Page 305 - הדרך לכט בנובמבר
P. 305
ההשקפות האישיות של חברי אונסקו"פ 303
הצעותיו של השוודי לדיון במליאת הוועדה .חושיו הפוליטיים המחודדים הביאו
אותו להימנע מוויכוח עם מוהן על פרטי הגבולות ,וגם בכך היה סיוע חשוב
לתמיכה במפה שלו58.
סלזר
גרסיה סלזר נבדל למן הרגע הראשון משני עמיתיו ,ויכול לשמש דוגמה לעוצמה
שהייתה בידיו של כל נציג ,גם כאשר האופן שבו יצביע בהצבעה הסופית הוכתב
בידי מדינתו .פרו לא הייתה שונה מצמד עמיתותיה הלטינו-אמריקניות בתמיכה
הצפויה בעניין הציוני ,אולם סלזר נקט עמדה אנטי-ציונית ברורה במהלך החקירה
וקידם מהלכים שסתרו את מדיניותה של ארצו .מה שעמד בראש מעייניו של
הפרואני היו האינטרסים של הכנסייה הקתולית בארץ ישראל — דאגה שנבעה הן
מאמונתו הדתית הן מתפקידו הקבוע כשגריר ארצו בוותיקן .סלזר ,ששימש כנציגה
הבכיר של ארצו באונסקו"פ מכורח נסיבות מקריות ,הוביל בוועדה שתי מגמות
חשובות :הראשונה הייתה מערכה לבינאום ירושלים וסביבותיה ,והשנייה צמצום
מקסימלי של גבולות המדינה היהודית59.
כמו שאר חברי הוועדה ,התרשם גם סלזר מהסכסוך החריף הקיים בין היהודים
לערבים בארץ ,ומציאות זו הביאה אותו לתמוך בעקרון החלוקה .אולם הוא לא
היה מוכן לאמץ את העמדה הציונית על העלייה והעקורים ,וסבר שהחלוקה צריכה
להיות תחומה בגבולות שישקפו את מצב ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כפי
שהיה קיים באותו הזמן ,מבלי להועיד שטחים להתפתחות עתידית60.
במקביל ,הרעיון של בינאום ירושלים ,בהנהגתו השקטה והבוטחת של
הפרואני ,קנה לו תומכים בוועדה ,וקרוב לקו הסיום נראה היה כאילו סלזר יצא
מהחקירה כשרוב תאוותו בידו :בינאום העיר מחד גיסא וצמצום גבולות המדינה
היהודית מאידך גיסא .כחלק מהלחצים והתמרונים שיביאו מגמות אלה למיצוין,
הצטרף הפרואני 'ברגע האחרון' למחנה הפדרליסטים ,אולם ברי שהייתה זו עמדת
מיקוח גרידא ,שכן לפי תוכנית הפדרליסטים הייתה ירושלים אמורה להימצא תחת
,NNA 999.212חטיבת אונסקו"פ ,תיק ,125דו"ח בלום למשרד החוץ 3 ,בספטמבר .1947 5 8
בעניין ירושלים הייתה עמדת הכס הקדוש מעורפלת .ראו :פרארי' ,הכס הקדוש ובעיית ארץ 5 9
ישראל' ,עמ' .191–189כפי הנראה פילס סלזר את דרכו בשאלות אלה כמיטב הבנתו. 6 0
בנקודה זו אפשר לטעון שגרסת סלזר יכלה להתיישב גם עם הוראות ארצו שהיו ,כפי
הנראה ,לתמוך בחלוקה ,אך מן הסתם לא צורפו להוראה זו הנחיות בסוגיית הגבולות .כל
המאמצים שעשיתי כדי לקבל גישה למסמכים ארכיוניים בפרו ,ובכללם שיחות עם קונסול
פרו בארץ ,מאמצים של שגריר ישראל בפרו ושל גורמים אחרים — עלו בתוהו .חוקר
פרואני ,שגם מחקרו אינו מבוסס על מסמכים ארכיוניים ,גרס שהעמדה שנקט סלזר בפרשה
נגזרה משילוב של עמדות ארצו עם עמדתו האישית .ראוLeon Trahtemberg Siederer, :
Participasion del peru en la particion de Palestina, Lima 1991, p. 58