Page 22 - etmo 89

‫במושבה או בטחנת הקמח של גלזר וסחרוב שנמצאה בכפר‬
‫הערבי יבנה‪ .‬הבישול במטבח נעשה תחילה בכיריים של‬
‫פח‪ .‬אחר״כך נבנו במטבחים תנורים שחומר הדלק שלהם‬

‫היה פחם‪.‬‬

‫פול ועדשים וקציצות תרד‬

‫תווית ליין רחובות‬ ‫מה אכלו?‬
‫פול ועדשים וקציצות עשויות מתרד‪ .‬המאכל המקובל‬
‫היו מביאים את תוצרתם למושבה ורוכלים מלוד ורמלה‬ ‫היה פת לחם טבולה בשמן שומשומין או שמן זית‪ ,‬עליה זרו‬
‫הציעו שמן‪ ,‬זיתים‪ ,‬חלבה‪ ,‬קטניות וכדומה‪ .‬היה רוכל שמכר‬ ‫גרגרי מלח והוסיפו שום מגורד או בצל מטוגן‪ .‬סיפר אחד‬
‫מבני רחובות‪ ,‬ישבעם‪ :‬״איבראהים‪ ,‬נוצרי מלוד‪ ,‬היה בא‬
‫תה בלבד‪ .‬החנות הראשונה במושבה היתה של הלל‬ ‫למושבה רכוב על פרד‪ ,‬יושב על גבי המרכולת שעל גב‬
‫אהרונוביץ ובעקבותיה נפתחו חנויות נוספות‪.‬‬ ‫הפרד‪ .‬היה יורד ממרום מושבו ומוריד אחריו את סחורתו‪:‬‬
‫פח שמן זית‪ ,‬ג׳רה )כד חרם( של זיתים כבושים‪ ,‬שקי‬
‫החנויות היו פתוחות מחמש בערב ועד שעת לילה‬ ‫עדשים‪ ,‬קטניות ומזון אחר‪ .‬אמא היתה מגישה לאיבראהים‬
‫מאוחרת‪ ,‬כיוון שבעלי החנויות עסקו ביום בעבודות‬ ‫צלחת של מרק עדשים טעים‪ .‬ליבו היה מתרכך ואז החל‬
‫המשא־ומתן על סחורתו ומחירה‪ .‬העיסקה נעשתה תמיד‬
‫החקלאיות והחנויות שימשו להם כמקור פרנסה נוסף‪.‬‬
‫הקונים היו נשארים בחנויות אחרי שגמרו קניותיהם כדי‬ ‫באשראי ושני הצדדים היו מרוצים״‪.‬‬
‫בכל החצרות היו גינות ירק ועצי פרי שסיפקו את צרכי‬
‫לשוחח על ענייני היום‪.‬‬ ‫הבית‪ .‬בכל חצר גידלו גם תרנגולות‪ ,‬יונים ופרות‪ ,‬אלו‬
‫סיפקו את הבשר‪ ,‬הביצים והחלב לצרכי הבית‪ .‬עקרות־‬
‫״השוק״ נמצא ליד הפעמון הציבורי‪ ,‬בין עצי אקליפטו­‬ ‫הבית עשו חמאה וגבינה‪ ,‬כבשו זיתים‪ ,‬מלפפונים ועגבניות‬
‫סים‪ .‬ראשוני המוכרים היו יהודים גורג׳ים‪ .‬התשלום היה‬ ‫והכינו ריבות‪ ,‬בעיקר ריבת ענבים‪ ,‬ששימשה בימי‬
‫במטבעות תורכיות‪ ,‬צרפתיות‪ ,‬אנגליות‪ ,‬גרמניות ורוסיות‬ ‫המלחמה גם כתחליף לסוכר‪ .‬משבשלו הפירות בכרמים היו‬
‫שעברו לסוחר בממלכה התורכית‪ .‬בשל הקושי להשיג‬ ‫ענבים ושקדים בשפע‪ .‬מהזיתים הפיקו שמן בדרך‬
‫מעות קטנות הדפיס ועד המושבה שטרות כסף ואסימוני‬ ‫פרימיטיבית‪ :‬כתשו אותם‪ ,‬שמו אותם בקערת מים רותחים‬
‫והסירו את השמן שצף על פני המים‪ .‬את רובן הגדול של‬
‫מתכת‪ ,‬שגם הפועלים הערבים והסוחרים מלוד ורמלה‬ ‫התאנים ייבשו ומיעוטן נאכלו טריות‪ .‬בזמן המלחמה שימשו‬
‫השתמשו בהם‪.‬‬ ‫תאנים קלויות כתחליף לתה‪ .‬בשר כשר הובא תחילה‬
‫מרמלה‪ ,‬שם נמצא שוחט‪ .‬אחר־כך התחילו לשחוט במושבה‪.‬‬
‫הנשים תפרו את בגדיהן ובגדי ילדיהן בעצמן‪ ,‬אם רצו‬
‫שמלות יפות יותר‪ ,‬היו פונות לתופרות מלכה ורחל דורפמן‪.‬‬ ‫השוחט היה אוסטרובסקי והקצב פליישמן‪.‬‬
‫הילדים לבשו מכנסים קצרים שהגיעו עד הברכים‪ .‬בבית*‬ ‫הרבו לאכול דג מלוח‪ ,‬שהיה מצרך עממי וזול‪ .‬מאכל‬
‫מקובל היתה החלבה שהביאו‪ ,‬כמו את השמן‪ ,‬מרמלה ולוד‪.‬‬
‫הספר ובגן לבשו סינרים שכיסו את הבגד כולו‪.‬‬ ‫מעדן אהוב היה הגאמארדין‪ ,‬עיסת מישמש מיובשת‬
‫הלבוש המקובל על הפועלים היה חולצה כחולה מבד‬ ‫ושטוחה‪ ,‬שכונתה גם לעדער‪ .‬בכל בית עמד בדרך קבע‬
‫כותנה מתוצרת בית־החרושת לבדים שליד בית־הספר למל‬ ‫מיחם‪ ,‬סאמבור‪ ,‬ובו מים רותחים תמיד‪ ,‬ובני הבית‪ ,‬עוברי‬
‫בירושלים‪ ,‬בו יצרו אריגים שהצטיינו בטיבם ובחוזקם‪.‬‬
‫לראשם חבשו מגבעת קש רחבת שוליים ונעלו נעלים‬ ‫אורח ואורחים היו מוזגים לעצמם תה ושותים‪.‬‬

