Page 196 - peamim 46-7
P. 196

‫איגרת ארחית ‪193‬‬

‫יש להניח ששני אישים אלו‪ ,‬שלא נימנו כנראה עם בני קהל מנחשון‪ ,‬היו דמויות‬
‫בולטות בקהילותיהם‪ .‬ייתכן מאד שניתן לזהות את הראשון עם ר׳ שלמה ארדוטיאל‪,‬‬
‫שהיה מתלמידיו של ר׳ יצחק קנפנטון‪ 17.‬בנו היה המקובל ר׳ אברהם ארדוטיאל‪18,‬‬
‫שהתיישב אחר הגירוש בפאס שבמארוקו‪ ,‬וידועים שנים מחיבוריו‪ :‬׳אבני זברון׳‪19,‬‬

                                ‫וכרוניקה קצרה על קורות יהודי ספרד עד הגירוש‪20.‬‬
‫הכותבים מדגישים‪ ,‬שאחת ממעלותיה של ההתיישבות באח־ישראל היא‬
‫סגולתה לכפר על עוונות‪ 21 :‬מטרת משפחת אנוסים זו בעלייה ארצה היתה ׳לכפר על‬
‫אשמם׳‪ ,‬דהיינו על מעשה ההמרה — טיעון שבוודאי שבה לבם של אנוסים לא‬

                                                                                  ‫מועטים‪22.‬‬
‫דומה כי בכתיבת אותה ׳אגרת ארחית׳ לאנוס האמור על אדמת ספרד היה משום‬
‫אומץ רב — מצד הכותבים‪ ,‬ויותר מכך — אומץ של האנוס המחזיק בה בסביבה‬

                  ‫עוינת‪ ,‬שהיתה עלולה לנקום בהם על עצם מציאתה של האיגרת‪.‬‬

                                                              ‫אגרת ארחית‬

‫]‪,73‬ב[ אחינו אנשי גאולתנו‪ 23‬זה האיש ההולך לקראתכם שמו דון יצחק ן׳ ג׳אנה‬
‫נדבה רוחו אותו‪ 24‬לעבוד את ה׳ בשמחה ולא פנה אל רהבים ושטי כזב‪ 25.‬ויהי אך‬
‫יצוא יצא‪ 26‬ללכת אל ארץ קדושה לקהילת יעקב מורשה‪ 27‬עם כל אנשי ביתו אשתו‬
‫ובניו ילידי בית ומקנת כסף ‪ 28‬נמולו אתו‪ ,‬והולכים נעים ונדים ‪ 29‬ממקום למקום ולבו‬
‫לא ראה שמחה‪ ,‬וכל ימיו מכאובים‪ 30‬אוכל לחם העצבים‪ 31‬ולא לשבעה‪ .‬כך למדנו‬
‫מפי השמועה‪ .‬וגם בעינינו ראינו שטרו קיים ומאושר וכל אנשי ביתו הולכים אתו‬

‫ראה‪ :‬דוד‪ ,‬שתי כרוניקות‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמי י‪ .‬ר׳ יצחק קנפנטון נודע בתארו ׳גאון בקשטיליה׳‪ ,‬והיה‬  ‫‪17‬‬

‫ללא ספק מן הדמויות הרוחניות החשובות בקאשטיליה במאה ה־‪)15‬נפטר בשנת רכ״ג ]‪.([1563‬‬        ‫‪18‬‬
                                                                                       ‫‪19‬‬
‫לאחרונה הוקדשו כמה מחקרים לתולדותיו ולשיטת העיון התלמודי שטיפח בישיבתו בסאמורה‬         ‫‪20‬‬
                                                                                       ‫‪21‬‬
‫)‪ — (Zamora‬ראה‪ :‬דימיטרובסקי‪ ,‬בירב‪ ,‬עמי פג‪-‬צו‪ :‬דוד‪ ,‬קנפנטון‪ ,‬עמי ‪ ;326-324‬בויארין‪,‬‬
                                                                                       ‫‪22‬‬
                        ‫העיון‪ ,‬עמי ‪ :46-1‬גרוס‪ ,‬הישיבות‪ ,‬עמי ‪.8-6‬‬
                                                                                       ‫‪23‬‬
‫אמנם לא ידוע אם הוא היה כהן‪ ,‬אך ייתכן שהוא לא הקפיד על כך‪.‬‬                             ‫‪24‬‬
                                                                                       ‫‪25‬‬
‫על חיבור זה — ראה‪ :‬שלום‪ ,‬הקבלה‪ ,‬עמי ‪.465-457,276-259‬‬                                   ‫‪26‬‬
                                                                                       ‫‪31‬‬
‫על חיבורו זה — ראה‪ :‬דוד‪ ,‬שתי כרוניקות‪ ,‬מבוא‪ ,‬עמי ט‪-‬טז‪.‬‬

‫על כך מצביעים מקורות נוספים מ ה מ א ה ה־‪ — 15‬וראה‪ :‬הקר‪ ,‬עליית‪ ,‬עמי ‪ : 111-108‬הקר‪,‬‬

                        ‫זיקתם‪ ,‬עמי ‪.12-9‬‬

‫נקודה זו מ ו צ א ת את ביטויה ה ח ל מהעשור האחרון של ה מ א ה ה־‪ 15‬בקרב אנוסים מספרד‬

‫ומפורטוגאל שבאו להתיישב ב א ‪ p‬הנבחרת — ראה‪ :‬דוד‪ ,‬אנוסים‪ ,‬עמי ‪ :76-75,70-69‬דוד‪,‬‬

                        ‫צפת‪ ,‬עמי ‪.190-189‬‬

‫‪ 27‬על־פי דברים לג‪:‬ד‪.‬‬    ‫על־פי יחזקאל יא‪:‬טו‪.‬‬

‫‪ 28‬על־פי בראשית יב‪:‬כז‪.‬‬  ‫על־פי שמות לה‪:‬כא‪.‬‬

‫‪ 29‬על־פי בראשית ד‪:‬יב‪.‬‬   ‫על־פי תהילים מ‪:‬ה‪.‬‬

‫‪ 30‬על־פי קהלת יב‪:‬כג‪.‬‬    ‫על־פי בראשית כז‪:‬ל‪.‬‬

‫על־פי תהילים קכז‪:‬ב‪ .‬כוונת הכותבים להדגיש את מצבו הקשה מודד‪.‬‬
   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201