Page 327 - הדרך לכט בנובמבר
P. 327

‫מסקנות  ‪325‬‬

‫לחלוטין‪ .‬הם העדיפו לקבוע את גבולות החלוקה כך 'שתפגע רק בצד אחד — על‬
‫ידי יצירת מדינה יהודית גדולה ובעלת יכולת קיום'‪ 2.‬זה היה ניתוח קר ומפוכח‬
‫של המציאות‪ ,‬ששיקף את חתירת הוועדה לאימוץ תוכנית בעלת מרב הסיכויים‬
‫להתבצע‪ .‬היהודים הציעו תוכנית כזאת‪ ,‬ואילו הערבים חידדו כל העת את חוסר‬

                                              ‫התוחלת שבהצעת התוכניות האחרות‪.‬‬
‫מחקרים רבים עסקו בשאלת הקשר בין השואה ותוצאותיה להקמתה של‬
‫מדינת ישראל‪ 3,‬ואולי זה המקום לבחון שאלה זו‪ .‬חלק מההיסטוריונים טענו כי‬
‫בין השואה להקמתה של מדינת ישראל יש קשר סיבתי הנעוץ ברגשי האשם‬
‫של מדינות העולם שהביאו אותן לתמוך בהקמת מדינה ליהודים כ'פיצוי' לסבל‬
‫שנגרם להם; אחרים הצביעו על בעיית העקורים הבלתי פתירה כגורם שחולל‬
‫את הקמת המדינה‪ 4.‬לעומתם סבורים חוקרים אחרים שהקשר בין הקמת מדינת‬
‫ישראל לשואה הוא קלוש‪ ,‬ואפשר שהשואה אף פגעה בסיכויי הקמתה של המדינה‬

                                                                ‫היהודית ולא להפך‪5.‬‬
‫בניסיון לתרום לדיון על הקשר בין השואה להקמת מדינת ישראל בהתמקדות‬
‫בפרשת אונסקו"פ‪ ,‬אפשר לקבוע שההסבר על חשיבותם של רגשי האשם בתהליך‬
‫שנבחן נראה קלוש‪ .‬השואה כמעט לא הוזכרה בדיוני הוועדה‪ ,‬ודאי לא כסיבה‬
‫לפיצוי‪ 6.‬אנשי אונסקו"פ חיפשו את ההקשרים הפוליטיים של הסוגיה‪ ,‬וביקשו‬
‫במודע להימנע מלעסוק בהיבטים מוסריים‪ .‬פרשת 'אקסודוס'‪ ,‬שעל פי המיתוס‬
‫הציוני 'היטתה את הכף' בפרשה‪ ,‬נגעה אמנם ללבם של חברי הוועדה‪ ,‬אך כאמור‬
‫ספק אם היא גרמה למי מנציגי הוועדה לשנות את תפיסתם בסוגיה כולה‪ .‬בשאלת‬
‫משקלו של מרכיב העקורים בפרשה‪ ,‬התשובה מורכבת‪ .‬בעיית העקורים לחצה‬
‫על הבריטים‪ ,‬והביאה לפנייתם לאו"ם ולהקמת אונסקו"פ‪ .‬מכאן אפשר לחלק את‬
‫הדיון לשניים‪ :‬להחלטה העקרונית על הקמתה של מדינה יהודית‪ ,‬ולהחלטה על‬

                                                                                         ‫שם‪.‬‬  ‫	‪2‬‬
‫סקירה של נושא זה ראו אצל דן מכמן‪' ,‬משואה לתקומה! משואה לתקומה? ההיסטוריוגרפיה‬                 ‫	‪3‬‬
‫של הקשר הסיבתי בין השואה להקמת מדינת ישראל — בין מיתוס למציאות'‪ ,‬עיונים בתקומת‬                ‫‪	4‬‬
                                                                                              ‫	‪5‬‬
                                                           ‫ישראל‪ ,)2000( 10 ,‬עמ' ‪.258–234‬‬
                                                                          ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.243–236‬‬    ‫	‪6‬‬

‫על פי טענה זו השואה לא רק שלא קירבה את הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬אלא כמעט‬
‫מנעה אותה בכך שכמעט מחקה את קהילת יהודי מזרח אירופה‪ ,‬שהייתה הקהילה החיונית‬
‫ביותר מבחינת ההגירה לארץ ישראל וממילא להקמת המדינה היהודית‪ ,‬ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪Yoav Gelber, ‘Memory, Historiography, and Comprehension: The Zionist ;248–247‬‬

‫‪Movement, Israel, and the Impact of the Holocaust’, Roni Stauber, Aviva Halamish‬‬

‫‪and Esther Webman (eds.), Holocaust and Antisemitism: Research and Public‬‬

‫‪Discourse: Essays Presented in Honor of Dina Porat, Tel Aviv 2015, pp. 140–142‬‬
‫הנציג היחיד שציין את השואה בדיון הסיכום היה גרנדוס‪ ,‬שביקש להמחיש את עוצמת‬
‫האנטישמיות בעולם והזהיר כי כל עוד לא תקום מדינה ליהודים יקנן כל העת החשש 'לעוד‬

            ‫טבח של שישה מיליון'‪ .‬ראו‪UNA S-608-1, 46th Meeting, 27 August 1947 :‬‬
   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332