Page 16 - etmo 89

‫לא אחד העם‬
‫שלמה גינוסר‪ ,‬בנו של אחד העם‪ ,‬מספר על אביו‬

‫שלמה גינוסר‬ ‫בספטמבר ‪ ,1966‬נערך ברדיו‪ ,‬במסגרת התוכנית ׳בית אבי׳‪ ,‬ראיון עם בנו של אחד העם‪,‬‬

‫שלמה גינוסר־גינצברג‪ .‬המראיין היה דן רביב‪ .‬בראיון זה חשף גינוסר הבטים מחיי אביו‬

‫שרק בן משפחה מסוגל היה לעמוד עליהם‪ .‬אנו מביאים כאן חלקים מאותו ראיון ותוכנם‬
‫של חלקים אחרים‪.‬‬

‫שלמה גינוסר נולד באודיסה ב־‪ .1889‬סיים גימנסיה רוסית‪ ,‬והשתלם בפילוסופיה בצרפת‬
‫ובאיטליה‪ .‬בשנים ‪ 1921-1919‬שימש מזכיר של מחלקת החינוך במשרד ההסתדרות‬
‫הציונית בלונדון‪ ,‬ועסק בהכנות להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬ב־‪ 1917‬נשא‬
‫לאשה את רוזה הכהן‪ ,‬בתו של מרדכי בן הלל הכהן‪ ,‬שעלה לאדץ עם משפחתו בשנת‬
‫‪ .1907‬שלמה גינוסר‪ ,‬אשתו והוריו עלו בתחילת שנת ‪ .1922‬רוזה גינוסר פתחה משרד‬
‫לעריכת־דין והיתה האשה הראשונה שקיבלה רשיון לשמש במקצוע זה בארץ‪ .‬שלמה‬
‫גינוסר כיהן כמפקח על בתי־הספר העבריים מטעם ממשלת המנדט ועם יסוד האוניברסי­‬
‫טה העברית ב־‪ 1925‬מונה כמזכירה‪ .‬בקום מדינת ישראל שימש כשגרירה הראשון‬
‫באיטליה‪ .‬הוא הרבה לפרסם מאמרים בבטאונים ספרותיים ובעיתונות‪ .‬נפטר ב־‪1968‬‬

