Page 20 - etmo 89
P. 20
בשנת תרפ׳׳ח ,למשל - ,שנת ההופ ש .בן־ציון יעקב פיכמן ערך את ״מולדת״ עד
עה האחרונה -מכילות החוברות כשב פרוץ מלחמת״העולם הראשונה ,ואז חזר
עים עמודים שבהם גם ציורים ותמונות, להווי האיזור .כך אפילו בהספד לזכרו לחוץ לארץ .עם שובו בשנת תרע״ט
מאמר בהמשכים של פרופ׳ ריבלין על של אליהו ספיר באחת החוברות הרא ) (1919שב לערוך את הירחון עד שנת
״מוחמד״ )״תולדותיו ותולדות אבותיו שונות )״ביום הששי ,בשמונה לאלול, תרפ״ט) 1929-בראשית שנות העשרים
בלוויית תמונה של הכעבה במכה״( בבקר הלך המנוח לעבודתו בבנק, חלה הפסקה של כמה שנים בהוצאת
ו׳׳נאום אל הנער״ של מרטין בובר ובהכנסו לאחת החנויות שנו פניו כתב־העת( .פיכמן ,משורר ,מסאי
)בחוברת ב׳( :״בבני הנעורים טמון פתאם ,וכרגע מת״( כותב דוד ילין: ומבקר פורה ,עבד בהוצאת ״תושיה״
מזלה של האנושיות ,המזל הניתן לה ״וכבן-הארץ ידע את השפה הערכית ובעיתון ״הצופה״ בפולין ,ערך גם את
תמיד מחדש והנשמט תמיד מחדש )מודגש במקור( על בריה ,ידיעה זו ״מעברות״ ,את ״השלוח״ ואת בטאון
מתחת ידה ...ציון לא תקום לתחיה ,אם שעזרתו כל-כך הרבה בעבודתו הבלש אגודת״הסופרים ״מאזניים״ .בשנת
נית העברית ובהגנה על עניני היהודים תש״ה זכה בפרס ביאליק ובשנת תשי״ז
אתם לא תכינוה בלבותיכם״.
בשנת תש׳׳ז ,לאחר הפסקה של בעתונות הערבית״. בפרס ישראל.
שנים ,התחדשה הופעת ״מולדת״ בכרך החומר שהופיע ב״מולדת״ אכן היה בין משתתפי העתון ועורכיו היו דב
המוכרז ככרך י״ב ,והפעם בהוצאת מתאים ברמתו לא רק לבני-הנוער אלא קמחי וד״ר חיים הררי .קמחי ,מספר,
״קוהלת״ יחד עם הוצאת מרדכי ניומן, גם ״לבית העברי בכלל ,לאבות ולבנים מתרגם ,עורך ומסאי ,עלה בשנת 1908
יחד״ ,כפי שנכתב בהצהרת-הכוונות והיה מורה בירושלים .נוסף להשתתפו
ובעריכת שמואל בס. של המערכת בחוברת הראשונה .דוגמה תו בעריכת ״מולדת״ ערך גם כתבי״עת
בס ,יליד אוקראינה ) ,(1899סופר לכך היא מאמרו של הרופא ד״ר הלל נוספים ,פירסם רומאנים ,קובצי סיפו
ומחנך ,פירסם ספרי לימוד ,שירים יפה ״השמירה מפני הקדחת״ )בתרגומו רים ומאמרים ,ותירגם לעברית דברי
וסיפורים לילדים ,וערך את החוברות של י״ד קרלין( ,שהופיע בחוברת ג׳ ספרות ומדע .בין היתר ערך את ״הד
לספרות ולמדע לנוער ״שערים״ החינוך״ ,״שולמית״ ,״הגלגל״ ,״דפים
ב .1938-בפתח החוברת הראשונה .1911
בתש׳׳ז ) (1947כותבת המערכת: לפיוט וביקורת״ ועוד.
