Page 10 - etmo 89

‫כי נציגי ששים משפחות‪ ,‬שמנו ‪240‬‬ ‫הלונדוני ״ג׳ואיש כרוניקל״ ידיעה מאת‬ ‫אלברט גולדסמיד‬
‫נפש‪ ,‬ביקשו מגולדסמיד אדמה להתיי­‬ ‫סופר העתון בירושלים על כך שאחד‬
‫שב עליה‪ .‬באותו גליון ניתנה גם‬ ‫פלדשטיין מטולצ׳ה )שברומניה(‪ ,‬מכר‬ ‫המיסיונרים לא היו צריכים להגיע‬
‫תגובת פרידלנדר על מכתבו של‬ ‫את בניו למיסיון בחמש־מאות פראנק‪.‬‬ ‫לזכרון־יעקב‪ ,‬שנקראה באותם ימים‬
‫גולדסמיד‪ :‬הרי ידוע לגולדסמיד‬ ‫עוד סופר באותה ידיעה כי אחד מוסקו‪-‬‬ ‫זמארין או שמרין‪ .‬הטרף בא אליהם‬
‫שפלדשטיין כינס יהודים לאסיפה‬ ‫משם‪ ,‬לירושלים‪ .‬המתיישבים שהיה‬
‫והוכיח להם שמעולם לא קיבל חמש‪-‬‬ ‫ביץ מגאלאץ )גם‪-‬כן ברומניה( מכר‬ ‫להם קצת הון‪ ,‬סבורים היו כי לא יצטר­‬
‫מאות פראנק במתנה‪ ,‬תמורת הכנסת‬ ‫למיסיון את שני ילדיו בעד מאתיים‬ ‫כו לעבוד במו ידיהם והביאו עמם‬
‫בנו לבית‪-‬הספר של המיסיון‪ .‬הוא לווה‬ ‫פראנק‪ ,‬וכי אשה אחת מאודסה מסרה‬ ‫מרומניה ״משרתים״‪ ,‬שיעשו כל עבודה‬
‫את הכסף‪ ,‬ולא לעצמו לווה אלא בשביל‬ ‫למיסיון שלושה מילדיה‪ .‬עכשיו היא‬ ‫קשה במקומם‪ .‬כמה הם היו? שנים־עשר‬
‫ראש המושבה ראשון־לציון וכבר‬ ‫מועסקת כסוכנת של האגודה )הלונדו­‬ ‫או ארבעה־עשר‪ .‬כאשר הגיעו מתיישבי‬
‫החזיר את ההלוואה‪ .‬ובכן‪ ,‬כלום אין‬ ‫נית( המכובדת‪ ,‬ולאחרונה שלחה אל‬ ‫זמארין עצמם עד פת לחם‪ ,‬הם שילחו‬
‫צדק בטענתו של פלדשטיין שטפלו עליו‬ ‫המיסיונרים עוד שני צעירים שעלו‬ ‫את ״המשרתים״ לנפשם‪ ,‬והצעירים פנו‬
‫מרוסיה‪ .‬ב‪ 4-‬במאי נדפס ב״ג׳ואיש‬ ‫והלכו לירושלים‪ ,‬היישר לידיהם של‬
‫דיבה זדונית?‬ ‫כרוניקל״ מכתב לעורך מאת בעל‪-‬הדבר‬ ‫אנשי המיסיון‪ .‬אחדים נשלחו כנראה‬
‫עצמו‪ ,‬מ‪ .‬פלדשטיין‪ ,‬שהכחיש בתוקף‬ ‫לערטוף‪ .‬כאשר הוטב המצב בזמארין‪,‬‬
‫והנה נכנס למערכה גם לאופולד‬ ‫את הידיעה בדבר מכירת בנו ואמר כי‬ ‫ביקש אליהו שייד‪ ,‬פקיד הבארון‪ ,‬מד״ר‬
‫)יהודה לייב( האמבורגר‪ ,‬בנקאי‬ ‫אין יסוד לדיבה הזדונית הזו‪ .‬מכתבו‬ ‫יצחק שווארץ‪ ,‬מנהל בית־החולים‬
‫מפראנקפורט על‪-‬נהר‪-‬מיין‪ .‬עוד קודם‬ ‫רוטשילד בירושלים‪ ,‬שיקבץ את הצעי­‬
‫שבא לביקור בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬למד על‬ ‫נשלח מיפו ב‪ 12-‬באפריל‪.‬‬ ‫רים ויחזירם למושבה‪ .‬לדברי שייד‪,‬‬
‫הפרשה מרשימה של ד״ר הרצברג‪,‬‬ ‫כתב השבועון היהודי הלונדוני‬ ‫אחד‪-‬עשר שמחו לחזור ורק אחד נלכד‬
‫שנדפסה בכתב‪-‬העת החרדי ״איזראע־‬ ‫בירושלים לא אחר להשיב‪ :‬פלדשטיין‬ ‫ברשתם של המיסיונרים‪ .‬בשובם לזמא‪-‬‬
‫ליט״‪ .‬הרצברג כינה שם את פלדשטיין‬ ‫ביקר בביתו‪ .‬הוא לא הכחיש שקיבל‬ ‫רין הכריז שייד על ״ביטול העבדות״‬
‫״אחד ממחללי שבת החצופים אשר‬ ‫חמש‪-‬מאות פראנק‪ ,‬אלא טען שאת‬ ‫ומעתה נחשבו הצעירים כמתיישבים‬
‫במושבה ראשון־לציון״‪ .‬האמבורגר‬ ‫הכסף קיבל אחרי שבנו כבר החל‬
‫סבור היה שדברי הרצברג הטילו דופי‬ ‫ללמוד בבית‪-‬הספר של המיסיון‪ .‬הילד‬ ‫ולא כ״משרתים״‪.‬‬
‫בתושבי ראשון־לציון כולם‪ ,‬ואילו הוא‬ ‫הנבון והנחמד למראה קיבל חופשת‬
‫ביקש לנקותם‪ .‬אחד העדים לפעילותו‬ ‫פסח‪ ,‬ואחריה חזר למיסיון‪ ,‬שבו הוא‬ ‫״מכרו״ ילדים?‬
‫של האמבורגר בעניין זה היה יחיאל‬ ‫נמצא כבר תשעה חודשים‪ .‬והנה‪ ,‬ב‪29-‬‬
‫בריל‪ .‬בריל הביא לארץ אחד‪-‬עשר‬ ‫ביוני הדפיס השבועון היהודי מכתב‬ ‫אולם הפרשה המרעישה‪ ,‬שהיו לה‬
‫למערכת מאת הרמאן פרידלנדר‪ ,‬מרא­‬ ‫הדים גם בעולם היהודי‪ ,‬הייתה פרשת‬
‫פלדשטיין‪ ,‬שמכר את בנו למיסיון‪,‬‬
‫שי המיסיון בירושלים‪ .‬פרידלנדר עשה‬ ‫ופרשה זו קשורה בראשון‪-‬לציון‪ .‬ב‪9-‬‬
‫אותו זמן בלונדון לשם עריכת מגבית‬ ‫בפברואר ‪ ,1883‬הופיעה בשבועון‬
‫למען ערטוף‪ .‬המיסיונר פרידלנדר כתב‬
‫כי הוא יודע שלא יאמינו לדבריו‪ .‬על‪-‬‬
‫כן‪ ,‬הפנה את העורך ואת קוראי השבו­‬
‫עון אל המייג׳ר גולדסמיד‪ .‬כשביקר‬
‫בארץ‪-‬ישראל קיבל גולדסמיד מכתב‬
‫מפלדשטיין ומאחרים ובו הגירסה הנכו­‬

