Page 300 - Tel Hai Book
P. 300

‫‪  298‬סמדר סיני‬

‫וידעה מעט על יהדות‪ .‬על ארץ ישראל שמעה ממכתביו של גיסה (בעלה של‬

‫אחותה חיה)‪ ,‬אליעזר קרול‪ ,‬חבר 'השומר'‪ .‬מכתביו על הנעשה בארץ ועל הצורך‬
‫בצעירים לעבודת האדמה ולשמירה הביאו לעלייתה לארץ ב‪ .1913-‬היא הגיעה‬
‫לתל‪-‬עדש שבעמק יזרעאל‪ ,‬יישוב של משפחות 'השומר'‪ 23.‬לאחר זמן הצטרפה‬

‫לצעירות שהקימו בחצר כנרת את מטבח הפועלים וגן הירק שלצדו בימי מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ 24.‬מכנרת שבה לתל‪-‬עדש‪ ,‬שם נחשפה לתפקידן של הצעירות‬
‫במקום‪ :‬מבשלות במטבח הרווקים‪ 25.‬אף שקיבלה על עצמה‪ ,‬כמו הצעירות‬

‫האחרות‪ ,‬את מטלות עבודות הבית‪ ,‬היא סירבה להשלים עם ההחלטה של אסיפת‬

‫'השומר' מיום ‪ 9‬בספטמבר ‪ 1915‬על חברותן של הנשים בארגון‪ .‬ההחלטה חילקה‬

‫את הנשים לחברות אקטיביות ולחברות פסיביות‪ .‬החברות האקטיביות קיבלו‬

‫זכות הצבעה באסיפות 'השומר'‪ ,‬שעסקו בקביעת מדיניותו‪ ,‬וזכות הצבעה לוועד‪.‬‬

‫החברות הפסיביות השתתפו באסיפות והשמיעו את דעתן בהן‪ ,‬אך לא הייתה להן‬

‫זכות הצבעה‪ .‬כך קובעה נחיתותן‪ ,‬שכן חברותן הייתה חסרת משמעות בהיעדר‬
‫היכולת להצביע ולהשפיע‪ 26.‬דראכלר נקטה יוזמה לשינוי ההחלטה עם שתי‬
‫צעירות נוספות‪ 27.‬ב‪ 25-‬בספטמבר ‪ 1918‬הן שלחו מכתב אל חברי 'השומר' ובו הן‬

‫הצהירו על נאמנותן לארגון ולערכיו ודרשו להשתתף בקבלת ההחלטות‪ ,‬בשמירה‬
‫ובהגנה‪ ,‬שכן העשייה הלאומית הייתה מטרה משותפת לכולם‪ 28.‬דראכלר האמינה‬
‫בשוויון בין גברים לנשים והייתה מוכנה להיאבק להשגתו גם בסביבה גברית‪-‬‬

‫צבאית‪ .‬אף שנשות 'השומר' לא שולבו בעשייה הביטחונית באופן ממוסד‪ ,‬היו בהן‬

                                       ‫מי שחיפשו דרך אחרת שבה תוכלנה לפעול‪.‬‬

‫התחנה החשובה הבאה בביוגרפיה שלה הייתה העיר דמשק‪ .‬לאחר נפילת‬

‫ניל"י ותפיסת יוסף לישנסקי באוקטובר ‪ ,1917‬ניהלו התורכים מרדף אחרי חברי‬
‫'השומר' ונשקם‪ 29.‬משנאסרו חלק מחברי 'השומר'‪ ,‬יצאה דראכלר בעקבותיהם‬

                                                              ‫גרא (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)19‬עמ' נה‪.‬‬   ‫‪2	 3‬‬
                ‫ב' חבס (עורכת)‪ ,‬ספר העלייה השנייה‪ ,‬תל אביב תש"ז‪ ,‬עמ' ‪.664–660 ,562‬‬           ‫‪	24‬‬
‫תל‪-‬עדש היה יישוב הקבע של 'השומר' באותה תקופה ושהו בו משפחות של השומרים‬                       ‫‪2	 5‬‬
‫וחבורת רווקים ורווקות‪ .‬תנאי המטבח הקשים אפיינו את תנאי המבשלות גם בקבוצות‬
‫הפועלים ולא היו יוצאי דופן בתל‪-‬עדש‪ .‬ראו‪ ,‬ר' ינאית‪' ,‬בימי מלחמת העולם הראשונה'‪,‬‬               ‫‪2	 6‬‬
        ‫י' בן‪-‬צבי ואחרים (עורכים)‪ ,‬ספר השומר‪ :‬דברי חברים‪ ,‬תל אביב תשכ"ב‪ ,‬עמ' ‪.161‬‬
‫לפי דברי החבר א' קרול (מכפר גלעדי)‪ ,‬פרוטוקול ועידת 'השומר' ביבנאל‪ ,‬תרע"ה‪ ,‬אה"ע‪,‬‬              ‫‪	27‬‬
‫‪ 1‬א' ‪ .112– IV‬עוד ראו‪ :‬י' גולדשטיין‪ ,‬בדרך אל היעד‪' :‬בר גיורא' ו'השומר' ‪,1935–1907‬‬
   ‫תל אביב ‪ ,1994‬עמ' ‪ ;7‬א' ברנר‪' ,‬מקום האישה ב"השומר" '‪ ,‬שורשים‪ ,‬ב‪ ,‬תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.181‬‬           ‫‪2	 8‬‬
‫לוח תאריכי 'השומר'‪ ,‬י' בן‪-‬צבי ואחרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)25‬עמ' ‪ .477‬האסיפה התכנסה על‬              ‫‪	29‬‬
‫רקע התמרמרות נשות 'השומר' על קיפוחן כיוון שלא שותפו בהחלטות אסיפות הארגון‬
          ‫שהשפיעו על חייהן כנשות השומרים‪ .‬עוד ראו‪ :‬סיני (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.96–91‬‬

                      ‫אל חברי 'השומר'‪ ,‬י"ט בתשרי תרע"ט (‪ ,)25.9.1918‬את"ע‪.IV-112-9 ,‬‬
‫י' סלוצקי ואחרים (עורכים)‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪ ,‬א‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬תל אביב תשכ"ה‪,‬‬

                                                                               ‫עמ' ‪.378–376‬‬
   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304   305