Page 288 - הדרך לכט בנובמבר
P. 288

‫‪  286‬פרק ‪9‬‬

‫לנסות לשנות את פרטיו)‪ ,‬הם העדיפו להיצמד להצעתם המקורית‪ ,‬שכבר נחלה‬
‫כישלון חרוץ במושב המיוחד‪ ,‬ובחרו להתעלם מההתפתחויות שאירעו מאז‪.‬‬
‫עבודתה של ועדת החקירה ותוצאותיה כאילו נעלמו מעיניהם‪ .‬רק בתום העצרת‪,‬‬
‫כשהמפלה כבר הייתה בלתי נמנעת‪ ,‬ייעשה ניסיון להבעת תמיכה פתאומית‬
‫בהמלצות המיעוט של אונסקו"פ‪ ,‬אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי‪' .‬היינו צריכים‬
‫לקחת את זה'‪ ,‬כתב נציג עיראק באו"ם אלג'מאלי‪ ,‬כשהיכה לאחר מעשה על חטא‬

                                                    ‫הפקרתה של תוכנית המיעוט‪111.‬‬
‫בניגוד לתגובותיהם הברורות של הציונים והערבים‪ ,‬קשה לסכם את תגובתם‬
‫של הבריטים לדו"ח‪ ,‬ובספרות המחקר אפשר למצוא בהקשר לכך דעות והגדרות‬
‫שונות‪ .‬עמיצור אילן כתב כי 'מסקנות אונסקו"פ היו כישלון גדול לממשלת‬
‫בריטניה'‪ ,‬ו'זרעו דיכאון בקרב חבריה'‪ 112.‬גם חוקרים אחרים השתמשו במונחים‬
‫דומים לתיאור המצב‪ 113,‬אם כי היו היסטוריונים שהסתפקו בתיאורים קודרים‬
‫פחות‪ 114.‬כך או כך‪ ,‬כמעט כל ההיסטוריונים שילבו בתיאוריהם את המילה‬
‫'מבוכה'‪ ,‬ונראה כי זו אכן הגדרה מדויקת לדעות על דו"ח הוועדה ששררו באותה‬

                                               ‫עת בקרב קובעי המדיניות הבריטים‪.‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬אונסקו"פ לא שעתה להמלצה הבריטית בעניין הגבולות והעמידה‬
‫אותם במתכונת הציונית; מאידך גיסא היא הטילה על הבריטים את האחריות לבצע‬
‫את תוכניתה ולהתפנות מהארץ עם תום מילוי תפקידם‪ .‬מי מצמרת הממשל שסבר‪,‬‬
‫שבסופו של המהלך בריטניה תתבקש להישאר בארץ מתוקף מנדט מחודש —‬
‫התבדה‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם אלה שחפצו להיפטר מנטל האחריות של המנדט לא יכלו‬
‫לשמוח‪ ,‬מאחר שעל הבריטים הוטלה עתה משימה קשה בהרבה‪ :‬הוצאתה לפועל‬
‫של תוכנית אונסקו"פ‪ .‬מה שהחמיר את העניין היה הכיוון הפרו‪-‬ציוני המובהק‬
‫של התוכנית‪' :‬עבור הערבים — החיילים והשוטרים הבריטיים‪ ,‬אפילו יהיו לבושים‬
‫בחסות או"ם‪ ,‬יישארו חיילים ושוטרים בריטיים'‪ ,‬כתב גרני למשרד המושבות‪115.‬‬
‫ההמלצה שנתקבלה פה אחד בדבר סיומו המהיר של משטר המנדט חייבה את‬

              ‫הבריטים 'לשידוד מערכות גמור'‪ ,‬סיכם זאת שרתוק ממרחק הזמן‪116.‬‬
‫רשמית השהו הבריטים את תגובתם‪ ,‬ולפיכך שלל הדעות שהושמעו בחוגים‬
‫סגורים מיד לאחר פרסום ההחלטות‪ ,‬יכול היה ללמד על דעות משמיעיהם בלבד‪.‬‬
‫בילי גרס כי 'תוכנית הרוב היא החלוקה הלא הוגנת ביותר שראה מעודו'‪ ,‬ולעומת‬
‫זאת 'לתוכנית המיעוט יש הרבה מעלות ונראה שהיא גם בת ביצוע'‪ .‬בהמשך‪,‬‬

                                                             ‫‪ 1	 11‬אלג'מאלי‪ ,‬ד'כריאת‪ ,‬עמ' ‪.72–71‬‬
                                              ‫‪ 1	 12‬אילן‪' ,‬מתי החליטו הבריטים לצאת'‪ ,‬עמ' ‪.133‬‬
‫‪ 1	 13‬גבריאל כהן‪' ,‬מדיניות בריטניה ערב מלחמת העצמאות'‪ ,‬עמ' ‪ ;100‬גולני‪ ,‬הנציב האחרון‪,‬‬
                                  ‫עמ' ‪ ;219‬קארש‪ ,‬פיברוק ההיסטוריה הישראלית‪ ,‬עמ' ‪.151‬‬
          ‫‪ 	114‬פרוינדליך‪ ,‬מחורבן לתקומה‪ ,‬עמ' ‪Louis, The British Empire, pp. 20–21 ;139‬‬
           ‫‪TNA FO 371/61878, Palestine to Colonial Secretary, 8 September 1947 	115‬‬

                                                              ‫‪ 	116‬שרת‪ ,‬בשער האומות‪ ,‬עמ' ‪.120‬‬
   283   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293