Page 297 - Tel Hai Book
P. 297

‫הנופלות הראשונות‪ ,‬דבורה דראכלר ושרה צ'יזיק‪ ,‬ומקומן בסיפור תל חי  ‪295‬‬

‫על מיתוס תל חי נכתבו מחקרים רבים‪ ,‬אולם הם כמעט ולא עסקו בתקדים‬

‫ההיסטורי של נפילת נשים באירוע שהפך למיתוס‪ ,‬ולא נבחנה הדרך שבה עוצבה‬
‫גבורתן‪ 6.‬גם בספרות האקדמית שעסקה במקומן של החלוצות בתנועת העבודה‬

‫בכלל ובסוגיות ביטחון בפרט לא הוקדש דיון נרחב לדמויותיהן של דראכלר‬
‫וצ'יזיק‪ 7.‬מאמר זה מבקש להשלים חסר זה במחקר על תל חי בהתמקדות בשאלת‬

                        ‫מיקומן באירוע ההיסטורי עצמו ובהנצחת המיתוס ועיצובו‪.‬‬

‫בחלק הראשון של המאמר אבחן את מסלול חייהן עד בואן לתל חי‪ .‬בחלקו‬

‫השני אנתח את מקומן במיתוס תל חי ואת הנצחתן בזיכרון הקולקטיבי‪ .‬עד כמה‬

‫הן עיצבו את תפיסת הזהויות הגברית והנשית בעת מלחמה בחברה היישובית?‬

‫האם ועד כמה היו גם הן‪ ,‬הנופלות הראשונות ביישוב‪ ,‬סמל לדמותה של הלוחמת‬

            ‫העברייה החדשה כפי שזוהה טרומפלדור כגיבור הגברי העברי החדש?‬

‫המקורות שעליהם התבססתי הם מקורות ארכיוניים מארכיון חצר תל חי‪,‬‬

 ‫ארכיון בית השומר וארכיון כפר גלעדי וקטעי עיתונות שפורסמו בשנים הנדונות‪.‬‬

‫נקודת המבט המגדרית של מחקר זה תאפשר לתאר ולנתח את האירועים‬
‫מנקודת מבט שבוחנת את הנשים הללו כגורם פעיל ביצירת ההיסטוריה שלהן‪8.‬‬

‫המחקר המגדרי בוחן את זכויות הנשים וחובותיהן ואת מקומן בחברה כנגד אלה‬

‫של הגברים‪ .‬מגדר הוא מרכיב מרכזי גם בזהות ובהתנסות הציונית‪ .‬הוא מצביע על‬

‫ייצוגי גבריות ונשיות כמשתנים תלויי זמן ומקום‪ ,‬המשפיעים על השיח החברתי‬
‫והפוליטי של התקופה‪ 9.‬נוסף על כך בחינה מגדרית של העבר מאפשרת לאתגר‬

       ‫מיתוסים לאומיים כגון מיתוס תל חי ואת עיצובו של הזיכרון הקולקטיבי‪10.‬‬

‫התפיסה המקובלת בחברה ובמחקר מסווגת פעילויות צבאיות וביטחוניות‬
‫כגבריות‪ 11.‬הצבא נתפס מבחינה חברתית‪ ,‬תרבותית והיסטורית כארגון גברי‬

‫א' שפירא‪ ,‬חרב היונה‪ :‬הציונות והכוח‪ ,1948–1881 ,‬תל אביב ‪ ,1992‬עמ' ‪;155–154 ,145–143‬‬             ‫‪	6‬‬
‫י' זרובבל‪' ,‬בין "היסטוריה" ל"אגדה"‪ :‬גלגולי תל‪-‬חי בזיכרון העממי'‪ ,‬ד' אוחנה ור' ויסטריך‬
‫(עורכים)‪ ,‬מיתוס וזיכרון‪ :‬גלגוליה של התודעה הישראלית‪ ,‬ירושלים ‪ ,1997‬עמ' ‪;189‬‬                    ‫‪	7‬‬
‫ר' אלבוים דרור‪ ,‬החינוך העברי בארץ ישראל‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים ‪ ,1990‬עמ' ‪ ;359–351‬ב' קימרלינג‪,‬‬            ‫	‪8‬‬
‫'מבנה המיתוס הציוני'‪ ,‬קתדרה‪ ,)1996( 80 ,‬עמ' ‪ .226‬ע' אלמוג‪ ,‬הצבר‪ :‬דיוקן‪ ,‬תל אביב ‪,1997‬‬
                                                                                               ‫	‪9‬‬
                                                                                  ‫עמ' ‪.73–69‬‬  ‫‪1	 0‬‬
   ‫מ' חזן‪ ,‬מהפכת הענוות‪ :‬אישה ורובה בארץ ישראל‪ ,1945–1907 ,‬תל אביב ‪ ,2015‬עמ' ‪.73‬‬              ‫‪1	 1‬‬
‫א' גלבלום‪' ,‬מיגדר והפוליטיקה של ההיסטוריה'‪ ,‬נ' ינאי ואחרות (עורכות)‪ ,‬מקראה לחשיבה‬
‫פמיניסטית‪ ,‬רעננה ‪ ,2007‬עמ' ‪ ;491–451‬ברנשטיין (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪J. Scott ;25–7‬‬

‫‪Wallach, ‘Gender: A Useful Category of Historical Analysis’, American Historical‬‬

                                                                  ‫‪Review, 91, pp. 1035–1075‬‬
‫ב' מלמן‪' ,‬להפוך את המלחמה להיסטוריה‪" :‬המלחמה הגדולה"‪ ,‬היסטוריה והיסטוריונים‪,‬‬

                                               ‫‪ ,'1914-1998‬זמנים‪ ,)1998/9( 65 ,‬עמ' ‪.21–20‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬מן השוליים אל ההיסטוריה של הישוב‪ :‬מגדר וארץ ישראליות (‪ ,')1920–1890‬ציון‪,‬‬

                                                                         ‫ג (תשנ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.245‬‬
‫י' אגסי בובר‪' ,‬מעמד האישה בדת'‪ ,‬ד' יזרעאלי‪ ,‬א' פרידמן ור' שריפט (עורכות)‪ ,‬נשים‬
   292   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302