ההתפשטות שלו וגרר את שכנותיו למערבולת של מתיחויות‪.‬‬
‫פרסום דו"ח אונסקו"פ החריף את המצב מבחינה זו‪ .‬במסגרת המגעים להכנת‬
‫כינוס החירום‪ ,‬הבהיר ראש ממשלת עבר הירדן כי 'הוא עצמו מוכן לקבל את‬
‫תוכנית החלוקה הנוכחית' אם יעשו בה תיקונים מספר בענייני הגבולות‪ ,‬אך‬
‫התחייב להצניע את דעותיו בכינוס הצפוי ולהסכים להצגת הקו הבלתי מתפשר‪.‬‬
‫המפגש‪ ,‬שאורגן בידי העיראקים והחל ב‪ 16-‬בספטמבר‪ ,‬התקשה להתעלות לרמה‬
‫עניינית‪ .‬נציגי עיראק‪ ,‬שביקשו לנצל את האירוע כדי לגרוף יוקרה בזירה הבין‪-‬‬
‫ערבית ולחזק את מעמדם‪ ,‬לחצו על עמיתיהם לאמץ החלטות שתקראנה תיגר על‬
‫ארצות הברית ובריטניה‪ .‬הוויכוח בכינוס התמקד בהיקף האיומים על הבריטים‬
‫והאמריקנים‪ ,‬בעוד המשתתפים מנסים לקדם החלטות שיתאימו לאינטרסים‬
‫הצרים של מדינותיהם‪ 109.‬בסופו של דבר‪ ,‬ההחלטות שהתקבלו בכינוס דחו מכול‬
‫וכול את מסקנות ועדת האו"ם ללא הבחנה בין המלצות הרוב והמיעוט‪' .‬המלצות‬
‫אונסקו"פ הן הפרה גסה של הזכויות הטבעיות של ערביי פלסטין לעצמאות‪ ,‬של‬
‫כל ההבטחות שניתנו לערבים ושל עקרונות האו"ם'‪ ,‬הייתה השורה שפתחה את‬
‫סדרת ההחלטות שנתקבלו‪ ,‬והמצע המדיני שאומץ החזיר לסדר היום את הדרישה‬

                                                              ‫'לעצמאות פלסטין'‪110.‬‬
‫הצבתה של דרישה זו כהצעה הערבית היחידה למושב עצרת האו"ם הקרוב‬
‫לימדה שהערבים לא הסיקו את המסקנות המתבקשות מהמחדלים של גישתם עד‬
‫כה‪ .‬במקום להצטרף למאבק לשינוי הגבולות של מפת החלוקה לטובתם (מערכה‬
‫שהתנהלה ממילא גם ללא תמיכתם)‪ ,‬או לנסות לקדם את רעיון הפדרציה (ואולי‬

‫‪ 	107‬דבר‪ 1 ,‬בספטמבר ‪ ;1947‬נראה שגם הצהרתו של אלעלמי נועדה לצרכים פנימיים‪ ,‬קרי‬
‫לדחיית האשמותיו של המופתי בעניינו‪ ,‬ודעתו המדינית האמתית בעניין הייתה שונה‪ .‬ראו‪:‬‬

                                                            ‫אלנשאשיבי‪ ,‬אאח'ר‪ ,‬עמ' ‪.93–92‬‬
‫‪NA RG 84 Box 57, ‘Memorandum of Conversation: M. Chamoun – Mr. Paul 1	 08‬‬

                                                                 ‫‪Alling’, 29 September 1947‬‬
‫‪ ;TNA CO 537/2347, Amman to FO, 14 September 1947 	109‬וראו גם‪ :‬אלחות‪ ,‬אלקיאדאת‪,‬‬

                       ‫עמ' ‪ ;572–571‬סלע‪ ,‬שאלת א"י במערכת הבין‪-‬ערבית‪ ,‬עמ' ‪.347–341‬‬
‫‪ 	110‬ראו את נוסח ההחלטות שהתקבלו בכינוס‪TNA FO 371/61879, Evans to FO, :‬‬

                                                                           ‫‪20 September 1947‬‬
   282   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292