״התחדשותו של הירחון לבני הנעורים בריות קטנות גורמות למחלות
׳מולדת׳ בהוצאת ׳קוהלת׳ ...כוונתה: תשומת״לב למזרח
מתן-יד המחנך העברי בעיצוב חייו של תוכנו של המאמר מעניין וסגנונו
הנוער ,בהארת נתיבו לקראת מחר, אופייני לסגנון המקובל בימים ההם: הררי ,גם הוא סופר ומורה ,עלה
לקראת תקומתו של עם יוצר ובונה ״לרבים בימינו כבר גלוי וידוע הוא כי ארצה בשנת ,1896ושימש כמורה
במולדתו ...נשיב לנוער את האמונה רוב המחלות מתהוות על ידי בריות לספרות בגימנסיה ״הרצליה״ בתל-
בחיים יפים וטהורים יותר ..כחלוץ- קטנות מקרוסקופיות -כלומר ,שאינן אביב משנת .1906ב 1919-קיבל תואר
נראות לעין מרוב קטנותן אלא על-ידי דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת
התמיד במפעל-השחרור של האומה!״. מקרוסקפאות המגדילות פי מאות ג׳נבה .גם הוא השתתף בעיתונות העב
בראש הדברים באה ברכת מרכז ואלפים .בריות דקיקות אלו ,שקורין רית בארץ ובחוץ לארץ והיה מחלוצי
הסתדרות המורים ,המקדם ״בשמחה להן ׳מקרובים׳ ,כשהן נכנסות לתוך התיאטרון העברי בארץ ,כמתרגם,
ובברכה את דבר חידושה של ׳מול הגוף ,הרי הן מנגעות אותו בפעולתן
דת׳ ...שלושים וחמש שנים עברו מאז המזיקה המביאה לידי מחלה והן ממינים מעבד ,בימאי ואף שחקן.
הופיעה החוברת הראשונה של ׳מולדת׳ וסוגים שונים וטבען שונה ופעולותיהן היקף חוברות ״מולדת״ היה כשמו
בעריכתו של ש .בן-ציון ...אלפי תלמי נים עמודים בתוספת מודעות-פרסומת.
דים ...קבלוה בשמחת-אמת וקראו בה שונות ,ואין כאן המקום לפורטם״. החוברות הכילו מיגוון של נושאים
בעונג רב .היתה זו חויה בחיי הנוער גם בשנות הופעתו הבאות שמר ומיגוון של משתתפים ,כולל תרגומים
ומוריו גם יחד ...לצערנו הרב ,גרמו ״מולדת״ על מתכונת דומה ,אך הוסיף
מסיבות הזמנים לכך ,שחלו הפסקות חומר מגוון שכלל מפרי-עטם של סופרים רבים מלשונות אחרות.
בהופעת הירחון :פעם בפרוץ מלחמת ומשוררים ידועי-שם כדוד שמעונוביץ
העולם הראשונה ,ואח׳׳כ שוב בשנת ואליעזר שמאלי ,וחומר מתורגם משל בחוברות ״מולדת״ הראשונות
תר׳׳ץ ...ולסיום -ברכה למו׳׳ל ולמער מקסים גורקי ,לב טולסטוי ,פרידריך נתפרסמו בין השאר רשימות ,סיפורים
ושירים ,כמו ״מזכרונותיו של צייד
כת החדשה״. שילר ושלום עליכם. עברי״ )ז .ברכות( ,סיפור של דבורה
חוברות תש״ז כוללות עמודים רבים בארון ,״מעשיה״ של הסופר האנגלי צ׳.
וביניהן חוברות כפולות של 128 דיקנס ,״תמונות וציורים מחיי האדם
עמודים .משתתפים בהן מחברים ידועי- הקדמון בתקופות שונות״ ,שירים של
שם כש״י עגנון ,גרשון שופמן ,ש״י אברהם סולודר ,ועוד .ישנם גם סיפו
פנואלי ,פרופ׳ קלוזנר ,הלל צייטלין, רים ומאמרים המתמשכים בחוברות
יעקב רבינוביץ ,מ״י ברדיצ׳בסקי, אחדות )״הזקנים״ מאת אלפונס דודה
ו״הנביא ירמיהו ומאורעות זמננו״( .אך
יעקב חורגין ויצחק למדן. העובדה הכובשת את העין היא הפנייה
ההתייחסות לנושאי המזרח אינה המודגשת לנושאי המזרח והערבים.
נפוצה עוד כבחוברות בשנים הראשו ניכר הדבר שעורכי ״מולדת״ ייחסו
נות אך גם כאן ניתן למצוא מאמר על חשיבות מרובה לנושאים אלה והיקצו
״הכנסת אורחים בכפר הערבי״ ,ועל להם מקום נרחב .כך מתפרסמות כבר
המנהגים והנימוסים של האורחים בחוברות הראשונות רשימות על ״הפל
חים בארץ ישראל״ מאת יוסף מיוחס,
והמארחים במזרח. ״המג׳לה״ )מסורה ערבית( ,״תור הזהב
בערב״ ועוד .גם בשאר הרשימות
לעיון נוסף :״ספרות הילדים העברית״ - בירחון ניכרת ההתייחסות הבולטת
אוריאל אופק ,הוצאת ״דביר״; ״דבש
מסלע״ -נורית גוברין ,הוצאת משרד
הבטחון.
20
