Page 359 - Tel Hai Book
P. 359

‫תל חי במסכת הרעיונית והחינוכית של השומר הצעיר  ‪357‬‬

‫את עצמו‪ .‬אל מול אחדות העבודה (ובמידה פחותה‪ ,‬הפועל הצעיר) הם שרטטו‬
‫חזון‪ ,‬פרספקטיבה‪ ,‬של מהפכה בעתיד‪ ,‬המגולמת בשלב השני‪ .‬המצע היה גם מעין‬
‫שקול במקבילית הכוחות של התנועה עצמה‪ :‬הוא ביקש להרגיע את המושכים‬
‫שמאלה בהצגת הציונות כהוראת דור‪ ,‬ולהשקיט את המתונים בהצגת המהפכה‬
‫כפרספקטיבה לעתיד שאינה תובעת פעולה עכשווית‪ 21.‬לאחר שהמצע התפרסם‬
‫ברבים היה צורך להסבירו לציבור הרחב בעיקר כדי שההנחות האידיאולוגיות של‬
‫התנועה לא יפגעו בה בשני התחומים החיוניים לה‪ :‬עלייה והתיישבות‪ .‬מבית צריך‬
‫היה לַרצות את השמאל ולהדגיש את הפן החברתי‪ ,‬הסוציאליסטי‪ ,‬של המצע‪ ,‬ואילו‬
‫מחוץ היה נחוץ להרגיע חוגים שמימין לשומר הצעיר ולהדגיש את הפן הלאומי‪,‬‬
‫הציוני שלו‪ .‬הצגתו של טרומפלדור‪ ,‬שמעמדו בציבוריות הציונית והיישובית היה‬
‫רם ומכובד‪ ,‬כמי ששילב בפועלו את שני ההיבטים — הציוני והסוציאליסטי —‬
‫נועדה לחזק את האמונה בקרב חברי התנועה באפשרותו של שילוב זה‪ ,‬ולתת‬
‫ֶהכשר לשילוב הציוני סוציאליסטי של השומר הצעיר בעיני היישוב וההסתדרות‬
‫הציונית‪ .‬כה עז היה הרצון להצביע על דמיון בין השקפותיו החברתיות של‬
‫טרומפלדור לאלה של השומר הצעיר‪ ,‬עד כי ייחסו לו עמדות בעניינים שהתפתחו‬
‫למעשה רק לאחר מותו‪' :‬בקיבוץ‪ ,‬בחברה השיתופית בארץ‪ ,‬ראה את המזיגה‬

                                          ‫השלמה של השחרור הלאומי והחברתי'‪22.‬‬
‫מוטיב מרכזי במסר החינוכי של תל חי לשיטתו של השומר הצעיר הוא‬
‫השילוב של עבודה והגנה‪' ,‬המחרשה והרובה'‪ .‬אנשי תל חי היו אנשי עבודה‪,‬‬
‫שאותה מסמלת המחרשה ואותה מהללים ומשבחים‪ ,‬ובכורח הנסיבות הם עסקו‬
‫גם בשמירה‪ ,‬שאותה מסמל הרובה‪ .‬באמצע שנות השישים של המאה העשרים‪,‬‬
‫במעין סיכום ההתייחסות של התנועה לתל חי‪ ,‬נכתב שבציבור 'יותר משמו לב‬
‫ל"כל היום אני חרשתי" שמו לב ל"ובלילה קנה‪-‬רובי בידי אחזתי"‪ ,‬אך המסר השומרי‬
‫הוא ש'יותר משיש להזכיר את נפילתה [של תל חי] יש להזכיר את הקמתה‪ ,‬את‬
‫העובדה שחיו בה אנשים עובדים‪ ,‬חלוצים‪ ]...[ .‬בעיותיה של תל‪-‬חי בזמן שעדיין‬

                      ‫היתה מקום‪-‬חי הן אופייניות לבעיותיו של כל ישוב חלוצי'‪23.‬‬
‫המסר ההתיישבותי של תל חי היה רב פנים‪ ,‬והשומר הצעיר הבחין בין‬
‫ההיצמדות לקרקע והעיקרון שאין נוטשים יישוב יהודי‪ ,‬ובין הטענה שהיישובים‬
‫היהודיים הם שקבעו את גבולה הצפוני של ארץ ישראל המנדטורית בעבר ובגזירה‬
‫שווה יסמנו את גבולה העתידי של המדינה היהודית‪ .‬עד שלהי ‪ 1947‬אימץ השומר‬
‫הצעיר רק את המסר הראשון‪ ,‬שאירועי י"א באדר הכריעו בשאלה‪ :‬האם 'תהיה‬
‫הארץ (הארץ כולה) מקום האחזות והתחדשות לעם‪ ,‬או לא תהיה?'‪ ,‬ושהיישובים‬

                                                      ‫‪ 2	 1‬חלמיש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪.188–187‬‬
                         ‫‪' 	22‬מחיי יוסף טרומפלדור'‪ ,‬ספר השומרים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)6‬עמ' ‪.230‬‬

                                             ‫‪ 	23‬על החומה‪ ,6.3.1966 ,‬עמ' ‪ .3‬ההדגשות במקור‪.‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364