Page 5 - etmo 89
P. 5
בית וייצמן ,מעשה ידי אריך מנדלסון ב״ 26בחודש כתב לתעשיין סמואל וךדן־ברג בהולנד:
״ביתנו החדש ,אליו עברנו זה עתה ,יחד עם האווירה שכה
מנותקת .שלישית ,צריך שיהיה לנו מכון למדע"לק־ הים״. מוכרת לי של המכון הכימי למחקר ,שיפרו בהרבה את מצב
הדי המאבקים שניהל וייצמן על דמותה וכיוונה של בריאותי ,שלא היה כשורה בשבועות האחרונים בהם הייתי
האוניברסיטה בירושלים נשמעו גם בדבריו הבאים :״יש
לנו אוניברסיטה בירושלים ויש שם מדענים .אסור שתהיה באירופה״.
שליטת יחיד על ההשכלה בארץ הזאת :היא חייבת להיות יותר מכל אהב וייצמן את הגן הגדול שהקיף את הבית
מפוזרת .דרוש לנו גיוון .קנאת סופרים תרבה חכמה ,נאמר מכל עבריו .כתבה ורה בזכרונותיה :״חיים ,שלא היה לו
שום חוש לנכסים ,הכיר במשך הזמן כל עלה באילנות הגן.
בתלמוד .יום אחד תהיה לנו אוניברסיטה גם בתל־אביב״. במקום הפרדס המוזנח נטענו עצים חדשים ...יש לנו עצי
פחות משנתיים לאחר מכן הוכח שגישתו של וייצמן ג׳קרנדה גבוהים מפוארים ...עצי מנגו ,פלפלונים ולילכים
היתה נכונה .פרצה מלחמת העצמאות ,ירושלים נותקה מכל המינים״ .בינם לבין עצמם כינו את הבניין וסביבתו
והאוניברסיטה העברית הושבתה .לעומת זאת ,מכון וייצמן
נרתם למאמץ המלחמתי ובקרבו נולד חמ״ד ,חיל המדע, המוריקה -״קיבוץ וייצמן״.
שתרם רבות לנצחון במלחמה. מכון וייצמן
עד לאחר מלחמת העצמאות לא הספיק מכון וייצמן,
למעשה ,למלא את יעודו כמכון מחקר .אין תימה ,אפוא, ורה וחיים וייצמן לא הרבו להתגורר בבית .רוב הזמן
שרק בשלהי 1949הוא נחנך רשמית .היה זה גם שי ראוי שהו בחוץ־לארץ והגיעו לארץ לביקורים ממושכים.
מאין כמוהו לווייצמן ,ביום הולדתו ה״ .75לא במקרה נערך במלחמת העולם השניה נעדרו מהארץ במשך מספר שנים.
טקס החנוכה ב־ 2בנובמבר ,יום מתן הצהרת בלפור, בקיץ ,1948עם קום המדינה עזבו לארץ ,ולאחר כמה
שלווייצמן היה חלק מכריע בהשגתה .אלפי קרואים מהארץ חודשים נבחר וייצמן לנשיאה הראשון של מדינת ישראל.
ומאות אורחים מהעולם ,לרבות סוללה נכבדה של מדענים ״ארמון וייצמן״ ברחובות היה למשכנו הרשמי של הנשיא
בכירים וחתני פרס נובל ,נאספו ביום סתיו בהיר כדי לכבד ואליו באו ראש הממשלה והשרים בעת הדיונים על הרכבת
את פרופ׳ וייצמן בחנוכת ״בנו יקירו״ -המכון שהקים. הממשלה הראשונה ובעת משברים ממשלתיים ,כפי שקרה
ראש הממשלה דוד בן־גוריון ,שהתעמת לא אחת עם וייצמן בשנים .1951-1949אורחים רמי מעלה פקדו את הבית גם
בנושאים מדיניים ,חלק לו רק שבחים ואמר :״וייצמן נושא בשנים הקודמות ,אך עתה היו אלה ,לצד מנהיגים ומוזמנים
שני כתרים ,כתר מדינאות וכתר תורה״ .אחרון הדוברים מהארץ ואורחיה רמי המעלה של המדינה ,גם שגרירים
היה הנשיא וייצמן .כשהחל לדבר סינוורה אותו השמש,
והוא אמר בלחש :״השמש בעיני ,איני יכול להמשיך״ .היה ונציגים דיפלומטים בכירים המואמנים בישראל.
רגע של מבוכה בעת שמערכת ההגברה העבירה גם משפט אשר למכון זיו ,זה התרחב והלך .במחצית הראשונה של
זה .הקהל הגיב בתשואות ,תחילה מהוססות ולאחר מכן שנות הארבעים הגו מוקיריו של וייצמן בארצות״הברית
רמות .וייצמן התאושש ,סילק את הרשימות שהכין, תוכנית להגדיל בהרבה את המוסד ,וב״ 3ביוני 1946הונחה
והשמיע בפני הקהל הרב את ה״אני מאמין״ שלו: אבן־הפינה למכון וייצמן ,שקלט לתוכו את מכון זיו.
״כאן ברחובות אנו עוסקים גם בעבודה חלוצית -אנו לא הכל היו מאושרים מכך .ימים אחדים לפני הנחת אבן־
חלוצים במדע .לארצנו בעיות רבות שיש לפתרן ,קשיים הפינה נקרא בדחיפות מאיר וייסגל ,נאמנו של וייצמן ,אל
רבים שיש להתגבר עליהם .ישנן גם סכנות רבות שיש יו״ר הנהלת הסוכנות היהודית ,דוד בן־גוריון ,והלה שאלו
לקדם פניהן .אך כדי לקדמן אין לנו לסמוך רק או בעיקר על מדוע אין המכון החדש מוקם בירושלים .ירושלים עומדת
כוח פיזי .יש לנו נשק אדיר שעלינו לנצלו בפקחות להיות בירת המדינה -אמר בן־גוריון -שם נמצאת
ובכשרון ,בכל האמצעים העומדים לרשותנו .המדע הוא האוניברסיטה העברית ושם חייב להיות גם המרכז המדעי
שלנו .וייסגל כמעט ששוכנע .הוא מיהר לוייצמן ודיווח לו
אותו נשק ,מקור כוחנו והגנתו״. על דברי בן־גוריון .תשובתו של וייצמן היתה :״ראשית,
מכון וייצמן יצא לדרך .וייצמן עצמו זכה ליהנות ממנו אך אין שמים את כל הביצים בסל אחד .שנית ,לעולם אין לדעת
מעט .גילו ,מחלותיו ותפקידיו כנשיא לא הותירו לו זמן. מה יקרה בארץ הזאת .יום אחד עלולה ירושלים להיות
בנובמבר 1952נפטר ונקבר לא רחוק מביתו .המכון הנושא
את שמו הוא ממכוני המחקר החשובים בעולם :ביתו -
הנשמר כצורתו הישנה -הוא מקום עליה״לרגל לבני הארץ
ולאורחים מכל העולם.
