Page 304 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 302‬פרק ‪10‬‬

‫את ענייניהם באופן אוטונומי‪ ,‬ועמל על פיתוחו של רעיון זה‪ .‬בזיכרונותיו של נציג‬
‫גואטמלה אמנם אין רמז לעניין‪ ,‬אולם ממקורות אחרים מתברר שאנשי הסוכנות‬
‫היהודית התקשו מאוד לשכנע את גרנדוס לוותר על רעיונותיו‪ .‬כפי שתואר‪ ,‬כאשר‬
‫הלה ניאות למחול על דעותיו האישיות‪ ,‬הוא אימץ את הגרסה הציונית לפתרון‬

‫ודבק בה במסירות ובלהט‪54.‬‬
‫פברגט‪ ,‬בשונה מרעהו‪ ,‬היה פרו‪-‬ציוני עוד קודם לחקירה‪ ,‬ומיהר לאמץ את‬
‫גרסת החלוקה מבית מדרשה של הסוכנות (כשהוא מוסיף לה שיפורים כראות‬
‫עיניו)‪ .‬כך עיצבה משלחת אורוגואי את מפת החלוקה הראשונה שהוצגה לפני‬
‫הוועדה‪ ,‬ולמעשה אנשיה יצרו ראשונים תוכנית חלוקה מלאה שכללה עקרונות‬
‫חוקתיים ומפת גבולות‪ .‬פרבגט אף העיד במהלך ריאיון שנתן ב‪ 1954-‬כי הוא היה‬
‫זה שחיבר את תוכנית החלוקה‪ .‬עמדה זו‪ ,‬המעלה על נס את תרומתם של הנציגים‬
‫הלטינו‪-‬אמריקנים ומנכסת למאמציהם את המתכונת הציונית של הדו"ח‪ ,‬קיבלה‬
‫אישור גם מדברי פעילים ציונים אנשי אמריקה הלטינית‪ ,‬וממקורות אחרים‪ 55.‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬נדמה שאת הקביעות על תרומת זוג הנציגים הזה‪ ,‬שהן לכאורה ברורות‬
‫מאליהן‪ ,‬צריך לבחון בזהירות לאור ההבנה של הדינמיקה הפנימית בוועדה‪ .‬בשעה‬
‫ששם המשחק‪ ,‬בפרט בשלב האחרון של הפרשה‪ ,‬היה אובייקטיביות — הגישה‬
‫הפרו‪-‬ציונית (והאנטי‪-‬בריטית) הקיצונית של צמד נציגים זה מתחילת החקירה‬
‫הרחיקה מהם קבוצה גדולה של נציגים‪ ,‬בעיקר את אלה שהתקשו לנקוט עמדה‬
‫חד‪-‬משמעית‪ .‬התרומה הגדולה ביותר להטיית הכף לכיוון הציוני לא באה מהצגת‬
‫דרישות מקסימום ציוניות (כפי שאלה באו לידי ביטוי במפה של פברגט)‪ ,‬אלא‬

‫להפך — מהצגת עמדה שתאפשר גם למהססים להתקרב ולתמוך‪56.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬אין ספק בכך שתרומתם של צמד הנציגים המדובר להצלחה‬
‫הציונית בפרשה הייתה רבה ומשמעותית‪ .‬היבט ייחודי מבחינה זו היה המודיעין‬
‫רב הערך שפברגט וגרנדוס מסרו לציונים על המתרחש בחדרי הוועדה‪ .‬מידע‬
‫שוטף זה‪ ,‬שהגיע כמעט ב'זמן אמת'‪ ,‬אפשר לאנשי הסוכנות היהודית לפעול‬
‫בצורה ממוקדת ולנהל את המערכה הדיפלומטית ביעילות‪ 57.‬חשובה גם תרומתם‬
‫של גרנדוס ופברגט בימי עבודתה האחרונים של הוועדה‪ :‬הדחיקה בחברי הוועדה‬
‫לקיים הצבעה ולהכריע‪' ,‬העסקה' של גרנדוס וסלזר‪ ,‬שהקלה על האחרון להצטרף‬
‫לתמיכה בחלוקה‪ ,‬ובעיקר פרישת החסות של הנציג הגואטמלי על מפתו של מוהן‪.‬‬
‫גרנדוס השכיל להבין את הפוטנציאל הגלום במוהן ובמפותיו וסייע להציג את‬

‫‪ ;Tov, ibid., pp. 63–65‬על תוכנית הקנטונים של גרנדוס‪ ,‬ראו גם‪UNA S-608-2, 49th :‬‬ ‫‪5 4‬‬
‫‪Meeting, 29 August 1947‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪Herbert Feis, The Birth of Israel, New York 1969, p. 38; Glick, Latin America and‬‬
‫‪ .the Palestine Problem, pp. 65–66, 72–73‬הריאיון מובא בספר של גליק‪.‬‬ ‫‪5 6‬‬
‫על מפת פברגט ראו בפרק ‪.9‬‬ ‫‪ 57‬‬
‫‪Benno Weiser, Professions of a Lucky Jew, New York 1992, p. 151‬‬