Page 23 - etmo 89
P. 23

‫פנסי רחוב של נפט‬

‫וישאוהו במוט בשנים‪...‬‬                                          ‫הבתים הוארו במנורות נפט‪ .‬במטבח היו מנורות קטנות‬
                                                               ‫תלויות על הקיר ובחדר המגורים היו מנורות שולחן ומנורה‬
‫עליז או עגום‪ ,‬פעם היה מקצר ופעם מאריך‪ ,‬הכל לפי‬                 ‫שהשתלשלה בחבל מהתקרה‪ .‬קריבצ׳נקו הפחח היה מתקין‬
                                                      ‫המאורע‪.‬‬  ‫אהילים למנורות‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה הציבו‬
                                                               ‫עמודים ברחוב יעקב וברחוב יפו‪ ,‬עליהם תלו פנסים ואיש‬
‫כל בוקר היו מצלצלים בפעמון לתחילת יום העבודה‪.‬‬                  ‫מיוחד לכך‪ ,‬היה מדליק בהם אש כל ערב‪ .‬בימי המלחמה לא‬
‫הפעמון צילצל גם בשתים־עשרה וחצי להודיע לעובדים‬                 ‫היה נפט והבתים הוארו בנרות ובפתיליות שמן זית‪ ,‬אך‬
‫בשדות על מנוחת הצהרים ובחמש־וחצי בערב‪ ,‬להכריז על‬               ‫השמן אזל ולעת ערב היתה המושבה שרויה בחשיבה‬
‫תום יום העבודה‪ .‬בלילה היה מודיע על התחלת השמירה‪.‬‬
‫צלצוליו הזעיקו את בני המושבה בשעת סכנה‪ ,‬והתושבים‬                                                                      ‫גמורה‪.‬‬
‫נקראו להגן על מושבתם‪ .‬צילצולי הפעמון הודיעו גם על‬              ‫הנפט הובא בארגזים מרוסיה‪ ,‬בכל ארגז נמצאו שני פחי‬
‫חתונות ואסיפות או קראו את התושבים לעזור בכיבוי‬                 ‫נפט‪ .‬הארגזים שימשו אחר״כך כרהיטים‪ ,‬וכשהתרוקנו‬
                                                               ‫הפחים‪ ,‬שימשו לצרכים שונים‪ :‬התקינו מהם כיריים‪,‬‬
                                                       ‫שריפה‪.‬‬
‫אלו הם חלק מאירועי היום־יום ברחובות בתחילת המאה‬                              ‫הובילו בהם מים‪ ,‬עשו מהם מקלחות ועוד ועוד‪.‬‬
                                                               ‫כלי התחבורה של אותם הימים היו עגלות ודליז׳נסים‪.‬‬
        ‫ובדומה להם התרחשו גם חיי המושבות האחרות אז‪.‬‬            ‫תחילה בא הוועד בדברים עם אשר לוין‪ ,‬בעל הדלידנס‬
                                                               ‫מראשון־לציון‪ ,‬שישרת גם את אנשי רחובות‪ .‬אחר״כך רכש‬

                                                               ‫אנשיל שקולניק עגלה וקיים את התחבורה בין המושבה‬
                                                               ‫ויפו‪ .‬את העגלה משך סוס אחד ועליה היו מונחים לוחות‬

                                                               ‫עץ‪ ,‬שעליהם ישבו הנוסעים‪ .‬הנסיעה ליפו נמשכה ארבע‬
                                                               ‫שעות‪ .‬הקטע הקשה בדרך היה הר חול בצפון המושבה‪.‬‬
                                                               ‫לאחר שנים רכש יוסף רכטמן דליז׳נם וערך תחרות לאנשיל‬
                                                               ‫שקולניק‪ .‬הדליז׳נס היה בנוי על קפיצים והיה לו גם גג‬

                                                                                             ‫והוא נסע ליפו בשעתיים בלבד‪.‬‬

                                                               ‫את הדואר מיפו היו מביאים העגלונים או איכר שהזדמן‬
                                                               ‫ביפו‪ .‬הדואר היה נמסר לנחמן הרשנזון ולביתו היו באים‬
                                                               ‫בני המושבה כדי לקבל את המכתבים‪ .‬בשכרו היה מעיין‬
                                                               ‫בעיתונים שהגיעו והיה קורא לעתים את הגלויות ומספר‬
                                                               ‫לבעלים מה כתוב שם‪ .‬אחר״כך נתמנה אפרים זקס על‬
                                                               ‫ענייני הדואר והוא מינה דוור מיוחד שחילק את המכתבים‬

                                                                                                                       ‫לבתים‪.‬‬

                                                               ‫בראש הגבעה‪ ,‬ברחוב יעקב‪ ,‬עמדו שני עמודי ברזל‬
                                                               ‫ועליהם גג קטן וממנו השתלשל הפעמון‪ ,‬שבו היו מזעיקים‬
                                                               ‫את בני המושבה לאירועים שונים‪ ,‬מהם שמחים מהם‬
                                                               ‫עגומים‪ .‬הממונה על הפעמון היה יצחק הבלן‪ ,‬שהיה מושך‬
                                                               ‫בחבל ומפעיל את הפעמון‪ ,‬לכל צילצול נתן טעם מיוחד‪:‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26