Page 291 - Tel Hai Book
P. 291

‫העלייה לתל חי בי"א באדר כזירת מערכה פוליטית  ‪289‬‬

‫היהודי לעבד את האירועים הדרמטיים שטלטלו את המציאות היהודית והציונית‬
‫במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬באותו מעמד דיווח בן‪-‬גוריון לראשונה על‬
‫הידיעות על ראשית ההתקוממות בגטו ורשה‪ 146.‬הוא סיפר כי שישה ימים קודם‬
‫לכן הצטרפה לידיעות הקשות על השואה באירופה הידיעה על החלטת 'חברינו‬
‫בורשה [‪ ]...‬לעמוד על נפשם [‪ ]...‬להתגונן ולהתקומם'‪ .‬מנהיג היישוב דרש‪:‬‬
‫'הם למדו את תורת המיתה החדשה אשר מגיני תל‪-‬חי וסג'רה ציוו עלינו — מֹות‬
‫גבורה'‪ .‬דבריו מדגימים כיצד זיכרון העבר נבנה לאור התפתחויות בהווה‪ .‬הוא‬
‫חיבר בדבריו שלושה מיתוסים‪ :‬המיתוס העתיק של מצדה שהתעצם ביישוב בשנה‬
‫הקודמת‪ ,‬מיתוס תל חי והמיתוס שזה עתה החל להתעצב‪ ,‬של מורדי הגטאות‬
‫בעיצומה של השואה‪ 147.‬הוא הבליט את נכונות הדור הצעיר למסור את נפשו‬
‫למען המאבק הלאומי‪ ,‬אך על רקע המציאות המדכדכת הקפיד להציב בלב נאומו‬
‫את תאוות החיים‪' :‬לא למּות באנו הנה‪ .‬לא טוב למות — טוב לחיות'‪ .‬הוא הזכיר‬
‫את 'הצימאון ואהבה לחיים [‪ ]...‬שהביאו את הצעיר הגדם מּפטרבּורג לארץ הזאת'‪,‬‬
‫וביקש לשאוב מדמותו את הכמיהה הציונית לחיים לאומיים חופשיים‪' :‬כדאים‬
‫החיים רק אם יודעים למות עליהם בגבורה'‪ 148.‬בואו של המנהיג ביום המקודש‬
‫למקום הקדוש בדת האזרחית היישובית הציונית ונשיאת נאומו לפני העולים‬
‫לרגל‪ ,‬מבטאת פונקציה נוספת של הריטואל הנדון במאמר זה‪ .‬העלייה לרגל היא‬
‫פלטפורמה אפשרית להענקת פרשנות מחודשת לאירועי ההווה בשעת משבר‪,‬‬
‫ולהכוונת קהילת המאמינים לקראת אתגרי העתיד‪ ,‬בהקשר של זיכרון קולקטיבי‪.‬‬
‫המציאות החמורה בעולם היהודי‪ ,‬התחושה הקשה ביישוב היהודי ובתנועה‬
‫הציונית דרשה בשנה זו לחזק את הקודש הלאומי בעת העלייה לרגל לתל חי‬
‫ולצרף אליו‪ ,‬ביום תל חי ובסמוך לקברי מגיניה‪ ,‬מיתוס לאומי נוסף‪ .‬דבורה‬
‫מסניף תל אביב של הנוער העובד כתבה‪' :‬דברי בן‪-‬גוריון‪ ,‬החוצבים והנוקבים‪,‬‬
‫ריתקו את המתכנסים‪ .‬חזון גדול‪ ,‬חזון הציונות הלוחמת‪ ,‬נדלק בלבבות הצעירים‪.‬‬
‫תל‪-‬חי ודמויותיה כאילו קמו לתחיה [‪ ]...‬ושמענו לקריאה הנלהבת להיות ראויים‬
‫לשאת את שם תל‪-‬חי'‪ 149.‬למוחרת פגשו בני הנוער את שמריהו גוטמן שסיפר‬
‫על 'ליל השימורים של עליית הנוער העובד למצדה' וצפו בהצגה 'בנפול מצדה'‬

          ‫‪ 	146‬א' שפירא‪ ,‬חרב היונה‪ :‬הציונות והכוח ‪ ,1881–1948‬תל אביב ‪ ,1992‬עמ' ‪.430–429‬‬
‫‪ 1	 47‬זרובבל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪ .72‬על הזיקה בין מצדה לשואה בזיכרון הישראלי‪ ,‬ראו‪:‬‬
‫י' זרובבל‪' ,‬מות הזכרון וזכרון המוות‪ :‬מצדה והשואה כמטפורות היסטוריות'‪ ,‬אלפיים‪,‬‬
‫‪( 10‬תשנ"ה)‪ ,‬עמ' ‪ ,67–42‬וראו גם‪ :‬מ' ברוג‪' ,‬מראש מצדה ועד לב הגטו‪ :‬המיתוס כהסטוריה'‪,‬‬
‫ד' אוחנה ור' ויסטריך (עורכים)‪ ,‬מיתוס וזיכרון‪ :‬גלגוליה של התודעה הישראלית‪ ,‬ירושלים‬

                                                                         ‫‪ ,1997‬עמ' ‪.227–203‬‬
‫‪ 	148‬ד' בן גוריון‪' ,‬צו תל חי‪ :‬בעצרת נוער על קברו של טרומפלדור וחבריו‪ .‬י"א אדר ב' תש"ג —‬

                               ‫‪ ,'18.3.1943‬הנ"ל‪ ,‬במערכה‪ ,‬ג‪ ,‬תל אביב ‪ ,1957‬עמ' ‪.125–119‬‬
                          ‫‪ 	149‬דבורה‪' ,‬עם העולים לתל‪-‬חי'‪ ,‬במעלה‪ ,18.3.1943 ,)285( 6 ,‬עמ' ‪.4‬‬
   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296