Page 333 - Tel Hai Book
P. 333
טרומפלדור מול שרה אהרונסון וגיבורי פתח תקווה 331
באהרונסון תחת הכותרת 'גם אני מרגל' ,ובו שיבח את המרגלים ,ילידי הארץ,
בחורים פשוטים שלא דיברו גבוהה-גבוהה ואהבתם לארץ ישראל לא באה להם
מספרי מרקס אלא משורשים עמוקים שקשרום לאדמה .בני הארץ האלה התמסרו
לעבודתם ומנהיגיהם עד טיפת דמם האחרונה .פסקל תקף בחריפות את עולי
אירופה ,אנשי מפלגות השמאל הבזים למרגלים42.
ב 1920-עדיין הציגו אהרונסון ופסקל את המרגלים כקבוצה אחת ,אבל לאט-
לאט עלתה ובלטה דמותה של שרה .הם העדיפו לבנות פולחן מרטירולוגי סביב
דמותה של שרה ולא סביב דמותו של אחיה אהרון ,למרות בכירותו של האחרון,
אולי כי אהרון לא מת מוות הרואי אלא בתאונת מטוס לאחר סיום המלחמה,
וגופתו לא נמצאה .לעומת זאת סיפור מסכת עינוייה של שרה והתאבדותה מבלי
שחשפה את סודות המרגלים בימי המלחמה ,הוא מסוג הסיפורים שהופכים
במהירות לאגדה ומשמשים בסיס לפולחן מרטירולוגי ארוך שנים .העובדה שקיים
קבר במקום ,אפשר לבסס את זכרון יעקב כמחוז זיכרון ואתר עלייה לרגל.
באוקטובר 1923פרסם 'דאר היום' מוסף מיוחד שהוקדש לזכרה של שרה.
מוסף זה שימש כמחוז זיכרון ראשון מסוגו לשרה .המוסף הופץ ברחבי הארץ,
ומאמריו נקראו בקול רם בחוג המשפחה ,בבתי ספר ובמפגשים של קבוצות
בני בנימין .המוסף היה למעין אמצעי לכינוס ריטואלי של הקבוצה המתייחדת
עם זכרה של הגיבורה המונצחת .הקבוצה זכרה את שרה קודם כול באמצעות
הדיוקן שהוצב במרכז הגיליון ומעליו הכתובת באותיות גדולות המספרת לקורא
שמוסף זה הוא בבחינת 'זר פרחים על גל קברה הרענן למלאת שש שנים למותה
בקדושים'.
הדימוי המרכזי של שרה הוא כשל ז'אן דארק העברייה .כך קרא לה עיתונאי
המסתתר מאחורי שם העט 'כסנופון' .הוא ציין שנוהגים לרטון אצלנו על ארץ
ישראל אשר ניתקה את כבלי הגלות ועדיין חסרה ערך חשוב שקיים בכל עם
ועם :ערך ההקרבה למען האומה .מתחילת העליות הציוניות לארץ אפשר
להכניס לפנתיאון הגבורה העברית את חללי ייבוש הביצות שמתו בקדחת או
גיבורים מסוגם של טרומפלדור וחבריו שמתו בתל חי ,מעשה הגבורה של שרה
אהרונסון הוא ייחודי ועולה על כל מעשי הגבורה האחרים .מעשה הגבורה הזה
שימש בסיס להזיית עם ולמעשי מטיפים ולשירת חוזים .מעין ז'אן דארק שהפיחה
תקווה בהמונים והשתמשה בקנאות דתית ולאומית להלהיבם ,לעוררם למלחמה.
אלא ששרה אהרונסון ,בניגוד לז'אן דארק ,לא השתמשה בתופים וחצוצרות כדי
לגייס את העם .היא עשתה הכול בצנעה וגם על סבלה לא ידע איש .כאילו רצתה
ליטול לעצמה את עטרת המושיעה והגואלת והמחלצת את יהודה בעוד הסביבה
לא תמכה בה כפי שתמכה סביבתה של ז'אן דארק בה .הנערה מזכרון יעקב לא
דמתה לנערה מאורליאן ובכל זאת לשתיהן הייתה מטרה ותכלית אחת :הן קראו
42פ' פסקל' ,גם אני מרגל' ,שם.27.10.1920 ,
