Page 319 - הדרך לכט בנובמבר
P. 319
המעצמות הגדולות ואונסקו"פ 317
לנקוט בעמדה מסוימת; יתר על כן ,הם עצמם לא ידעו אל נכון מה היא עמדתם
האמיתית של פטרוניהם.
מה הייתה ,אם כן ,עמדתה של ברית המועצות בפרשה? כאמור ,יש לראות את
נאומו של גרומיקו כשינוי מדיניות משמעותי .ברור שהמגמה שעמדה בבסיסו לא
באה בשל הכרה או אהדה כלשהי לעניין הציוני ,אלא כתוצאה של ניתוח המציאות,
ושל הבנה כי בין כל אפשרויות הפעולה ,התמיכה בציונות תביא לדחיקת
רגליהם של הבריטים מארץ ישראל — מטרת העל הרוסית 6.לסובייטים נראה
היה שהתמיכה המסורתית בערבים לא תצליח להשיג את התוצאה המבוקשת,
ולפיכך הם היו מוכנים לשקול אפשרות של תמיכה ביהודים .אולם קו מחשבה
זה היה בגדר הנחת עבודה שאותה ביקשו הסובייטים לאשש .שאיפתם הייתה
לדחות את הצגת המדיניות החדשה כעובדה מוגמרת ,בניסיון לצבור עוד ועוד
מידע שיפריך או יאשש את הנחתם .מבחינה זו הייתה לדו"ח אונסקו"פ חשיבות
מכרעת :הצלחתה של הוועדה לגבש רוב להצעת החלוקה נתנה למעשה אישור
רטרואקטיבי לקו הפעולה שעליו הימרו הרוסים עוד במאי .נחישותם של היהודים
להקים מדינה (ולסילוק הבריטים המתחייב מכך) הייתה הסוס המנצח בפרשת
אונסקו"פ ,ולפיכך הסובייטים כבר לא חששו לגלות כי מעתה הם ירכבו רק עליו.
הביטוי המעשי להכרעה זו ניתן ב 30-בספטמבר ,עת נשלחו משר החוץ הרוסי
מולוטוב שני מברקים לווישנסקי ,ראש משלחת ברית המועצות למושב הסתיו של
עצרת האו"ם ששהה בניו יורק .המברק הראשון הורה בקצרה לא להתנגד להצעת
הרוב שבדו"ח אונסקו"פ ,והשני הבהיר את ההוראה :ההצעה להקמת מדינה דו-
לאומית ,כפי שהופיעה בנאום גרומיקו (במושב המיוחד) ,תוארה במברק ככזו
ש'הונעה על-ידי שיקולים טקטיים'' .לא רצינו להיות היוזמים של הקמת מדינה
יהודית' ,הובהר לאנשי המשלחת ,אולם למעשה זו האפשרות המועדפת עלינו.
ועתה' ,מכיוון שלאחר החקירה הרוב באונסקו"פ תמך בהקמת מדינה יהודית
נפרדת — אתם צריכים לתמוך בהצעת הרוב' .הוראה זו הייתה תוצאתה של
הערכת מצב ממושכת של כל הדרגים הגבוהים שקבעו את מדיניות החוץ של
ברית המועצות 7.הדו"ח שהפיקו 11אנשי האו"ם נתן אור ירוק להפעלתה של
מדיניות סובייטית חדשה ,שונה ומהפכנית.
היו מי שסברו כי נאום גרומיקו השפיע על דרך חשיבתם של אנשי אונסקו"פ,
מכיוון שהם יכלו להבין ממנו כביכול כי ברית המועצות מצדדת בחלוקה או לכל
הפחות תומכת בציונות 8.טענה זו מצביעה על השפעה עקיפה וההתמודדות איתה
למפנה המדובר היו גם כמה סיבות נוספות שהיו בעלות חשיבות משנית .פינקוס ,יחסים 6
מיוחדים ,עמ' .173–172 7
8
Molotov to Vyshinski, 30 September 1947, Documents on Israeli-Soviet Relations
1941–1953, pp. 226–227
דותן ,אדומים ,עמ' .489–487
