Page 11 - etmo 89

‫בני ירושלים עובדים אצל המיסיון האנגלי‪ ,‬המאה ה״‪ 9‬ו‬

‫והפקיד את פלדשטיין על ענייניו‪ .‬חנקין‬ ‫פלדשטיין חזד על הדברים גם בפניהם‬ ‫אברים יהודים מרוסיה‪ ,‬וביקש להקים‬
‫היה חייב לסוחר הגרמני היפואי בייש‬ ‫ועוד הוסיף עליהם‪ .‬קמה מהומה רבתי‪.‬‬ ‫להם מושבה לדוגמה ולמופת‪ .‬בספרו‬
‫)צ״ל ברייש( חמש‪-‬מאות פראנק בעד‬ ‫העתונאי והמורה מרדכי אדלמן־מיוחס‪,‬‬ ‫״יסוד המעלה״‪ ,‬העוסק בשליחותו‪,‬‬
‫עצים שקנה ממנו‪ .‬פלדשטיין חתם על‬ ‫עוזרו של ד״ר הרצברג‪ ,‬הבטיח לאנשי‬ ‫ייחד בריל כמה עמודים עסיסיים לפר­‬
‫שטר‪-‬חוב‪ ,‬בשם מעבידו‪ ,‬ומסר את‬ ‫ראשון־לציון כי יחזור ויפרסם בעתונים‬
‫השטר לסוחר הגרמני‪ .‬ראש המיסיון‬ ‫שכל ראשון־לציון נהנית מנדבות‬ ‫שת פלדשטיין ולהתערבותו של האמ״‬
‫בירושלים ערב לפלדשטיין‪ .‬ליבונטין‬ ‫המיסיון‪ .‬מייד התנפלו עליו אנשי‬ ‫בורגר בפרשה‪ :‬באחד מימי חול המועד‬
‫ותושבי ראשון־לציון האחרים לא היו‬ ‫ראשון־לציון והפליאו בו מכות‪ .‬בריל‬ ‫פסח תרמ״ג הזדמנו בירושלים צבי‬
‫מודעים לעיסקה‪ ,‬ממנה נהנה רק חנקין‬ ‫עצמו פיזר רגליו משם והצטער צער רב‬ ‫הירש ליבונטץ‪ ,‬קרובו הצעיר ממנו‬
‫לבדו‪ .‬בשובו מרוסיה מסר חנקין‬ ‫על הדגים שנשארו על השולחן ועל‬ ‫זלמן דוד ליבונטין ועוד כמה ממייסדי‬
‫לפלדשטיין חמש‪-‬מאות פראנק והוא‬ ‫ראשון־לציון‪ .‬כולם התאכסנו במלון‬
‫העביר את הכסף לראש המיסיון‬ ‫הבשר שעדיין לא הוגש‪.‬‬ ‫אשל ירושלים של אליעזר ליפמן‬
‫בירושלים‪ .‬אולם ב‪ 15-‬במאי ‪, 1883‬‬ ‫האמבורגר חזר לראשון־לציון לחקור‬ ‫קמניץ‪ .‬והנה צץ שם גם פלדשטיין‪,‬‬
‫הראה מוריץ הול )מנהל עסקיו של‬ ‫ולדרוש בפרשה‪ ,‬והגיע לכלל מסקנה כי‬
‫ברייש( להאמבורגר את השטר‪ ,‬באמרו‪:‬‬ ‫מוריץ הול לא שלח את הבגדים מפני‬ ‫נלווה אל)יהושע( חנקין הצעיר‪.‬‬
‫״אולי הוא ]פלדשטיין[ שילם את הכסף‬ ‫שהוא‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬שליח לדבר עבירה‪,‬‬ ‫משהבחין האמבורגר בפלדשטיין‪,‬‬
‫״בי אם באשר לבו מלא אהבת אדם‪,‬‬ ‫הוא לקחו מייד אל ביתו של ד״ר‬
