Page 8 - etmo 89

‫‪TO‬‬

‫בתי רחובות‬
‫בראשית המאה‬

‫בות אחרות‪ .‬אירוע חריג היה כאשר‬ ‫זכו למעמד של שוויון והשתתפו בבחי­ כפי שנקבע בשעתו עם כינון המוש­‬
‫הציגו הצעירים את המחזה ״זרובבל״‬ ‫בה‪ ,‬הוחלט בשנת ‪ 1897‬לפרק את‬
‫של לילינבלום‪ ,‬שראו בו פגיעה בדת‪.‬‬ ‫רות לוועד‪.‬‬
‫כמה מהחרדים במושבה פנו לשלטונות‬ ‫אגודת ״מנוחה ונחלה״ ולחלק בין‬
‫שיבטלו את ההצגה‪ ,‬ואמנם נשלחו‬
‫חיילים תורכיים שמנעו את העלאת‬ ‫חבריה את החלקות שעובדו במשותף‪.‬‬ ‫הברון קונה גפנים‬
‫המחזה‪ .‬רק בהתערבות ד״ר שטיין‬
‫רופא מיפו‪ ,‬הורשו להציג‪ .‬בראש‬ ‫כדי שלא יהיו מקופחים‪ ,‬קיבל כל אחד‬
‫קבוצת ״המתמרדים״ התבלט הסופר‬
‫את חלקו הן באדמה טובה והן בזיבו­‬
‫משה סמילנסקי‪.‬‬
‫שאלה שנויה במחלוקת במושבה‬ ‫רית‪.‬‬
‫היתה גם על אופי החינוך בבית‪-‬הספר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1893‬נפתח בית‪-‬ספר ברוח ״הח­‬ ‫הענף היחידי היה מטעי־בעל‪ :‬בעיקר למרות שאגודת ״מנוחה ונחלה״‬
‫דר המתוקן״‪ .‬שני איכרים צעירים‬
‫לימדו בו בהתנדבות חשבון וגיאוגר­‬ ‫גפנים ומעט שקדים‪ ,‬זיתים ותות‪ .‬לא הפסיקה את פעולתה כחברה שיתופית‪,‬‬
‫פיה‪ .‬בעזרת אחד העם הגיע למושבה‬
‫בשנת ‪ 1897‬המורה שמחה וילקומיץ‪,‬‬ ‫נעשה נסיון לשאוב מים להשקיית נשארה חטיבה מלוכדת בחיים הפנימיים‬
‫שחולל מפנה בבית‪-‬הספר ברוח של‬
‫השכלה כללית והדגשת העברית‪ .‬החר­‬ ‫הגידולים‪ .‬למרות שנותרו שטחים בלתי של המושבה‪ .‬ההתכתבות בין לוין‪-‬‬
‫דים לא השלימו עם מוסד מודרני זה‬
‫והזמינו על‪-‬חשבונם מלמד מהישוב‬ ‫מעובדים לא נזרעו תבואות‪ ,‬מתוך אפשטיין וזאב גלוסקין‪ ,‬מהנהגת האגו­‬
‫הישן בירושלים‪ .‬כך שבמושבה פעלו זה‬
‫לצד זה שני מוסדות חינוך צעירים‬ ‫ציפיה להכנסות מספיקות ממכירת דה בוורשה‪ ,‬נמשכה עד שלוין‪-‬אפשטיין‬
‫ושונים לחלוטין‪ ,‬תוך ויכוחים ועויינות‪.‬‬
‫מציאות זו הביאה את וילקומיץ לעזוב‬ ‫עזב את רחובות באוגוסט ‪ 1900‬ונסע‬ ‫ענבים‪.‬‬
‫את המושבה‪ .‬בית‪-‬הספר היטלטל בין‬
‫מגמות סותרות ורמתו ירדה‪ ,‬למגינת‬ ‫בתחילת ‪ 1895‬החלו הכרמים לשאת לאמריקה כדי לנהל שם את חברת ״כר­‬
‫לבו של אחד העם שביקר בו בשנת‬
‫פרי‪ .‬הנהלת האגודה פנתה לברון בבק­ מל״‪ ■.‬גם אהרון אייזנברג‪ ,‬שניהול עניי­‬
‫‪.1900‬‬
‫גם בשנים אחר‪-‬כך בלטה רחובות‬ ‫שה כי יקבל את ענביהם ליקב בראשון‪ -‬ני המושבה עבר לידיו‪ ,‬מסר לחברי‬

‫בייחודה‪ :‬בעצמאות‪ ,‬בפעילות עברית‪,‬‬ ‫לציון‪ .‬הברון הסכים לכך בתנאי שהא­ ״מנוחה ונחלה״ דין‪-‬וחשבון שוטף על‬
‫בספורט )מדי שנה נערך בה בחול‬
‫המועד של פסח מעין ״אולימפידה״‬ ‫גודה תקבל עליה את שיווק יינותיו מצב המושבה ועל בעיותיה המיוחדות‪.‬‬
‫ארצישראלית לספורט(‪ ,‬בתרבות‪,‬‬
‫בפעילות ציבורית ובמאבק למען קידו­‬ ‫ברוסיה‪ .‬בהסכם שנחתם ב‪ 1896-‬קיבלה הוא המשיך לנהל אותם משקים של‬

‫מו ועיצומו של הישוב העברי‪.‬‬ ‫האגודה זכות מונופולין לשיווק יינות חברי ״מנוחה ונחלה״ שטרם עלו לרחו­‬

‫ראשון‪-‬לציון ברוסיה באמצעות חברת בות‪.‬‬

‫״כרמל״ שנוסדה לצורך זה בהון‪-‬יסוד‬

‫של ‪ 25‬אלף רובל‪ ,‬שחברי האגודה‬

‫הצעירים המתמרדים‬ ‫גייסו בלי קושי‪ .‬באחד מסעיפי ההסכם‬
‫התחייבה ״כרמל״ להעניק ‪ 20%‬מרוו­‬

‫חיה לרחובות למטרות ציבור‪ .‬מאז‬

‫השתתפה חברת השיווק באופן קבוע‬

‫בעשור הראשון לקיומה של המושבה‬ ‫בהוצאות המושבה‪.‬‬

‫מכאן שהתלות של איכרי המושבה צמחה להנהגה מעין אופוזיציה פנימית‬

‫ביקב ובמחירים המסובסדים שקבלו מצד קבוצת צעירים שהתבלטו בסגנון‬

‫עבור ענביהם‪ ,‬לא היתה פחותה מזו של התנהגותם‪ :‬הם היו פחות שמרנים‬

‫איכרי ראשון‪-‬לציון‪ ,‬שהיתה בחסות ואדוקים מהמייסדים שומרי המסורת‪,‬‬

‫מלאה של הברון‪ .‬המסקנה החשובה היא הם התבלטו בפעולות ספורט‪ :‬ברכיבה‬

‫כי מבחינה כלכלית לא היתה רחובות ראוותנית על סוסי מרוץ‪ ,‬בריקודי‬

‫״רונדו״ ובקשרים עם צעירים ממוש­‬ ‫עצמאית יותר ממושבות הברון‪.‬‬

‫‪8‬‬