‫בירושלים‪.‬‬

‫היתה להם דירה של ארבעה חדרים לחמש נפשות ובכל זאת‬ ‫״אבי לא סיפר לי על ילדותו״ ‪ -‬פתח שלמה גינוסר את‬
‫ישנתי בחדר האוכל על כסאות שבלילה קרבום זה לזה‬ ‫דבריו ‪ -‬״אמי היא שסיפרה עליה וגם קראתי בזכרונותיו‬
‫של אבי‪ .‬אבא קיבל חינוך יהודי בחדר‪ .‬הוא לא למד רוסית‪.‬‬
‫ושמו עליהם משהו‪ ,‬כי היה מובן מאליו שאין להיכנס לחדר‬ ‫את ידיעת הרוסית רכש מקריאת שלטים ברחוב‪ .‬מהר מאד‬
‫העבודה של אבא ולהפריע לו‪ .‬אבא לא היה כועס כאשר‬ ‫ראו שהילד כשרוני מאד‪ ,‬עילוי‪ .‬וכנער‪ ,‬כמדומני בן ‪,14‬‬
‫נכנסו לחדרו‪ ,‬אבל היה אליו כבוד גדול מאד וידעו שאסור‬ ‫היה מתכתב עם תלמידי״חכמים ידועים‪ ,‬שלא הרגישו שהוא‬
‫להפריע לו‪ .‬כשהיתה לי בר״מצוה הזמנתי כחצי תריסר‬ ‫נער‪ .‬הוא דיבר בביתו יידיש‪ .‬אבל כשנולדתי התחילו לדבר‬
‫חברים וקיבלתי אותם בחדר המיטות‪ .‬כשהיה אבא ישן‬ ‫בבית רוסית‪ ,‬אז לא דיבר אבא עברית‪ .‬ביתנו לא היה בית‬
‫אחרי הצהריים שרר בבית שקט מוחלט‪ .‬אבא היה מתהלך‬ ‫עברי לגמרי‪ .‬אבא ידע גם גרמנית‪ ,‬צרפתית ולמד אחר״כך‬
‫בחדרו מפינה לפינה‪ ,‬לפעמים במשך שעות‪ ,‬מחליק את‬ ‫אנגלית‪ .‬היה אנגלופיל ]אוהב אנגלית[ גדול‪ .‬אם כי לא‬
‫ראשו וחושב‪ ,‬ואחר כך יושב וכותב״‪ .‬גינוסר לא השתמש‬ ‫דיבר עברית הרי הכיר את כל הספרות העברית העתיקה‪.‬‬
‫בחדר העבודה של אביו גם כאשר עזב את עריכת ״השלוח״‬ ‫בלונדון כבר דיבר אבא קצת עברית‪ ,‬בהברה אשכנזית‪.‬‬
‫ועבר לעבוד כמפקח על סניפי חברת התה של ויסוצקי‬
‫אבל גם בארץ לא היה דיבורו העברי רהוט‪.‬״‬
‫ברוסיה‪ ,‬היה נוסע הרבה ונעדר מן הבית זמן ארוך‪.‬‬ ‫״כשנולדתי כבר היה ידוע כ׳אחד העם׳‪ ,‬אבל כילד לא‬
‫על ימי עריכת ״השלוח״ מספר גינוסר כי ״מה שעיצבן‬ ‫ידעתי שהוא איש בלתי רגיל‪ .‬הזכרון הראשון שלי מאבא‬
‫את אבי היה עריכת מאמרי אחרים וכמו שנודע לי אחר כך‬ ‫כאיש חשוב‪ ,‬הוא כאשר ערכו לו מסיבה במלאות עשר‬
‫התאוננו עליו הסופרים שהוא דיקטטור‪ ,‬מוחק הרבה‪ .‬ואילו‬ ‫שנים לפירסום מאמרו הראשון ]״לא זה הדרך״[‪ .‬העובדה‬
‫הוא טען שהוא מוכרח לעשות זאת כי רבים מהמחברים‬ ‫שעשו לו מסיבה הרשימה אותי‪ .‬לפני זה לא הרגשתי ביחס‬
‫אינם יודעים לכתוב בקיצור או לכתוב טוב ואם הסיפור או‬
‫המאמר היה שווה משהו היה משקיע בו טרחה גדולה וזה‬ ‫מיוחד אליו‪ .‬זאת היתה ההזדמנות להכרה ציבורית‪.‬״‬
‫היה מעצבן אותו‪ .‬הוא חילק את זמנו‪ :‬פעם בשבוע ‪-‬‬
‫על ההווי בבית‪ ,‬סיפר גינוסר שכל ערב שבת היה אביו‬
‫לאורחים וביתר הימים לפגישות שקבע‪ .‬אינני זוכר ביקורים‬ ‫מקבל אורחים אבל אלה לא היו אנשי רוח אלא חובבי״ציון‪,‬‬
‫משפחתיים כפי שנהוג היום‪ .‬אז הנשים היו נפגשות ביניהן‬ ‫אנשי עסקים‪ ,‬עשירים למדי ״חובבי ציון בינוניים״‪ .‬הם היו‬
‫באים בלי נשים‪ ,‬כך היה מקובל‪ .‬יושבים סביב השולחן‬
‫והגברים ביניהם״‪.‬‬ ‫ושותים תה ואחד העם היה מסתובב ביניהם וכוס תה בידו‪.‬‬
‫בימים אחרים היה נפגש גם עם אישי רוח‪ .‬למשל‪ ,‬ידיד‬
‫לשאלת רביב האם התאים לאשר גינצברג שם העט‬ ‫גדול שלו היה ההיסטוריון שמעון דובנוב‪ .‬הוא גם התראה‬
‫שבחר לעצמו‪ ,‬׳אחד העם׳‪ ,‬השיב גינוסר‪ :‬״לא‪ ,‬הוא לא היה‬ ‫עם מנהיגים ציונים כמו שמריהו לווין ומנחם אוסישקין אם‬
‫אחד העם ולא היה קרוב לעם היהודי לא באודיסה ולא‬ ‫כי לא השתייך להסתדרות הציונית‪ .‬אבל בדרך כלל לא‬
‫בלונדון‪ ,‬הוא היה בודד‪ ,‬היה רחוק מלהיות אחד העם‪.‬‬ ‫קשר אחד העם ידידות עם האינטליגנציה שאודיסה היתה‬
‫הבית‪ ,‬כפי שהוא מצטייר לפני עכשיו‪ ,‬הצטיין בבדידות‪ .‬כל‬
‫משופעת בה‪.‬‬
‫יום אחרי המנוחה שלו‪ ,‬היה אבא יוצא לטייל‪ .‬באודיסה‬ ‫כשעברו לאודיסה‪ ,‬המשיך גינוסר‪ ,‬היה לאחד העם‬
‫היתה חנות ספרים שסיפקה ספרים לאוניברסיטה של העיר‪,‬‬ ‫ולאביו בית״חרושת קטן שלא הצליח‪ ,‬ואחד העם התמסר‬
‫לחנות זו היה נכנס לראות מה התקבל ולעיתים קונה‪,‬‬ ‫יותר ויותר לעבודה ספרותית‪ .‬משנעשה עורך ״השלוח״‬
‫ובערב היה שוב עובד‪ .‬חדר העבודה היה בגודל בינוני‪.‬‬ ‫היתה פרנסתו כולה על ספרות עברית‪ ,‬ואותם ימים זכורים‬
‫ציין אותו קיר עם ארונות ספרים וזה הדבר היחיד שעשה‬ ‫לבן; ״חיי הורי היו חיי צנע לפי מושגי הזמן ההוא‪ .‬אמנם‬
‫בו רושם‪.‬״ גינוסר אמר שהיו שם כ״‪ 3000‬כרכים‪ .‬ידו של‬
‫אחד העם לא השיגה לקנות ספרים רבים והוא קנה רק מה‬ ‫‪16‬‬
‫שביקש לקרוא ולא לאיסוף‪ .‬״אבא היה די רחוק מתרבות‬