Page 294 - Tel Hai Book
P. 294
292אמיר גולדשטיין
צעירים .כך נולדה העלייה הפועלית הראשונה ב ,1929-שהיקפה גדל בין 1933
ל ,1935-וגם ב .1943-ההגמוניה הפועלית ביישוב ,האפקטיביות הארגונית של
תנועת העבודה ופריסת יישוביה בגליל ,הביאו לעלייה המונית בעיקר בשנות
המאמץ האלה.
הדיון בעלייה לתל חי חשף גם את מגוון הדעות ביחס לריטואל הזה .בתנועת
העבודה ניכרה אמביוולנטיות בשאלה אם עלייה לקברי קדושים היא טקס ראוי
לתנועה סוציאליסטית .ההכרעה להפוך את העלייה לתל חי למסורת תנועתית
התקבלה ,בין היתר ,בעקבות התחרות עם הימין .בו בזמן כוחה הסוחף של
העלייה ,השפעתה המעצבת על צעירי התנועה ומפגן הכוח הפוליטי שהתגלם
בה הביאו לכך שמנהיגות התנועה התייצבה מאחוריה .בקרב מנהיגי מפא"י היו
שהסתייגו מאופי העלייה ,שהושפע במידה לא מעטה מההתפרצות העזה של רוח
הנעורים בקרב המשתתפים הרבים .זו התלוותה באופן טבעי לאירוע בן היומיים.
הם פעלו להסדיר ולמשמע את הריטואל ,ולתעל את האנרגיה הצעירה והתוססת
לאפיקים קונסטרוקטיביים ,ושילבו בין הטקסים שיחות לבירור אפיקי הגשמה
ולהכוונה תנועתית .בה בעת בקרב הימין ,ככל שהתבררה ההגמוניה הפועלית גם
באתר הלאומי הקדוש ,ניכרה שחיקה בהיקף העלייה ,במאמץ התנועתי ובעוצמת
הרגשות סביבה .לכך הצטרף במחצית השנייה של שנות השלושים גם יחס דואלי
כלפי תל חי וגיבורה ויכולתם לשמש סמלים רלוונטיים לצעירים הרדיקליים
בבית"ר.
העלייה לתל חי היא דוגמה ציונית ייחודית לעלייה לרגל .היא אומנם נמשכה
ימים ספורים ולא הייתה כרוכה בסיכון ובסבל שנלווה למסעות ממושכים ,אולם
התהליך שעברו המשתתפים כלל את השלבים המאפיינים מסעות צליינות,
מההכנה בבית ועד השיבה אליו .מיקום קברי המגינים על גבולה הצפוני והמרוחק
של הארץ והריטואלים על גבעת תל חי-כפר גלעדי ,העצימו את החוויה האישית
והקבוצתית .משתתפי העליות חוו וספגו במהלכן רגשות עזים של שייכות
ומחויבות ,היו לסוכני זיכרון פעילים של מחוז זיכרון זה והפיצו אותו 'מלמטה'
ברחבי הרשת החברתית שאליה השתייכו .הם עשו זאת ,בין היתר ,באמצעות
מאמרים שבהם שיתפו את חברי תנועתם בחוויית העלייה וקראו להם לעלות
לתל חי .העלייה חוללה תהליך כפול שבו באו לידי ביטוי שתי הגישות המרכזיות
בחקר העליות לרגל .בתוך התנועות פנימה המסע לתל חי וההשתתפות בטקסים
המשותפים בקרבת קברי הגיבורים הלאומיים הגבירו את הלכידות .בה בעת
הסלימה השהות במקום הקדוש ,בזמן הקדוש ,את התחרות על האחיזה במיתוס
והחריפה את היריבות הבין-תנועתית .העימותים בקרבת חצר תל חי ובסמוך
לקברים הגיעו עד סף קטטה ואף מעבר לה ,ולעיתים נקראו הוועד הלאומי
והמשטרה הבריטית להסדיר את המפגש הטעון בתל חי.
ימי השיא של העלייה לתל חי בי"א באדר היו בשנים .1935–1934סביב חנוכת
