Page 3 - etmo 89
P. 3
הגיטו ...עתידה תל־אביב ליהפך בזמן קצר לעיר דוברת לרחובות כמה וכמה זכויות בתולדות היישוב היהודי,
יידיש ...יש לזכור שאין אנו בונים את ביתנו הלאומי על פי ביניהן היותה מושבה עצמאית ראשונה ללא כפיפות
הדוגמה של דז׳יקה ונאליווקי ]שני אזורי מסחר״זעיר לפקידות הברון רוטשילד ,ייסוד אגודת העשרות -ארגון
יהודיים בווארשה[״ .רבים מעידים עליו שיותר משאהב מגן ראשון ,הקמת תחנת הנסיונות החקלאית בתחומה,
לחזות בגידולה המהיר של תל-אביב בשנות העשרים ועוד .אולם דומה שלא מעט גאווה רוו הרחובותים מן
והשלושים ,אהב לבקר ולהתרשם מנהלל ,דגניה וגבעת- העובדה ,שד״ר חיים וייצמן ,נשיא התנועה הציונית ולאחר
מכן הנשיא הראשון של מדינת ישראל ,לא רק שהקים בה
ברנר ,הכפר והקבוצה דיברו יותר אל לבו. את מכון המחקר שלו -תחילה מכון זיו ,שהפך לאחר מכן
למען רגש זה כדאי לחיות למכון וייצמן -הוא אף בנה בה את ביתו.
מדוע העדיף וייצמן את רחובות על פני ירושלים או תל־
וכך אנו מגיעים לרחובות .שנים רבות נחשבה מושבה זו אביב? את התשובה יש לחפש ,בראש וראשונה ,בהסתייגות
בדרום הארץ ליישוב המשמר ,אף משנתעייר במידת מה, שהיתה לו משתיהן -מסיבות שונות .בעת ביקורו הראשון
את ניחוחה של האיכרות הארץ-ישראלית במיטבה. בארץ ,ב״ ,1907סייר בירושלים ,אך לא הסתיר את דעתו
המושבה היתה מוקפת פרדסי הדרים ובחלקה הצפוני קבעה השלילית עליה .לימים כתב בזכרונותיו :״חווייתי הקשה
משכנה תחנת הנסיונות החקלאית של ההנהלה הציונית, ביותר ...היתה ירושלים ...עיר החלוקה ,עיר החיה על
בראשותו של יצחק וילקנסקי .וייצמן שקל בתחילת שנות צדקה ....על נדבות ...מן הבחינה היהודית היה זה גיטו
השלושים ,משלא נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית, עלוב ,עזוב וחסר כבוד ...המראה דיכאני לאין שיעור...
להשתלב בעבודתה ,ואף לעמוד בראש ״קולג״׳ חקלאי
כמה שנים היה בי משפט קדום ביחס לעיר זו״.
שיהיה קשור אליה. בשנות העשרים ,משקמה האוניברסיטה על הר־הצופים,
ביקורו הראשון ברחובות היה הרבה לפני כן -בשנת נבחר וייצמן לנשיאה הראשון ,למרות יחסו הראשוני ,הוא
.1907התפעלותו לא ידעה גבול .לאשתו ורה כתב ,לאחר שקל להשתקע בה ולבנות את ביתו לא הרחק מהאוניברסי
שביקר בחלקת כרם שנטעו על גבעה בצפון-מזרח המושבה טה .לשם כך רכש מגרש על הר״הצופים והאדריכל הנודע
יהודית )בתו של אהרן אייזנברג ממייסדי המושבה( ובעלה אלכסנדר ברוולד ,מייסד הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון,
חיים הררי :״להשקיף על כל אשר הוקם בידיים יהודיות,
על הגנים הפורחים עכשיו ,לאחר עשרים שנות עמל, תיכנן עבורו בשנת 1927בית גדול .אולם הדבר לא יצא אל
במקום החולות והביצות לשעבר ,לראות איכרים יהודיים - הפועל מסיבות שונות ,שראשונה בהן קשורה למאבקו
למען רגש זה כדאי לחיות ...לא ייתכן שלא להרגיש טוב הממושך על דמותה של האוניברסיטה .משגברה ידו של
מתנגדו החריף ,ד״ר יהודה ל .מגנס ,ביטל וייצמן את
במושבה״. תוכניתו לעמוד בראש המערכת האקדמית של האוניברסי
תוכנית הקולג׳ עלתה על שרטון ,מחוסר תקציב ,אולם טה ואיתה נפלה גם ההצעה לגור בירושלים .ב 1931-מכר
לווייצמן נמצאו מסייעים מכיוון שונה לחלוטין .בספר את חלקתו לידידו היהודי-אנגלי ישראל זיו ,וקיבל ממנו
זכרונותיו ,״מסה ומעש״ ,הוא מספר איך הונחו היסודות
חלקת פרדס בתל־מונד.
הראשונים למכון וייצמן לימים ,ומדוע דווקא ברחובות: אשר לתל״אביב ,ידוע כי בשנות העשרים ,משהחלה תל-
״בתוך ארץ״ישראל נראתה לי רחובות כמקום היאה אביב להתפתח בקצב מהיר ,לא הסתיר וייצמן את הסתייגו
ביותר להתחלה .שם נמצאת תחנת הנסיונות החקלאית :שם תו מצמיחתה המחודשת של ״תרבות העיירה היהודית״
יעמדו לרשותנו הבוטנאים ופיזיולוגי״הצמחים ,המכירים בתל-אביב ,בעוד שהציונות דגלה בחזרה אל החקלאות
יפה את הארץ .נשארה רק שאלת האמצעים ורכישת חבר
ובהקמת מושבות וכפרים ברחבי הארץ .בזכרונותיו כתב:
״העלייה החדשה ]בשנים [1924/25מביאה עמה את אווירת