Page 3 - etmo 89

‫הגיטו‪ ...‬עתידה תל־אביב ליהפך בזמן קצר לעיר דוברת‬ ‫לרחובות כמה וכמה זכויות בתולדות היישוב היהודי‪,‬‬
‫יידיש‪ ...‬יש לזכור שאין אנו בונים את ביתנו הלאומי על פי‬ ‫ביניהן היותה מושבה עצמאית ראשונה ללא כפיפות‬
‫הדוגמה של דז׳יקה ונאליווקי ]שני אזורי מסחר״זעיר‬ ‫לפקידות הברון רוטשילד‪ ,‬ייסוד אגודת העשרות ‪ -‬ארגון‬
‫יהודיים בווארשה[״‪ .‬רבים מעידים עליו שיותר משאהב‬ ‫מגן ראשון‪ ,‬הקמת תחנת הנסיונות החקלאית בתחומה‪,‬‬
‫לחזות בגידולה המהיר של תל‪-‬אביב בשנות העשרים‬ ‫ועוד‪ .‬אולם דומה שלא מעט גאווה רוו הרחובותים מן‬
‫והשלושים‪ ,‬אהב לבקר ולהתרשם מנהלל‪ ,‬דגניה וגבעת‪-‬‬ ‫העובדה‪ ,‬שד״ר חיים וייצמן‪ ,‬נשיא התנועה הציונית ולאחר‬
‫מכן הנשיא הראשון של מדינת ישראל‪ ,‬לא רק שהקים בה‬
‫ברנר‪ ,‬הכפר והקבוצה דיברו יותר אל לבו‪.‬‬ ‫את מכון המחקר שלו ‪ -‬תחילה מכון זיו‪ ,‬שהפך לאחר מכן‬

‫למען רגש זה כדאי לחיות‬ ‫למכון וייצמן ‪ -‬הוא אף בנה בה את ביתו‪.‬‬
‫מדוע העדיף וייצמן את רחובות על פני ירושלים או תל־‬
‫וכך אנו מגיעים לרחובות‪ .‬שנים רבות נחשבה מושבה זו‬ ‫אביב? את התשובה יש לחפש‪ ,‬בראש וראשונה‪ ,‬בהסתייגות‬
‫בדרום הארץ ליישוב המשמר‪ ,‬אף משנתעייר במידת מה‪,‬‬ ‫שהיתה לו משתיהן ‪ -‬מסיבות שונות‪ .‬בעת ביקורו הראשון‬
‫את ניחוחה של האיכרות הארץ‪-‬ישראלית במיטבה‪.‬‬ ‫בארץ‪ ,‬ב״‪ ,1907‬סייר בירושלים‪ ,‬אך לא הסתיר את דעתו‬
‫המושבה היתה מוקפת פרדסי הדרים ובחלקה הצפוני קבעה‬ ‫השלילית עליה‪ .‬לימים כתב בזכרונותיו‪ :‬״חווייתי הקשה‬
‫משכנה תחנת הנסיונות החקלאית של ההנהלה הציונית‪,‬‬ ‫ביותר‪ ...‬היתה ירושלים‪ ...‬עיר החלוקה‪ ,‬עיר החיה על‬
‫בראשותו של יצחק וילקנסקי‪ .‬וייצמן שקל בתחילת שנות‬ ‫צדקה‪ ....‬על נדבות‪ ...‬מן הבחינה היהודית היה זה גיטו‬
‫השלושים‪ ,‬משלא נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית‪,‬‬ ‫עלוב‪ ,‬עזוב וחסר כבוד‪ ...‬המראה דיכאני לאין שיעור‪...‬‬
‫להשתלב בעבודתה‪ ,‬ואף לעמוד בראש ״קולג״׳ חקלאי‬
‫כמה שנים היה בי משפט קדום ביחס לעיר זו״‪.‬‬
‫שיהיה קשור אליה‪.‬‬ ‫בשנות העשרים‪ ,‬משקמה האוניברסיטה על הר־הצופים‪,‬‬
