Page 20 - ETMOL_119
P. 20

‫‪p‬ו‪Il1‬ו ‪1-‬ווחוגןני‪0‬‬
                ‫בן אגגסטרדם שעלה לארץ ב־ם‪183‬‬
‫נחמן‪1‬תן קורונל‬        ‫רכש כהבי־יד ג‪1‬ו‪1‬ים ובירס»□‬

                                                             ‫מאת יהודית אילו‬

‫היו מקרים‪ ,‬בהם קבלו אלה פרסי כסף‪,‬‬        ‫לעומת זאת‪ ,‬בירושלים‪ ,‬היה מקורב‬          ‫בעיר אמסטרדם שכונתה בפי יהודי‬
‫כאשר ׳הנאמנים׳‪ ,‬מנהלי המוסד‪ ,‬היו‬         ‫לחכמי הספרדים‪ ,‬ובישיבותיהם‬              ‫הולנד ״מוקום אלף׳‪ /‬פעל במשך רוב‬
‫שבעי רצון במיוחד מהישגי התלמידים‪.‬‬        ‫בירושלים ובחברון מצא ספרים‬              ‫ימי המאה ה־‪ ,19‬אהד המרכזים‬
‫אבל היו גם מקרים של פיטורי מורה‪,‬‬         ‫וכתבי־יד עתיקים‪ ,‬שהעיסוק בחקירתם‬        ‫ההשובים ביותר של מפעל התמיכה‬
‫שהישגי תלמידיו לא השביעו את רצון‬         ‫ובהוצאתם לאור הפך למפעל חייו‪.‬‬           ‫בישוב היהודי בארץ־ישראל‪ ,‬בהנהגתו‬
                                                                                 ‫של אירגון ״הפקידים והאמרכלים דארץ‬
                              ‫המנהלים‪.‬‬   ‫בית־המדרש ״עץ־חיים״‪ ,‬אשר בו‬             ‫הקדש׳‪ /‬שנקרא בקיצור הפקוא״ם‪,‬‬
‫נחמן קורונל התחיל את לימודיו‬             ‫עשה קורונל את צעדיו הראשונים‬            ‫שהוקם שם בתחילת המאה ואשר‬
‫ב״עץ־חיים״ בשנת ‪ .1822‬ואחר־כך למד‬        ‫בעולם התורני‪ ,‬הוקם בשנת ‪1637‬‬            ‫הכניס רוח חדשה בפעולת איסוף‬
‫אצל הרבנים האשכנזיים אברהם שושן‪,‬‬                                                 ‫הכספים והעברתם לארץ‪ ,‬לשם חלוקה‬
‫דוב בער‪ ,‬ושמואל ברנשטיין‪ ,‬האחרון‬         ‫על־ידי הקהילה הפורטוגזית שנוסדה‬
‫היה רבה של אמסטרדם בין השנים‬             ‫בתחילת המאה ה־‪ 17‬על־ידי אנוסי‬                       ‫בקרב אנשי ״היישוב הישך‪/‬‬
‫‪1815‬־‪ .1838‬אולם מורו העיקרי היה‬          ‫ספרד ופורטוגל‪ ,‬שנמלטו לאמסטרדם‬          ‫בראש האירגון עמדו בזה אחר זה‬
‫הרב צבי הירש להרן‪ ,‬ראש הפקוא״ם‪,‬‬                                                  ‫האחים לבית להרן‪ ,‬אשר ניחנו בצירוף‬
‫אשר בביתו גם גר קורונל תקופה‬             ‫ומצאו בה מקום מבטחים מאימת‬              ‫נדיר של דתיות קיצונית‪ ,‬וכשרון‬
‫ממושכת‪ ,‬כאשר נאלץ להרן לעזוב את‬                                                  ‫הנהגה מסחרי‪ .‬הצירוף של הלהט הדתי‬
‫אמסטרדם‪ ,‬בלחץ הקהילה האשכנזית‪,‬‬           ‫האינקוויזיציה והרדיפות בארצות‬           ‫למען יושבי ארץ־ישראל ולמען שימור‬
‫אשר לא הסכימה לקיום המניין הנפרד‬                                         ‫מוצאם‪.‬‬  ‫התורה בה‪ ,‬בתקופה שבה הלכה‬
‫בביתו‪ ,‬שבו התפללו לפי נוסח האר׳י‪,‬‬                                                ‫והתגברה השפעת ההשכלה והרפורמה‬
‫הוא עבר לעיר האג ולקח את קורונל‬          ‫את ״עץ חיים״ הקימו וניהלו גבירים‬        ‫בעולם היהודי‪ ,‬עם כשרון המעשה‬
‫אתו‪ .‬בהאג למד קורונל אצל הרב אשר‬         ‫ו״בעלי בתים״ מאנשי המסהר‬                ‫והיכולת ליעל ולזרז את תהליך איסוף‬
                                         ‫והבנקאות‪ ,‬ובעלי מקצועות הפשיים‬          ‫הכספים והעברתם לארץ־ישראל ‪-‬‬
       ‫לעמיל‪ ,‬ראש הרבנים של העיר‪.‬‬        ‫מחשובי הקהילה הפורטוגזית המצליחה‬        ‫הביא לתוצאות מבורכות‪ ,‬והיה אחד‬
                                         ‫והמתפתחת באותם ימים‪ .‬הם ממנו את‬         ‫הגורמים המכריעים לפרנסתם של‬
         ‫עליה לארץ‬                       ‫צרכי בית״המדרש ותלמידיו והם אשר‬         ‫תושבי ארץ־ישראל במאה ה־‪.19‬‬
                                                                                 ‫אחד האנשים אשר יצק מים על ידיו‬
‫בפרוטוקולים של ישיבת מנהלי‬               ‫קבעו מה ילמדו בו‪ ,‬והם בהנו את‬           ‫של מייסד האירגון‪ ,‬הרב צבי הירש‬
‫״עץ־חיים״ מיום ‪ 6‬במאי ‪ 1833‬נמצא‬          ‫התלמידים אחת לשנה בתלמודם‪,‬‬              ‫להרן‪ ,‬למד תורה מפיו ואף התגורר‬
‫מכתב מאת ״הסטודנט נתן סניור‬              ‫בנוכחות הרב הראשי של הקהילה‪.‬‬            ‫בביתג הוא נחמן נתן קורונל‪ ,‬איש‬
‫קורונל״‪ ,‬אשר בו הוא מודיע על רצונו‬       ‫מטרתם היתה ״לחנך ב״עץ החיים״‬            ‫רב״פעלים בענייני רוח ומעשה בזכות‬
‫להתיישב בארץ־הקודש‪ ,‬בירושלים‪,‬‬            ‫בעיקר בני הורים נצרכים‪ ,‬שיקדישו‬         ‫עצמו‪ ,‬שנולד באמסטרדם ובגיל עשרים‬
‫והוא מבקש מ״עץ־חיים״ תמיכה‬               ‫עצמם ללימוד התיאולוגי״ ‪ -‬כפי‬            ‫עלה לארץ וחי בה ‪ 60‬שנה‪ ,‬וכינה עצמו‬
‫חודשית של ארבעה גולדן‪ .‬האסיפה‬            ‫שנאמר בתקנות המוסד משנת ‪.1862‬‬           ‫בראש כתביו ״יליד עיר אמשטרדאם‬
‫התנגדה להתחייבות חודשית‪ ,‬אבל‬             ‫ואמנם במוסד למדו בניהם המוכשרים‬
‫החליטה על מענק חד״פעמי לקורנל‬            ‫של בעלי״מלאכה‪ ,‬פקידים ומשרתים‪,‬‬                    ‫ויושב בע״ק ירושלים תוב״ב״‪.‬‬

