Page 13 - etmo 89

‫הצורי‪ .‬ומכאן גם הצורך בחלפנים‪-‬שולחנים הנזכרים‬ ‫‪ c‬ברנה‬
‫במקורותינו‪ ,‬הם אותם שולחנים אשר ישו גירשם מן‬
‫‪ ,1‬עליה לרגל ומס גרמו לשיגשוג‬
‫המקדש‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫לאחרונה הראה פרופ׳ י‪ .‬משורר כי משנת ‪ 19‬לפני‬
‫הספירה כל השקלים הצוריים נטבעו בירושלים‪ ,‬ככל‬ ‫)ןן ברושי‬
‫הנראה בידי רשויות המקדש ‪ -‬אבל ייתכן גם שבידי‬
‫הורדוס עצמו‪ .‬אף טביעה זו היתה מקור הכנסה לא מבוטל‬ ‫המור והלבונה‪ ,‬שנחשבו חיוניים בפולחן ושימשו גם‬
‫כתרופות ותמרוקים‪.‬‬
‫לכלכלת הארץ‪.‬‬
‫הוצאות ההובלה היו מרכיב עיקרי במחיריהן של סחורות‬
‫יהודי העולם‬ ‫אלה‪ .‬חלק נכבד מהוצאות הדרך הארוכה נטלו המכסים‬
‫שנגבו בדרך‪ .‬אין ספק‪ ,‬שגם ממלכתו של הורדוס נהנתה‬
‫אין בידינו לאמוד את מספר יהודי הגולה באותה עת‪.‬‬ ‫מאותם מכסים‪ .‬לאחר שהעניק הקיסר אוגוסטוס להורדוס‬
‫לדברי ברהבראוס‪ ,‬כרוניקן סורי ממוצא יהודי שחי במאה‬ ‫את נמל עזה ואת הטרכון‪ ,‬הבשן והחורן‪ ,‬נכללו בממלכתו‬
‫ה‪ ,12-‬הגיע מספרם לשמונה מיליון‪ .‬ברהבראוס מסתמך על‬ ‫של הורדוס דרכי מסחר חשובות‪ :‬דרכי הנגב ההולכות לים‬
‫מפקד האוכלוסייה היהודית שנערך בשנת ‪ 48‬לספירה‪,‬‬ ‫התיכון והדרך העבר״ירדנית ההולכת לדמשק‪ .‬השיירות‬
‫בימיו של הקיסר קלאודיוס‪ ,‬לפיו היו אז ברחבי האימפריה‬ ‫הנבטיות‪ ,‬שהיו מהלכות לדמשק‪ ,‬לעזה וכנראה גם לנמל‬
‫הרומית ‪ 6.944.000‬יהודים‪ .‬למספר זה יש להוסיף את‬ ‫הנבטי ברינוקורורה )היא אל״עריש(‪ ,‬העלו מם להורדוס‪.‬‬
‫היהודים שחיו מחוץ לאימפריה‪ :‬במסופוטאמיה‪ ,‬באירן‪,‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬אין להתפלא שהן בימי החשמונאים והן לאחרי­‬
‫הם היה המאבק על השליטה בדרכים אלה נושא עיקרי‬
‫בדרום‪-‬ערב ובאתיופיה‪.‬‬
‫יש סיבות טובות לחשוד שמספר זה של ‪ 8‬מיליון יהודים‬ ‫במערכת היחסים בין יהודה ובין ממלכת הנבטים‪.‬‬
‫הוא מוגזם‪ .‬אבל‪ ,‬גם אם נעריך את מספר היהודים ברבע‬
‫של מספר זה‪ ,‬כלומר ‪ 2‬מיליון‪ ,‬מהם חצי מיליון בארץ‪-‬‬ ‫העליה לרגל‬
‫ישראל ו‪ 1.5-‬מיליון בגולה‪ ,‬ואם נאמוד את מספר המשלמים‬
‫את מחצית השקל בשליש ממספר זה‪ ,‬נקבל שמס זה הכניס‬ ‫העלייה לרגל היתה גורם בעל חשיבות רבה בכלכלתה‬
‫לקופת הממלכה מיליון דראכמות )דינרים(‪ .‬אפילו לפי‬ ‫של ארץ־ישראל בכלל ושל ירושלים בפרט‪ .‬אין בידינו‬
‫חישוב מינימלי זה הגיע מס מחצית השקל ל‪ 10%-‬־‪15%‬‬ ‫לאמוד את מספרם של העולים לרגל‪ .‬מספר עולי־הרגל היה‬
