Page 2 - etmo 89
P. 2
העורך :שלמה שבא
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סיממסון,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
ההפקה :הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד - 14056 .תל־אביב ,61140טלפון ו 56ו 03-562
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה 38,-ש״ח
גליוו בודד 7. -ש״ח
עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל מיסודם של אוניברסיטת תל״אביב ומשרד החינוך והתרבות
מושבה אחרת ,שני נשיאים ,הסב והנין
בית זה הוא מאוצרות האדריכלות הבינלאומיים ,שכן תיכנן אותו אחד ממחדשי בימים הקרובים נחגוג 100שנה לייסודה של וחובות .וחובות היא אחת
האדריכלות הנודעים בעולם בשנות השלושים -אריך מנדלסון .הנשיא הראשון ממושבות העליה הראשונה שהניחו את הייסוד לשיבת ציון החדשה ולעבודת
האדמה היהודית בארץ .היא קמה שמונה שנים לאחר פתיחתה של אותה עליה,
אף קבור ברחובות. אבל היחה שונה ומיוחדת בין ישובי העליה הראשונה .רובן של אלו התקיימו
רחובות נתנה נשיא נוסף -פרופ׳ אפרים קציר ,גם הוא איש מכון וייצמן. בזכות הברון רוטשילד ,רחובות ביקשה להיות״עצמאית״; היא קמה על ידי
בראשית המאה ניהל את ענייני המושבה אהרון אייזנברג ,פועל וסתת שהצטרף עליית ״רווחה״ -יהודים בעלי אמצעים שהתארגנו בורשה ,תלמידיו של אחד
למייסדי רחובות ולו גם חלק חשוב בהחפחחוח החקלאות בארץ .בתו של העם ,שביקשו להקים ישוב ברוחו ,שאינו רק ישוב חקלאי אלא מרכז תרבותי.
אייזנברג ,יהודית ,נישאה למורה ולמחנך ד״ר חיים הררי .בנם היה יזהר הררי, תלמידים אלו יסדו את אירגון ״בני משה״ ,שיש לו חלק מרכזי בהתעוררות
ממנהיגי הישוב וחבר כנסת שנים רבות .בנו של יזהר הררי ורעייתו דינה הוא התרבותית העברית :הם יסדו הוצאות ספרים חשובות ,כתבי־עת ,בתי־ספר
פרופסור חיים הררי ,מדען בעל שם בינלאומי ,שכיום הוא נשיא מכון וייצמן
ברחובות .וכך היה הסב בין מייסדי המושבה ונינו -עומד בראש המכון המדעי ומוסדות ציבור ותרבות .רחובות היחה אחת ממפעליהם.
ואמנם מושבה זו הקדימה את ישובי הארץ האחרים בהרבה שטחים :בה ניסו
הנודע. לייסד את אירגון הפועלים הראשון ,בה נערכו כל פסח ״אולימפיאדות״ ספורט
משהקים וייצמן אח מכון המדע ברחובות ביקש לראותה מעין יבנה
התלמודית ואוכספורד ופרינסטון ,מרכזי המדע של ימינו .עדיין לא נעשתה
רחובות -היום היא כבר עיר -מרכז מדע־ותורה ,אבל נקוה שכך תהיה ,כחלום
מייסדיה ובוניה.
התוכן משה סמילנסקי אהרון איזנברג
גליון זה מוקדש לרחובות ,שהיא כאמור בעמוד זה -״מושבה אחרת״; ומעין יריד מסחרי ותערוכה שבה השתתפו כל מושבות הארץ ,ברחובות
בשער -ילדי רחובות מקבלים את פני הבארון רוטשילד בשנת ;1899 התיישבו והתערו עולי תימן והקימו שכונה־ישוב משלהם .ברחובות חיו ועליה
בעמוד 3מספר ד״ר מרדכי נאור מדוע בחר פרופ׳ חיים וייצמן כתבו סופרים רבים :משה סמילנסקי ,סופר ,חקלאי ,איש ציבור ואחד הראשונים
ברחובות להקים בה את מכון המדע שחלם עליו ולבנות שם את ביתו; בתנועה הציונית שחיפש קשרים עם השכנים הערבים; המשורר דוד שמעונוביץ
• ד״ר דן גלעדי כותב בעמוד 6על תולדות המושבה ועל מיוחדותה • שכתב עליה כמה מהאידליות הנפלאות שלו :״יובל העגלונים״ ,״היורה״
מייסדי רחובות ראו עצמם כתלמידיו של אחד העם וביקשו להקים ו״לקט״ המספרים על חיי המתיישבים התימנים במושבה; נחום גוטמן ,בנימין
ישוב ברוח תורתו .בעמוד 16מביאה שולמית לסקוב את זכרונותיו תמוז ומשה שמיר .ברחובות חי ועליה כותב ס .יזהר ,מחשובי הסופרים בני
של שלמה גינוסר על אביו אחד העם ,גינוסר טען כי אביו לא היה זמננו ,שבספריו אתה חש אח ריח המושבה ואזורה -הדרום והשפלה .ברחובות,
דווקא אחד מן העם והוא מספר פרטים לא ידועים על חיי היום־יום שנקראה גם ״בירת ההדרים״ ,יצא לאור במשך שנים רבות עתון חקלאי מרכזי ־־
של אביו • בעמוד 21מספרת ישראלה קומפטון על חיי היום־יום ״בוסתנאי״ ,בעריכת סמילנסקי ובני מושבה אחרים ,שהיה בו מדור ספרותי בעל
במושבה י עמוד אחרון מוקדש אף הוא לרחובות -מובאים שם ערך.
בראשית שנות העשרים קמה ברחובות תחנת הנסיונות ,שחלק רב לה
צילומים של אחד מאוצרות מכון וייצמן 11 -ציורים של מאוריצי בהתפתחות החקלאות בארץ .לאחר מכן נוסדה בה הפקולטה לחקלאות של
גוטליב ,מראשוני הציירים היהודיים ואחד הגדולים שבהם ,שניתנו האוניברסיטה העברית .ומעל לכל ,בראשית שנות השלושים יסד חיים וייצמן,
כמתנה למכון; למכון וייצמן אוצר ציורים בינלאומי גדול נוסף • אז נשיא ההסתדרות הציונית ,את מכון זיו שהתפתח והיה למכון וייצמן ,ממכוני
בעמוד 9מאמר מאת נקדימון דוגל הדן אף הוא על ימי העליה המדע החשובים בעולם .יש להניח שבין השאר בחר במקום מפני שהיתה
הראשונה ,על צד לא ידוע בה -נסיונות המיסיון הנוצרי להעביר את המושבה שיסדוה תלמידי אחד העם ,שהוא ראה עצמו אחד מהם .וייצמן אף
העולים החדשים על דתם • בעמוד 12כותב מגן ברושי על ארץ־ בנה את ביתו ברחובות וכך זכה המקום לשכן אח הנשיא הראשון של המדינה.
ישראל בתקופת הורדוס ,באותם ימים היתה הארץ בשיגשוג כלכלי
שאיפשר את מפעלי הבניה הגדולים של המלך • בעמוד 14מגלה
עזריה לוי כי תנ״ך ליסבון הנודע בן 500השנים ,אחד מכתבי־היד
היפים בעברית -נמכר לפני מאה שנים בירושלים • דוד מלמד
)בעמוד (19כותב על עתון הנוער העברי הראשון שנולד באחוזת־בית
היא תל־אביב -״מולדת״ שיצא לאור לסירוגין במשך 17שנים.
