Page 323 - הדרך לכט בנובמבר
P. 323

‫המעצמות הגדולות ואונסקו"פ  ‪321‬‬

‫של דבר רק ב‪ 20-‬באוגוסט אישרו האמריקנים לשלוח את החומר לאונסקו"פ‪ ,‬וספק‬
‫אם מי מחברי הוועדה הטריח עצמו לעיין במסמך ימים מספר לפני תום עבודתה‪17.‬‬
‫האמריקנים לא ניסו להשפיע על חברי אונסקו"פ‪ .‬הפניות הרבות למחלקת‬
‫המדינה שקראו לה להתערב — בעיקר בפרשת 'אקסודוס' — נותרו ללא מענה‪18.‬‬
‫למעשה‪ ,‬גם כאן לא האמריקנים השפיעו על אונסקו"פ‪ ,‬אלא אונסקו"פ‬
‫השפיעה עליהם‪ .‬ההססנות והדעות המגובשות נגד חלוקה — כל אלה נעלמו לאחר‬
‫שאונסקו"פ אמרה את דברה‪ .‬הציונים אמנם כשלו ביצירת קשר עם שר החוץ‬
‫החדש‪ ,‬מרשל‪ ,‬אולם זה לא הפריע לו להודיע ב‪ 17-‬בספטמבר במליאת עצרת‬
‫האו"ם כי ארצות הברית 'מייחסת משקל רב' להמלצות הרוב של ועדת אונסקו"פ‪.‬‬
‫הנימוק בפיו היה פשוט וברור‪ :‬ארצו אינה יכולה להתנגד להמלצות של רוב חברי‬
‫ועדת החקירה של האו"ם‪ 19.‬נימוק זה המשיך להיות המוטיב המרכזי במדיניות‬
‫האמריקנית בעצרת האו"ם‪ ,‬והוא סייע לתומכי החלוקה בקרב קובעי המדיניות‬
‫האמריקנים לגבור על ההתנגדות מבית‪ ,‬ולנשיא טרומן להכריע ולהורות למשלחת‬
‫ארצות הברית באו"ם לתמוך בחלוקה בעצרת‪ ,‬ב‪ 9-‬באוקטובר‪ 11 20.‬אנשי הוועדה‬
‫היו חופשיים מהשפעת המעצמות‪ ,‬והאינטראקציה המשוערת פעלה בכיוון ההפוך‪:‬‬
‫המעגל הזעיר של אונסקו"פ יצר אצל המעצמות תהליך שתחילתו 'ישיבה מהצד'‬
‫וסופו תמיכה בחלוקה‪ .‬תהליך זה היה שונה בתכלית ממה שאפשר היה לצפות לו‪.‬‬
‫ההנחה הכללית הקבועה היא שהמעצמות פועלות לפי האינטרסים שלהן ולא לפי‬
‫המלצותיה של ועדת או"ם‪ .‬אלא שכאן אונסקו"פ‪ ,‬למרות חולשתה היחסית מבחינת‬
‫הרכבה‪ ,‬היא שהצביעה עבור המעצמות על הדרך והיא שהגדירה וחידדה את מה‬

                     ‫שיהפך למדיניות של שתי מעצמות העל בשאלת ארץ ישראל‪.‬‬

‫‪NA 867N.01/8-1147, ‘Memorandum for the President’, 11 August 1947; Maclean‬‬                       ‫‪	17‬‬
                                                                                                 ‫‪1	 8‬‬
‫‪to Henderson, 15 August 1947; TNA FO 371/61877, Balfour to FO, 12 August‬‬
                                                                                                 ‫‪	19‬‬
         ‫‪1947; FO to Washington, 15 August 1947; Balfour to FO, 20 August 1947‬‬                   ‫‪	20‬‬
‫במהלך פרשת אונסקו"פ שוגרו פניות רבות מרחבי ארצות הברית שדרשו מקובעי המדיניות‬
‫האמריקנים להתערב‪ ,‬בעיקר בנושא העקורים ו'אקסודוס'‪ .‬רובן נמצאות בתיק‪NA :‬‬
‫‪ .867N.01‬מיומנו של טרומן (שהתגלה ב‪ )2003-‬מתברר שהלחצים עליו בנוגע לספינת‬
‫המעפילים סחטו ממנו התפרצות בסגנון אנטישמי‪ ,‬וסלידה מהתביעה שיתערב‪ .‬ראו את‬
‫המובאה מ‪ 21-‬ביולי ‪ 1947‬ביומן‪( www.trumanlibrary.org/diary/transcript.htm :‬אוחזר‬

                                                        ‫לאחרונה בתאריך ‪ 1‬באוגוסט ‪.)2017‬‬
‫‪David Schoenbaum, The United States and the State of Israel, New York 1993,‬‬
‫‪ .p. 55‬הציטוט של דברי מרשל מתוך‪United Nations, Official Records of the Second :‬‬
‫‪Session of the General Assembly, Plenary Meetings of the General Assembly,‬‬

                           ‫‪Verbatim Record, 16 September – 29 November 1947, p. 20‬‬

‫‪Radosh and Radosh, A Safe Haven, pp. 244–260; Wilson, A Calculated,‬‬

                                                                                    ‫‪pp. 224–247‬‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328