‫נה של הפרשה‪.‬‬
‫תגובתגו של אלברט אדוארד גולדס‪-‬‬
‫מיד )עדיין היה קפטן ולא מייג׳ר(‬
‫הייתה כמעט מיידית‪ .‬במכתב ארוך‬
‫ששלח מביתו בבלפאסט ב‪ 1-‬ביולי‬
‫‪ 1883‬הוא הביא פרטים רבים על‬

‫פעולות המיסיון בירושלים‪ .‬אכן‪ ,‬הוא‬
‫קיבל מכתב מפלדשטיין‪ ,‬שלכאורה מכר‬
‫את בנו למיסיון‪ ,‬אך גם אחרים היו‬

‫חתומים על המכתב‪ .‬הכותבים חששו‬
‫שפירסום פרשת פלדשטיין יגרום לכך‬
‫שפרידלנדר יזנח אותם וישליכם לרעב‪.‬‬
‫גולדסמיד הבין לליבם של המסכנים‪,‬‬
‫שבצר להם פנו למיסיון‪ .‬גולדסמיד‬
‫העלה חשד שלא היהודים כתבו את‬
‫המכתב אלא פרידלנדר עצמו הוא‬
‫הכותב ועל כן אין פלא בדבר שידע את‬

‫תוכנו‪ .‬גולדסמיד הטעים את העובדה‬
‫שפרידלנדר בא לאנגליה כדי לאסוף‬
‫כסף להקמת מושבה ליהודים וקרא‬

‫ליהודי אנגליה להתנער ולעמוד בפרץ‪.‬‬
‫השבועון המשיך במערכה וציטט‬
‫בגליונו הבא ממכתבו של גולדסמיד על‬
‫מועקתם של היהודים החסרים לבוש‬
‫ולחם‪ ,‬שביקשו את עזרתו כדי להיחלץ‬

‫מפת‪-‬בג המיסיון הטמא‪ .‬עוד סופר שם‬

‫‪10‬‬