‫ערביות ששולפים אותן במקום העבודה‪.‬‬ ‫בימים הראשונים של המושבה סעדו הפועלים על‬
‫החיט הראשון במושבה היה שלום שוסיוב‪ ,‬הוא תפר‬ ‫שולחנה של זלדה הרשנזון‪ .‬בימי העליה השניה היו‬
‫מטבחים לפועלים גם אצל משפחות פליישמן‪ ,‬גלזר‪ ,‬זווין‬
‫בערבים לאחר העבודה בכרמים‪.‬‬ ‫וזלצר‪ .‬בימי מלחמת העולם הראשונה היה בבית פריידה‬
‫בגדים הובאו גם על־ידי רוכלים מהעיר שעברו מבית‬
‫לבית והציעו סחורתם‪ .‬רוכלים אלו לנו בבתי המתיישבים‪.‬‬ ‫מועדון ומטבח פועלים שנוהלו על״ידי הפועלים עצמם‪.‬‬
‫הם היו באים פעם בשבועיים או שלושה‪ .‬נכנסים לכל בית‪,‬‬
‫שותים תה‪ ,‬מתכבדים מידי בעלות הבית בקינוח ומספרים‬ ‫בתחילה לא היו חנויות במושבה וכל אחד קנה את‬
‫חדשות‪ .‬משגמרו שיחותיהם‪ ,‬הציעו סחורתם‪ ,‬לעתים שלחו‬ ‫צרכיו ביפו או ברמלה‪ .‬פלחים ערבים מהכפרים הסמוכים‬
‫ידם גם בשדכנות‪ .‬הידועים ביותר בין הרוכלים היו פעטער‬
‫)דוד( יענקיל והצפתי)דער צפת׳ר(‪ .‬בני המושבה‪ ,‬מבוגרים‬ ‫״אולימפידת״ הספורט שנערכה בכל פסח ברחובות לפני מלחמת העולם הראשונה‬
‫וילדים‪ ,‬היו מצפים להם בכליון עינים‪ .‬אריגים וצרכי‬

‫הלבשה נמכרו גם בחנויותיהם של אהרונוביץ ומינקוב‪.‬‬
‫נהגו אז לנעול נעליים גבוהות שבצידן כפתורים‪,‬‬
‫שכופתרו בעזרת מכשיר מיוחד‪ .‬הילדים נהגו ללכת יחפים‬
‫מאחרי פסח ועד ראש־השנה‪ .‬היו גם פועלים שהלכו יחפים‪.‬‬
‫הסנדלר של המושבה היה ר׳ יענק נוטמן‪ ,‬יהודי חביב‬
‫ופיקח‪ ,‬שהיה נעים לשבת על ידו ולשמוע את חכמותיו‪.‬‬
‫הילדים נהגו להסתופף בבית מלאכתו‪ ,‬להתבונן בעבודתו‪,‬‬
‫להאיץ בו ולבקש ממנו שיעשה את נעליהם חורקות‪ .‬ליענק‬
‫נוטמן היה עוזר‪ ,‬פטרו היווני‪ ,‬שהיה משעשע את הילדים‬
‫במעשי להטוטים‪ :‬היה מתיז נפט מפיו ומדליקו והיה נדמה‬
‫כאילו יורק הוא אש מפיו‪ .‬חכם מנשה משעריים היה עושה‬

‫סנדלים‪.‬‬