‫ביקורו הראשון ברחובות היה הרבה לפני כן ‪ -‬בשנת‬ ‫נבחר וייצמן לנשיאה הראשון‪ ,‬למרות יחסו הראשוני‪ ,‬הוא‬
‫‪ .1907‬התפעלותו לא ידעה גבול‪ .‬לאשתו ורה כתב‪ ,‬לאחר‬ ‫שקל להשתקע בה ולבנות את ביתו לא הרחק מהאוניברסי­‬
‫שביקר בחלקת כרם שנטעו על גבעה בצפון‪-‬מזרח המושבה‬ ‫טה‪ .‬לשם כך רכש מגרש על הר״הצופים והאדריכל הנודע‬
‫יהודית )בתו של אהרן אייזנברג ממייסדי המושבה( ובעלה‬ ‫אלכסנדר ברוולד‪ ,‬מייסד הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון‪,‬‬
‫חיים הררי‪ :‬״להשקיף על כל אשר הוקם בידיים יהודיות‪,‬‬
‫על הגנים הפורחים עכשיו‪ ,‬לאחר עשרים שנות עמל‪,‬‬ ‫תיכנן עבורו בשנת ‪ 1927‬בית גדול‪ .‬אולם הדבר לא יצא אל‬
‫במקום החולות והביצות לשעבר‪ ,‬לראות איכרים יהודיים ‪-‬‬ ‫הפועל מסיבות שונות‪ ,‬שראשונה בהן קשורה למאבקו‬
‫למען רגש זה כדאי לחיות‪ ...‬לא ייתכן שלא להרגיש טוב‬ ‫הממושך על דמותה של האוניברסיטה‪ .‬משגברה ידו של‬
‫מתנגדו החריף‪ ,‬ד״ר יהודה ל‪ .‬מגנס‪ ,‬ביטל וייצמן את‬
‫במושבה״‪.‬‬ ‫תוכניתו לעמוד בראש המערכת האקדמית של האוניברסי­‬
‫תוכנית הקולג׳ עלתה על שרטון‪ ,‬מחוסר תקציב‪ ,‬אולם‬ ‫טה ואיתה נפלה גם ההצעה לגור בירושלים‪ .‬ב‪ 1931-‬מכר‬
‫לווייצמן נמצאו מסייעים מכיוון שונה לחלוטין‪ .‬בספר‬ ‫את חלקתו לידידו היהודי‪-‬אנגלי ישראל זיו‪ ,‬וקיבל ממנו‬
‫זכרונותיו‪ ,‬״מסה ומעש״‪ ,‬הוא מספר איך הונחו היסודות‬
‫חלקת פרדס בתל־מונד‪.‬‬
‫הראשונים למכון וייצמן לימים‪ ,‬ומדוע דווקא ברחובות‪:‬‬ ‫אשר לתל״אביב‪ ,‬ידוע כי בשנות העשרים‪ ,‬משהחלה תל‪-‬‬
‫״בתוך ארץ״ישראל נראתה לי רחובות כמקום היאה‬ ‫אביב להתפתח בקצב מהיר‪ ,‬לא הסתיר וייצמן את הסתייגו­‬
‫ביותר להתחלה‪ .‬שם נמצאת תחנת הנסיונות החקלאית‪ :‬שם‬ ‫תו מצמיחתה המחודשת של ״תרבות העיירה היהודית״‬
‫יעמדו לרשותנו הבוטנאים ופיזיולוגי״הצמחים‪ ,‬המכירים‬ ‫בתל‪-‬אביב‪ ,‬בעוד שהציונות דגלה בחזרה אל החקלאות‬
‫יפה את הארץ‪ .‬נשארה רק שאלת האמצעים ורכישת חבר‬
‫ובהקמת מושבות וכפרים ברחבי הארץ‪ .‬בזכרונותיו כתב‪:‬‬
‫״העלייה החדשה ]בשנים ‪ [1924/25‬מביאה עמה את אווירת‬