Page 21 - etmo 89

‫יום־יום ברא שית ה‬

‫מה אכלו‪ ,‬לבשו‪ ,‬כיצד וסש‪ ,‬במה הדליקו‪ ,‬איבה אילצלו במושבות הארץ בימיהן הראשן!׳□‬
‫מאת ישראלה קומפטון‬

‫תו‪ ,‬מעשה ידי פחח המושבה קריבצ׳נקו‪ ,‬תלוי בחבל על‬ ‫בראשית המאה נמצאו בארץ כעשרים מושבות יהודיות‪,‬‬
‫עמוד‪ .‬היו ממלאים את הפח במים‪ ,‬העלוהו במשיכת חבל‬ ‫מפוזרות ממטולה שבצפון ועד גדרה בדרום‪ ,‬לוחמות על‬
‫לגובה הרצוי‪ ,‬והתרחצו‪ .‬לקראת שבת היו מסיקים את‬ ‫קיומן‪ ,‬מצפות למתיישבים נוספים‪ ,‬לפיתוח‪ ,‬לגידול היישוב‬
‫התנור שבבית‪ ,‬מחממים עליו מים‪ ,‬יוצקים אותם ל׳פיילה׳ ‪-‬‬ ‫היהודי בארץ; תושביהן מעבדים את אדמתם‪ ,‬מפתחים חיי‬
‫גיגית ‪ -‬ובה התרחצו ילדים ומבוגרים‪ .‬כך היה עד שיום‬
‫אחד שלח הנדיב יעקב ברוידא מורשה תרומה ‪ -‬כסף‬ ‫ציבור וקהילה‪ ,‬מגדלים ילדים‪ ,‬חיים את חייהם יום־יום‪.‬‬
‫להקמת בית״מרחץ ומקוה‪ .‬הללו הוקמו בחשאי מכיוון שלא‬ ‫כיצד היו חיי היום־יום שלהם? זהו סיפור חיי היום־יום‬
‫היה רשיון בניה מהתורכים‪ .‬מעתה יכלו בני המושבה‬
‫ליהנות ממרחץ תמורת פרוטות‪ :‬בימי חמישי אחרי הצהרים‬ ‫של רחובות‪.‬‬
‫הזדנב תור ארוך של נשים לפני בית המרחץ ובימי ששי ‪-‬‬ ‫במשך שנים רבות היתה הבאר העתיקה של רחובות‬
‫של גברים‪ .‬כל איכר התנדב לתת עגלה של זמורות מכרמו‬ ‫מקור המים היחידי של המושבה‪ .‬סביב לבאר היתה מעין‬
‫להסקת המרחץ‪ .‬האחראי על בית־המרחץ היה ר׳ יצחק‪,‬‬ ‫סוכה ‪ -‬ארבעה עמודי״עץ ועליהם כיפה ולידה שוקת‬
‫שהיה גם מבשל‪ ,‬אופה‪ ,‬שמש בית״הכנסת‪ ,‬שמש הוועד‬ ‫להשקיית העדרים‪ .‬הדלי נמשך מן הבאר בחבל‪ .‬המים‬
‫ומצלצל בפעמון‪ .‬כינוייו היה לפי מלאכתו באותו זמן ‪ -‬ר׳‬ ‫שנשאבו היו מלאי רפש ושרצו עלוקות‪ ,‬צריך היה לסננם‬