‫מכלל הכנסתה של ממלכת הורדוס מסים‪ ,‬והרי מלבד‬ ‫גדול ביותר והגיע לרבבות‪ .‬רבים באו מארץ־ישראל ורבים‬
‫תרומת מחצית השקל קיבל בית‪-‬המקדש גם תרומות‬ ‫באו מן הגולה‪ :‬מבבל עד רומא ומצפון־יוון עד ערב־‬
‫ומתנות אחרות‪ ,‬חלקן מתנות רשות וחלקן מתנות חובה‬ ‫הדרומית‪ .‬העולים שבאו מן התפוצות הכניסו לירושלים‬
‫סכומי כסף גדולים ‪ -‬אם בצורת תרומות חובה ורשות‪ ,‬ואם‬
‫שהצטרפו אף הן לסכומים גבוהים מאוד‪.‬‬ ‫בהוצאות שהוציאו בירושלים‪ ,‬כגון רכישת מצרכי מזון‬
‫הנה כי כן המקדש‪ ,‬הן כמוקד של עלייה לרגל הן כמקבל‬ ‫וקניית בהמות להקרבה בבית המקדש‪ .‬אמנם ההלכה אוסרת‬
‫מסים ותרומות‪ ,‬היה אחד הגורמים הכלכליים החשובים‬ ‫לקחת מעולי״הרגל שכר מיטות‪ ,‬אבל העולים היו רשאים‬
‫ביותר בחיי הארץ‪ ,‬ואם נוסף על הכנסה קבועה זו גם את‬ ‫לשלם בעורות הקרבנות‪ .‬אין ספק‪ ,‬שרבים מן העולים לקחו‬
‫ההכנסות האחרות נוכל להבין כיצד יכול היה הורדוס לממן‬ ‫להוצאות הדרך לא רק כסף מזומן אלא גם סחורות‪ ,‬שניתן‬
‫היה למוכרן או להחליפן‪ ,‬דבר שתרם להגברת המסחר‬
‫את מפעלי הבנייה האדירים שלו ואת חיי הפאר שניהל‪.‬‬
‫בעיר‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬יהודים בכלכלה ‪ -‬בעריכת‬ ‫מקורות רבים בני הזמן‪ ,‬הן יהודיים והן נכריים‪ ,‬מדברים‬
‫נחום גרוס‪ ,‬הוצאת מרכז זלמן שזר‪.‬‬ ‫על התרומות והקרבנות שהעלו בני הגולה למקדש בירוש­‬
‫לים‪ ,‬ובראש וראשונה על מס חצי השקל שהתמסד בתקופה‬
‫שרידי הארמון בהרודיון‬ ‫החשמונאית‪ ,‬מאז ראשית המאה הראשונה לפני הספירה אנו‬
‫שומעים שהוא מועלה באופן סדיר הן מן הגולה והן מארץ‪-‬‬
‫‪in‬״‪,l-l•!/;#‬׳‪‘it■i‬״״״״ ‪-‬‬ ‫ישראל‪ .‬מס מחצית השקל היה מוטל אחת לשנה על כל גבר‬
‫בישראל‪ ,‬מבן י״ג ומעלה )ולא מבן כ׳ כבתורה(‪ .‬לפי דברי‬
‫'■'י‬ ‫המשנה נועדו כספים אלה לכיסוי הוצאות בית המקדש‬
‫ולצורכי העיר‪ .‬בתרומה זו מותר להשתמש בשביל ״אמת‬
‫המים‪ ,‬וחומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר״ )שקלים ד‪,‬‬
‫ב(‪ .‬מכאן ברור‪ ,‬שסכומי כסף גדולים אלה השפיעו גם הם‬
‫על החיים הכלכליים‪ ,‬על התפתחות המסחר והמלאכה בעיר‬

‫ועל מצב התעסוקה בירושלים ובסביבותיה‪.‬‬
‫את השקל זיהו עם המטבע בן הזמן הקרוי טטראדראכמה‪,‬‬
‫היינו מטבע שערכו ‪ 4‬דראכמות‪ ,‬שהם בקירוב ‪ 4‬דינרים‬
‫רומים‪ .‬מכאן‪ ,‬שמחצית השקל שיעורו ‪ 2‬דראכמות או ‪2‬‬
‫דינרים‪ .‬את התשלום ‪ -‬וזאת בעולם המצטיין בריבוי‬
‫מטבעות ובריבוי של שערי‪-‬חליפין ‪ -‬היו חייבים להעלות‬
‫על‪-‬פי הסטנדרט הצורי ‪ -‬היינו במטבע הכסף דידראכמה‬