Page 4 - etmo 89
P. 4
תוכנית שלא התגשמה:
בית וייצמן על הר־הצופים
הצעה של אלכסנדר ברוולד
במעבדתו של וייצמן במכון ,השקיפה מזרחה ובמרחק לא אנשי מקצוע .באשר לדבר הראשון ,לאמצעים ,באתי אל
ידידי ממשפחת זיו ומארכס ושאלתי אותם ,אם אין הם
גדול צדה עינה גבעה ירוקה .שם ,אמרה לעצמה ,הייתי מוכנים לבנות מכון כזה ,כפי שעלה בדעתי ,לזכר הצעיר
רוצה לבנות את ביתנו. דניאל זיו ,שמת קודם זמנו והתעניין מאוד בבעיות מדעיות.
הם נענו לי מיד ...אשר לאנשי המדע ,בשנות היטלר
השטח ,מתברר ,היה שייך ליורשי אהרן אייזנברג ,ולא הראשונות גורשו הרבה אנשי־מדע ממדרגה ראשונה מן
מן הנמנע שבחלקה זו ממש סייר ד״ר וייצמן הצעיר קרוב האוניברסיטאות של גרמניה .אחדים מהם ,כגון ד״ר דוד
ל־ 30שנה לפני כן .ורה לא סיפרה לבעלה דבר .היא ביקשה ברגמן ,אחיו פליכס וכימאים מצויינים אחרים ,נצטרפו
ממנו להיכנס למכונית והובילה אותו לראש הגבעה ,ממנה לחבורתנו .עמם ועם חברי הוותיק מר הרולד דיווים,
נשקף נוף מרהיב של פרדסים ובוסתנים לעבר רמלה ,לוד שעבדתי עמו למעלה משלושים שנה ,התחלנו בעבודה .זה
והרי יהודה .״התכוונתי לקנות את המראה״ ,הודתה גב׳ היה פרק מעניין מאוד ,מאלף ,ולדעתי רב ערך בתולדות
וייצמן לימים ,בהתייחסה לעובדה שבראש וראשונה קנתה
״פיסת נוף״ מרשימה .ד״ר וייצמן סמך ידו על הבחירה הבית הלאומי היהודי.״
ותמורת סכום גבוה 5000 ,לא״י ,עברה הגבעה לרשותם של שאיפתו של וייצמן להקים את מכון המחקר ברחובות
ניזונה ככל הנראה מסיבה נוספת :רחובות שוכנת לא הרחק
הוייצמנים. מיבנה ווייצמן ,איש המדע ,הזכירה לא אחת בדברו על
השלב הבא היה תכנון הבית .האדריכל הנודע אריך קימום חיי הרוח בארץ־ישראל .״ליבנה נדד מרכז התורה
מנדלסון ,ששמו הלך לפניו באירופה וגם בארץ־ישראל והחכמה של העם היהודי אחרי חורבן בית שני״ ,כתבה ורה
תיכנן מספר בניינים מרשימים -הוזמן לרחובות .מנדלסון וייצמן על החלטת בעלה ,״רבן יוחנן בן־זכאי ביקש
נחשב לאחד האדריכלים המודרניים החשובים בעולם מאספסיינוס את יבנה וחכמיה .וייצמן ,לו היה באותו המצב,
בשנות השלושים .הוא סייר בגבעה ,שמע מפי בני הזוג
)בעיקר מוורה( מהם משאלותיהם ולאחר זמן מה הגיש את היה מבקש לא פחות״.
הצעתו .זו חרגה בהרבה מהתקציב שנקבע :במקום עשרת
אלפים לא״י עתיד היה לעלות הבית הגדול 18אלף .החל איינשטיין מוזמן
משא״ומתן ממושך שידע עליות ומורדות .הבניין נבנה
בשנים 1937-1936וכל רואיו לא הסתירו את התפעלותם: המכון החדש ,שנשא את שמו של דניאל זיו ונתקרא
בפאתי המושבה רחובות ,בתוך הפרדסים ,צמח ״ארמון״. ״מכון זיו״ ,נחנך ברוב עם ב־ 3באפריל .1934אורח הכבוד
החלה עלייה״לרגל אליו ומעטים אף זכו להיכנס בשעריו .מי היה הנציב העליון סיר ארתור ווקופ .וייצמן היה מאושר.
שזכה -ראה קרוב לוודאי את הבית האריסטוקרטי ביותר הוא היה משוכנע שלמכון נשקף עתיד מזהיר ,ובהתאם לכך
הציע לפרופ׳ אלברט איינשטיין לעלות לארץ ולקבל את
בארץ־ישראל. ניהולו :״אתה אינך זקוק אלא לנייר ועפרון ,ואלה אני יכול
לספק לך .אסתלק מראשות המכון ,אתה תיכנס במקומי ואני
כשרונותיו של מנדלסון ,הן בעיצוב החיצוני והן בעיצוב אעזור לך בעבודה״ .איינשטין לא נענה לפנייה ונסע
הפנים ,יחד עם טעמה של ורה ועשרות שנותיה במנצ׳סטר לפרינסטון .לעומת זאת ,החל המכון לקלוט מדענים־עולים
ובלונדון ומה שראתה שם ,יצרו שילוב ,שאורחת מאנגליה, שגורשו מגרמניה הנאצית או עזבוה כאשר חשו כי הקרקע
בלנש דאגדייל )אחייניתו של הלורד בלפור( ,הגדירה את
הבית ברחובות כ״בית המודרני האצילי ביותר שראיתי מתחילה לבעור תחת רגליהם.
מעודי -הרמוניה מושלמת עם סביבתו ,תואם להפליא את המכון התרכז בשנותיו הראשונות בטיפוח המחקר
בכימיה חקלאית ,מיקרוביולוגיה טכנית וכימיה סינתטית
תכליתו ,וקודם לכל -מביע הבעה שלמה את נפש בעליו״. ופרמצבטית .הוא פעל בשיתוף עם שכנתו ,תחנת הנסיונות
הוייצמנים נכנסו לביתם החדש בדצמבר .1937באיגרו
תיו של וייצמן נמצאות כמה הערות הקשורות אליו החקלאית ,ורחובות הפכה ל״עיר אוניברסיטאית״ זוטא.
ולמגוריהם ברחובות .ב־ 9בדצמבר כתב לוולטר בר עם הפעלת המכון התעוררה בעיית המגורים של הזוג
בציריך :״עברנו לביתנו החדש וכמעט סיימנו להתמקם בו, וייצמן .היתה להם דירה קטנה ברחובות ,אלא שהיא היתה
אך הרבה עניינים קטנים יוסיפו להעסיקנו בזמן הקרוב״. צרה מדי .ורה החליטה ליטול יזמה .יום אחד ,בשהותה
ב־ 24בדצמבר כתב לעתונאי פיליפ גרייבס בלונדון:
״רחובות ,בה בנינו בית קטן לעצמנו ,נחמדה יותר מאי פעם
בעבר .האביב באוויר .זה היה יכול להיות גן עדן ,אלולא
המצב הכללי״ )היה זה בעיצומם של ימי מאורעות הדמים(.