‫יצחק הבלן או ר׳ יצחק דער קעכער)המבשל(‪.‬‬ ‫היטב בטרם השתמשו בהם‪.‬‬
‫ב־‪ 1903‬הגיעה התקופה המודרנית לבאר ‪ -‬הועמד עליה‬ ‫כשניגשו לבניין בתים חדשים הטילו על בעליהם מם מים‬
‫מוטור העובד בנפט־גולמי‪ ,‬שהניע את המשאבה‪ .‬בשנת‬ ‫ובכספים שנגבו הכניסו שכלול בבאר‪ :‬התקינו עליה גלגל‬
‫‪ 1908‬הגיע למושבה אפרים זקס‪ ,‬יהודי עשיר שעלה‬ ‫עץ שהונח בצורה אופקית ועליו היה מתוח חבל‪ .‬כאשר‬
‫מארצות־הברית‪ ,‬והוא הלווה לוועד המושבה ‪ 25‬אלף פרנק‪,‬‬ ‫סובב השואב את הידית של הגלגל עלה החבל ועמו פח‬
‫סכום גדול לפי המושגים של אז‪ ,‬בריבית קטנה‪ ,‬לעשר‬ ‫המים‪ .‬שנה אחר״כך החליטו בני רחובות להעמיד מעין‬
‫שנים‪ ,‬כדי להקים מכון מים במושבה ורשת צינורות שתגיע‬ ‫מכונה בבאר ונקבע סכום הוצאות לכל אחד‪ .‬שנים מבני‬
‫לכל בית‪ .‬ב־‪ 1912‬נשלמה העבודה‪ .‬רחובות היתה המושבה‬ ‫המושבה‪ ,‬גורדון ויעקובזון‪ ,‬התנדבו לשלם עבור אלה שידם‬
‫הראשונה בארץ שזכתה לרשת מרכזית ולמים זורמים לכל‬ ‫לא משגת לשלם את ההוצאות‪ .‬עברה עוד שנה ובאלול‬
‫תרנ״ג )‪ ,(1893‬החליטה אסיפת התושבים להזמין אצל‬
‫בית‪.‬‬ ‫גדליהו וילבושביץ‪ ,‬שהקים בית־חרושת למשאבות בנוה־‬
‫צדק ליד יפו‪ ,‬מכונה מסוג ״דרוק פומפע״‪ .‬וילבושביץ‬
‫מאפיות לא היו באותו זמן ברחובות והנשים אפו את הלחם‬ ‫העמיד משאבה מתקדמת‪ ,‬על הבאר הוצב מיכל מים ולידו‬
‫בעצמן בטאבונים )תנורי טין( שנבנו בחצרות הבתים‪ .‬משה‬
‫סמילנסקי הסופר איש המושבה מספר‪ :‬״התנור הראשון‬ ‫נבנתה בריכה ושוקת להשקיית הבהמות‪.‬‬
‫במושבה לאפיית לחם הוקם על״ידי בתיה מקוב‪ .‬היא‬
‫העמידה אותו לרשות הציבור ויום יום אפתה בו אשה אחרת‬ ‫מים לבתים‬
‫לפי התור‪ .‬אפיית הלחם נמשכה מצאת השמש ועד חצות‬
‫אליהו גלזר‪ ,‬מראשוני הפועלים במקום נבחר כשואב‬
‫היום״‪.‬‬ ‫מים‪ ,‬הוא סיפר‪ :‬״תפקידי היה להניע את המשאבה ביד‬
‫ולמלא את הכדים‪ .‬היו עומדים בתור ואני הייתי ממלא‪.‬‬
‫הנשים אספו חומר להסקה מכל הבא ליד‪ :‬גללי בקר‪,‬‬ ‫במשך הזמן נתמניתי להוביל מים לבתים‪ .‬נכנסתי לשותפות‬
‫תבן‪ ,‬קוצים‪ ,‬שורשים‪ ,‬ענפי צבר יבשים וכדומה‪ .‬עשן‬ ‫עם ערבי מזרנוגה‪ .‬קנינו חמור וכדים‪ ,‬אני הייתי מסובב‬
‫הטאבון היה מכאיב לעיניים והיה חודר דרך הבגדים לגוף‪.‬‬ ‫ב׳קטרינקה׳ והוא היה מסובב על הבתים״‪ .‬השנים לא‬
‫כעבור זמן לא רב כמעט היה בכל חצר תנור‪ ,‬ואלה שלא‬ ‫החזיקו מעמד ומלאכת שאיבת המים והובלתם לבתים‬
‫היה להם‪ ,‬יכלו לאפות בתנור של זווין‪ ,‬או לקנות לחם אפוי‬ ‫נמסרה לבדואי בשם אבו־חילווה שהיה במשך שנים אחת‬
‫הדמויות הפופולריות במושבה‪ .‬אבו־חילווה הוביל את המים‬
‫אצל יצחק הבלן או גברת גלזר‪.‬‬ ‫על גבי חמור שהיה נושא ארבעה פחים ‪ -‬שנים מכל צד‪ .‬את‬
‫קמח לאפיית לחם הובא מרוסיה‪ .‬בימי מלחמת העולם‬ ‫המים רוקן לתוך סנג׳ה‪ ,‬כד חרס גדול וגבוה שעמד במטבח‬
‫הראשונה כשנותק הקשר עם רוסיה‪ ,‬קנו גרגרי חיטה‬ ‫על יד הכיור‪ ,‬כמו כן מילא חבית שעמדה בחצר‪ .‬הסנג׳ה‬
‫בחורן וטחנו אותם בטחנת הקמח של אהרון שקולניק‬ ‫היתה מכוסה בפיסת בד ששימשה כמסננת‪ .‬המים שימשו‬
‫לשתיה‪ ,‬לבישול‪ ,‬לרחצה‪ ,‬לכביסה‪ ,‬להשקיית הגינות‪,‬‬
‫המושבה ואכריה‬ ‫להשקיית בעלי החיים ובעת הצורך‪ ,‬לבניה‪ .‬תכופות היתה‬
‫מהדהדת בחלל המושבה הקריאה‪ :‬״אבו חילווה! אבו‬
‫חילווה!״‪ ,‬אשה שהמים לא הספיקו לצורכי ביתה‪ ,‬בעיקר‬
‫בערבי שבת וחג‪ ,‬היתה עומדת בפתח ביתה וקוראת לאבו‬

‫חילווה‪ ,‬והוא שומע ובא‪.‬‬
‫המקלחת היתה בצריף בחצר‪ .‬היה זה פח מנוקב בתחתי­‬