Page 327 - הדרך לכט בנובמבר
P. 327
מסקנות 325
לחלוטין .הם העדיפו לקבוע את גבולות החלוקה כך 'שתפגע רק בצד אחד — על
ידי יצירת מדינה יהודית גדולה ובעלת יכולת קיום' 2.זה היה ניתוח קר ומפוכח
של המציאות ,ששיקף את חתירת הוועדה לאימוץ תוכנית בעלת מרב הסיכויים
להתבצע .היהודים הציעו תוכנית כזאת ,ואילו הערבים חידדו כל העת את חוסר
התוחלת שבהצעת התוכניות האחרות.
מחקרים רבים עסקו בשאלת הקשר בין השואה ותוצאותיה להקמתה של
מדינת ישראל 3,ואולי זה המקום לבחון שאלה זו .חלק מההיסטוריונים טענו כי
בין השואה להקמתה של מדינת ישראל יש קשר סיבתי הנעוץ ברגשי האשם
של מדינות העולם שהביאו אותן לתמוך בהקמת מדינה ליהודים כ'פיצוי' לסבל
שנגרם להם; אחרים הצביעו על בעיית העקורים הבלתי פתירה כגורם שחולל
את הקמת המדינה 4.לעומתם סבורים חוקרים אחרים שהקשר בין הקמת מדינת
ישראל לשואה הוא קלוש ,ואפשר שהשואה אף פגעה בסיכויי הקמתה של המדינה
היהודית ולא להפך5.
בניסיון לתרום לדיון על הקשר בין השואה להקמת מדינת ישראל בהתמקדות
בפרשת אונסקו"פ ,אפשר לקבוע שההסבר על חשיבותם של רגשי האשם בתהליך
שנבחן נראה קלוש .השואה כמעט לא הוזכרה בדיוני הוועדה ,ודאי לא כסיבה
לפיצוי 6.אנשי אונסקו"פ חיפשו את ההקשרים הפוליטיים של הסוגיה ,וביקשו
במודע להימנע מלעסוק בהיבטים מוסריים .פרשת 'אקסודוס' ,שעל פי המיתוס
הציוני 'היטתה את הכף' בפרשה ,נגעה אמנם ללבם של חברי הוועדה ,אך כאמור
ספק אם היא גרמה למי מנציגי הוועדה לשנות את תפיסתם בסוגיה כולה .בשאלת
משקלו של מרכיב העקורים בפרשה ,התשובה מורכבת .בעיית העקורים לחצה
על הבריטים ,והביאה לפנייתם לאו"ם ולהקמת אונסקו"פ .מכאן אפשר לחלק את
הדיון לשניים :להחלטה העקרונית על הקמתה של מדינה יהודית ,ולהחלטה על
שם. 2
סקירה של נושא זה ראו אצל דן מכמן' ,משואה לתקומה! משואה לתקומה? ההיסטוריוגרפיה 3
של הקשר הסיבתי בין השואה להקמת מדינת ישראל — בין מיתוס למציאות' ,עיונים בתקומת 4
5
ישראל ,)2000( 10 ,עמ' .258–234
שם ,עמ' .243–236 6
על פי טענה זו השואה לא רק שלא קירבה את הקמתה של מדינת ישראל ,אלא כמעט
מנעה אותה בכך שכמעט מחקה את קהילת יהודי מזרח אירופה ,שהייתה הקהילה החיונית
ביותר מבחינת ההגירה לארץ ישראל וממילא להקמת המדינה היהודית ,ראו :שם ,עמ'
Yoav Gelber, ‘Memory, Historiography, and Comprehension: The Zionist ;248–247
Movement, Israel, and the Impact of the Holocaust’, Roni Stauber, Aviva Halamish
and Esther Webman (eds.), Holocaust and Antisemitism: Research and Public
Discourse: Essays Presented in Honor of Dina Porat, Tel Aviv 2015, pp. 140–142
הנציג היחיד שציין את השואה בדיון הסיכום היה גרנדוס ,שביקש להמחיש את עוצמת
האנטישמיות בעולם והזהיר כי כל עוד לא תקום מדינה ליהודים יקנן כל העת החשש 'לעוד
טבח של שישה מיליון' .ראוUNA S-608-1, 46th Meeting, 27 August 1947 :