‫בירושלים אולם אני לא ראיתי את‬ ‫ובחמלתו על בני העניים בראשון‪-‬לציון‬ ‫הרצברג‪ ,‬כדי שיזים את ״הדיבה״‬
‫הכסף והשטר עודנו בידי״‪.‬‬ ‫שלח להם בגדים לכסות את מערומי­‬ ‫בפניו‪ .‬והנה תיאור הדברים בלשונו של‬
‫יחיאל בריל‪ :‬״ויאמר פעלדשטיין לד״ר‬
‫האמבורגר ניקה את כל תושבי‬ ‫הם״‪ .‬עד כאן דברי יחיאל בריל‪.‬‬ ‫הערצבערג‪ :‬את בני נתתי לפרידלענ־‬
‫דער ללמוד בבית הספר‪ ,‬והכסף שנתן‬
‫ראשון־לציון ולמעשה ‪ -‬הוא כתב ‪-‬‬ ‫בדיקה של בנקאי‬ ‫לי איננו כסף מכירה כי אם מתנה‪.‬‬
‫למרות תעתועי המיסיון אי‪-‬אפשר‬ ‫ולעוואנטין הצעיר ]זלמן דוד[ אשר את‬
‫להוכיח כי אכן מכר פלדשטיין את בנו‪.‬‬ ‫כבנקאי מנוסה וסוחר ממולח‪ ,‬צלל‬ ‫פיו שאלתי אמר לי כי אין דבר רע‬
‫עוד הוסיף האמבורגר וכתב שפלדש‪-‬‬ ‫האמבורגר לנבכי העיסקה המשולשת‪,‬‬ ‫לקחת כסף מהמיסיאן‪ :‬וכי אני האחד‬
‫טיין מסר את בנו למיסיון רק אחרי‬ ‫שבאה לחפות על מכירת בנו של‬ ‫אשר לקחתי כסף מפרידלענדער? גם‬
‫פלדשטיין למיסיון‪ .‬לצורך זה‪ ,‬הוא‬ ‫פלוני ופלוני אשר בראשון־לציון נהנים‬
‫שנסים בכר וד״ר וילהלם הרצברג‬ ‫שכר‪ ,‬לדבריו‪ ,‬״שופט‪-‬חוקר״‪ .‬גם האמ‪-‬‬ ‫משולחן המיסיאן‪ ,‬ובערב פסח הביאה‬
‫סירבו להתחייב לפניו כי ישלחו את‬ ‫בורגר כתב ל״ג׳ואיש כרוניקל״‪:‬‬ ‫אשת מאריץ ]הול[ ראש המיסיאן ביפו‬
‫הילד‪ ,‬המוכשר כל כך‪ ,‬ללימודים בפא­‬ ‫פלדשטיין‪ ,‬״טיפוס גרוע״‪ ,‬היה ״משר­‬ ‫בגדים’לראשון־לציון והתחלקו יפה יפה‬
‫תו״ של חנקין )יהודה לייב‪ ,‬ממייסדי‬ ‫‪ -‬ומדוע פגעו רק בי קנאין?״ לקח‬
‫ריס או בעיר גדולה אחרת באירופה‪.‬‬ ‫ראשון‪-‬לציון(‪ .‬חנקין יצא לרוסיה‬ ‫פראנקפורטר את פלדשטיין אתו למלון‬
‫זאת‪ ,‬כנראה‪ ,‬הבטיחו לו המיסיונרים‪.‬‬ ‫אשל ירושלים‪ ,‬לשם עימות עם יקירי‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬ביקש פלדשטיין מד״ר‬ ‫ראשון־לציון‪ .‬כולם כבר הסבו לשולחן‪.‬‬
‫הרצברג שיאסוף את הילד למוסד שלו‪.‬‬
‫הרצברג הסכים‪ ,‬אך האב ובנו לא חזרו‬

‫אליו‪ .‬מה עלה בגורלם ‪ -‬לא נדע‪.‬‬

‫‪11‬‬