Page 309 - הדרך לכט בנובמבר
P. 309

‫ההשקפות האישיות של חברי אונסקו"פ  ‪307‬‬

‫המורכב בארצם‪ .‬המשטר היוגוסלבי נתן בידי הלאומים השונים מידה מסוימת‬
‫של אוטונומיה אך איגד אותם יחד בעזרת שלטון מרכזי חזק‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬תמיכה‬
‫בעיקרון של חלוקה לא עמדה כלל על הפרק‪ .‬שני מרכיבים נוספים שהביאו‬
‫היוגוסלבים היו המניע האידיאולוגי‪ ,‬שטען ל'אחוות עמים' ול'שוויון כלכלי‬
‫וחברתי'‪ ,‬ושאיפה עזה לדחוק את רגלי הבריטים מארץ ישראל‪ .‬היעד הכללי‬
‫הוגדר טרם שיגורם של היוגוסלבים לשליחות בביטאונה הרשמי של המפלגה‬
‫הקומוניסטית ביוגוסלביה‪ .‬אחד מאנשי המשלחת העתידית כתב מאמר שהוקיע‬
‫את 'האימפריאליזם השתלטני' וקרא לשחרורה של הארץ ממנו‪ .‬המאמר תמצת‬
‫גם את הגישה שינקטו חברי המשלחת‪ .‬הם יבדקו היטב את הסיכוי לקיים מערכת‬
‫יחסים טובה בין היהודים לערבים מתוך רצון להקים על בסיסה מדינה משותפת‬
‫שבה ייהנו הכול מזכויות שוות‪ .‬המאמר תיאר את שיתוף הפעולה שקיים בין‬
‫היהודים לערבים 'שנים ארוכות'‪ ,‬והצביע על כך שלמעשה 'טובי האנשים מקרב‬
‫שני העמים רוצים בשיתוף פעולה ובשלום‪ ,‬ורק מחרחרי מדון אימפריאליסטיים‬

                                             ‫וחוגים ראקציונריים שמים זאת לאל'‪73.‬‬
‫מרגע שהגיעו היוגוסלבים לארץ הם הקדישו מאמצים רבים לתור אחר אותם‬
‫'טובי האנשים משני הצדדים'‪ .‬הם התרועעו עם אנשי השומר הצעיר‪ ,‬הקשיבו רוב‬
‫קשב לעדויותיהם של מאגנס ושל אנשי המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬ובישיבותיה של‬
‫הוועדה הם ניסו לעיתים תכופות לפרש את העובדות לשיטתם‪ .‬דו"ח ארוך ומפורט‬
‫של המשלחת היוגוסלבית שנשלח מבלגרד למוסקווה העיד גם הוא על תהליך‬
‫של שכנוע עצמי שבו עסקו הנציגים‪ ,‬עד כי סיכום הדברים עיוות לחלוטין את‬
‫המציאות ומסר כי 'רק חלק מהאוכלוסייה היהודית מביעה ספק ביחס לאפשרות‬
‫של פתרון שאלת ארץ ישראל בעזרת מדינה ערבית–יהודית אחת על בסיס של‬

                                                       ‫כבוד הדדי ושיתוף פעולה'‪74.‬‬
‫ממקורות אחרים מתקבלת תמונה שונה על היוגוסלבים‪ ,‬ובפרט על בריליי‪.‬‬
‫הלה סיפר בגילוי לב על ספקותיו בפגישה עם מכר ותיק‪' .‬אין זה מתקבל על‬
‫הדעת' שהיהודים והערבים‪ ,‬שלהם אורחות חיים שונים כל כך‪ ,‬יוכלו לחיות‬
‫במדינה אחת‪ ,‬ומבחינה זאת אין זה משנה לפי איזו נוסחה תוקם המדינה‬
‫המשותפת‪ .‬בריליי התלהב מאוד מהיישוב הציוני בארץ וטען כי 'ליהודים אין‬
‫מקום אחר להיות בו מחוץ לארץ ישראל'‪ .‬הוא גם סבר ש'אולי יהיה זה הטוב‬
‫ביותר אם האוכלוסייה הערבית הקיימת כעת תוכל להיות מועברת לאחד האזורים‬
‫המיושבים במדינות ערב'‪ .‬אם פתרון כזה אינו אפשרי‪ ,‬אזי — הודה היוגוסלבי —‬

                                                     ‫'אין פתרון אחר זולת חלוקה'‪75.‬‬

                                                      ‫שלח‪ ,‬הקשר היוגוסלבי‪ ,‬עמ' ‪.196–195‬‬  ‫‪7	 3‬‬
‫–‪Memorandum of I.N. Bakulin on UNSCOP, 31 July 1947, Documents on Israeli‬‬                ‫‪7	 4‬‬

                                                ‫‪Soviet Relations 1941–1953, pp. 212–214‬‬  ‫‪	75‬‬
                  ‫אצ"מ ‪' ,S25/5374‬דו"ח על מגעים מיוחדים עם ד"ר בריליי'‪ 23 ,‬יוני ‪.1947‬‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314