            ‫בסך עשרים וחמישה גולדן‪.‬‬                       ‫וגם של מורים ורבנים‪.‬‬          ‫ספרדי־אשכנזי‬
‫והנה מסתבר‪ ,‬כי בעת כתיבת המכתב‬           ‫שיטת החינוך במוסד היתה מושפעת‬
‫לא נמצא כבר קורונל על אדמת הולנד‪,‬‬        ‫מעובדת היות ראשיו בעלי הון‪:‬‬             ‫קורונל‪ ,‬נולד באמסטרדם בשנת‬
‫מאחר שעלה לארץ עוד בשנת ‪.1830‬‬            ‫התלמידים קיבלו ״אספקה״‪ ,‬דהיינו‪,‬‬         ‫‪ ,1810‬שנה לאחר שהוקם אירגון‬
‫המכתב‪ ,‬שנכתב כשלוש שנים לאחר‬             ‫תמיכה חודשית לפי הישגיהם‪ .‬על‬            ‫הפקוא״ם‪ .‬מצד אביו‪ ,‬דוד‪ ,‬היה בן‬
‫עלייתו ארצה‪ ,‬מעיד על המצוקה‬              ‫הצלחה בלימודים ועמידה במבחנים‪,‬‬          ‫לקהילה הספרדית ואילו אמו היתה‬
‫הכספית בה נמצא כבר בראשית דרכו‬           ‫קיבלו תוספת כספית ואילו כישלון‪,‬‬         ‫מבנות הקהילה האשכנזית‪ .‬קורונל גדל‬
‫בארץ‪ ,‬ואשר המשיכה לפקוד אותו‬             ‫אי־מילוי חובות לימודיים‪ ,‬או התנהגות‬     ‫ופעל בשתי הקהילות‪ .‬בנעוריו למד‬
                                                                                 ‫אצל מורי ורבני בית־המדרש‬
                         ‫לאורך כל חייו‪,‬‬  ‫לא הולמת‪ ,‬גררו אחריהם קיצוץ‬             ‫״עץ־היים״ של הקהילה הפורטוגזית‪,‬‬
‫אולם קשייו של קורונל בקשר‬                ‫בתשלום‪ .‬בנוסף‪ ,‬הולקו בכל בחינה‬          ‫ולאחר מכן‪ ,‬עד לעלייתו ארצה בשנת‬
‫לעלייתו התחילו עוד בהולנד‪ ,‬כאשר‬          ‫״פרסים״ כספיים‪ ,‬לפעמים עם תוספת‬         ‫‪ ,1830‬המשיך ללמוד אצל גדולי הרבנים‬
‫״נשאו לבו לעלות ירושלימה״ היה זה‬         ‫מיוחדת עבור ״ביקורים סדירים״‬            ‫האשכנזים בערים אמסטרדם והאג‪.‬‬
‫בזמן שבו לא נתנה ממשלת הולנד‬             ‫ב״סנוחה״‪ ,‬הוא בית־הכנסת הפורטוגזי‬
‫פספורטים לצעירים בגיל צבא‪ ,‬מאחר‬          ‫המפואר והמפורסם באמסטרדם‪ .‬שיטה‬
                                         ‫זו של ״שכר ועונש״ נהגה בכל הכיתות‪,‬‬
                                         ‫גם בגבוהות ביותר‪ ,‬אשר בהן כבר‬

                                         ‫הוכשרו התלמידים לתפקידי ״מגיד׳‬
                                         ‫ר׳מורה״‪ ,‬וכך היה אפילו לגבי המורים‪.‬‬

                                                                                 ‫‪20‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25