Page 15 - ETMOL_119
P. 15
שנה .בתום התקופה ,בשנת תרנ״ט תעודה של ״תקות ישרים״ ״עשר וחיים״ .דמי הכניסה אליה היו 30
) ,(1899אמורים היו חבריה להחליט אם גרוש ,והתשלום החודשי 6 -גרוש
לחלק ביניהם את הכספים שהצטברו או תקנות ״אוצר נחמד׳ ״כשיעזור ה׳
להמשיך בפעילות החברה .״תקות ושטרי החברה יזכו בגורל ,אז על בעלי לחודש במשך עשר שנים.
ישרים״ שהיתה כאמור עשירה יותר הועד לגבות ראשונה את המחיר שבו אגרות חוב נושאות הפרסים שבהן
וקטנה יותר היתה גם בעלת פחות נקנה השטר הזוכה ,ויתר ההוצאות השקיעו החברות הללו היו נפוצות
סבלנות .ההסכם שם היה לעשר שנים אשר עלו להחברה עד זמן ההוא בין ביותר באירופה עד מלחמת העולם
הוצאות אובדות ,בין הוצאות קיימות,
בלבד. וימלאו בהם שטר גורל אחר ,והנשאר הראשונה ,וגם לאחריה ואין המדובר
מזה ,אם יהיה בו כדי חלוקה אחד בפיס .גם גורלות סתם היו נפוצים
אגרות חוב אוסטרו־הונגריות נאפאלעאן לכל נומער יחלק למו הועד, בארץ־ישראל דאז ,אולם אינם מענייננו
ואם לא ישיג הנשאר הסך הזה ,ישאר
פנקס ״אוצר נחמד״ שלפנינו כולל הזכות בקופת החברה ויקנו בו שטרי כאן .המדובר היה באגרות חוב,
אישורי תשלומים לתשע שנים בלבד, גורל אחרים״ ,לפי תקנות ״תקות שבמקום לשאת ריבית ולפעמים ,נוסף
מיסוד החברה באדר תרמ״ד עד סיוון לריבית ,שילמו פרסים שהועלו
תרנ״ג .אין לדעת אם אז נטש בעל ישרים״(. תקופתית בגורל .הקרן שולמה בכל
הפנקס )אחיו של הבעל המקורי( את כדי לצאת ידי חובת שמים ,התחייבו מקרה לפי תנאי המלווה .באיגרות־חוב
הענין מסיבה מן הסיבות ,אם העביר חברי ״אוצר נחמד׳)אך לא חברי ״תקות אלה היה משום מיזוג של שמירת הקרן
זכויותיו למישהו אחר ,או שאז נתפרקה ישרים״( להפריש דמי מעשר לצדקה. -באותם ימים לא ידעו אינפלציה
החברה .אולם במשך תשע שנים אמורה ב״תקות ישרים״ גם ניכו מעשר אמיתית מהי -יחד עם מרכיב המזל
היתה החברה להכניס לאוצרה לפי מהרווחים ,אבל לא לצדקה :״כשיעזור בפרסים .ממשלת המנדט בארץ־ישראל
החשבון 32,400גרוש תורכי ,לו היתה ה׳ ושטר אחד יזכה בגורל בפעם אחד הנפיקה שלוש סדרות של אגרות חוב
מגיעה ל־ 300החברים המתוכננים. מסך אלף נאפאלעאן ויותר ,אז ינכה כאלה בתקופתה ,וגם בימי המדינה
מסתבר שלא הגיעה לכך .הכנסותיה הועד סך עשרה למאה מהזכות וישאר הראשונים עוד מכרה ממשלת ישראל
שהושקעו ,כמפורט באותו פנקס ,היו בקופת החברה לקנות עוד לאזען״. לאזרחיה משהו שהיה קרוי ״מילווה
רק 13,122.25גרוש תורכי ,כלומר כ־40 ״אוצר נחמד׳ נוסדה ע״י שמואל
אחוזים בלבד ממה שהיה מתוכנן ברוך בן ר׳ שלמה ,שלמה זלמן פרוש, עממי נושא פרסים״.
להיכנס .הכספים האלה הושקעו ואהרן משה סלאנט ,לתקופה של 15 תקנות החברות קבעו כיצד יוצאים
באגרות חוב אוסטרו־הונגריות שונות, מן החברה -לכך שימשו דמי הכניסה,
של הממשלה האוסטרו־הונגרית ,של כדי שלא לפגוע ב״אוצר׳ עצמו -
ערים שונות ושל בנקים שונים ,בדרך
כלל נושאי ריבית של 3או 4אחוזים. והתקנות קבעו כי ״אין רשות לאחד
ליד כל מילווה כזה מפורטים בפנקס החברים למכור את נומרו בלי ידיעת
תאריכי ההגרלות שלו .לדאבון הלב לא ורשות הועד ,והמכירה שתעשה בלי
נרשמו הזכיות בפנקס ,כך שאין לדעת הסכם רוב בעלי הועד בטלה ומבוטלת,
האם באמת הצליחו חברי ״אוצר נחמד׳ וכן מי מאנשי החברה אשר יהיה לו דין
להיטיב את מצבם בקרן הנאמנות הזו ודברים עם בעלי הועד בעניני החברה,
שיסדו ,בתקוותם .התקוה ,כמובן ,היתה דוקא עד זבל״א)בוררות -׳זה בורר לו
הדבר החשוב ביותר להם ,ולכן ״בכל ג׳ אחד׳{ יובא דבריהם ,שנים מבני החברה,
חדשים יתאסף הועד ביום ראש חדש ואלו השנים יבחרו למו עוד שלישי
לטכס עצה אודות החברה ,ואז הרשות שלא מבני החברה״ .סתם יציאה מן
לכל בני החברה לבוא לאסיפתם החברה היתה ענין מסובך עוד יותר,
ולשאול ולדעת חשבון צדק מכל עניני והסעיפים הדנים בכך ,״אם אחד מבני
החברה ,ועל הועד להשיב ביום הזה החברה יאבה לצאת מהחברה ולהוציא
כהלכה לכל שואל בענין על פי תקנות כספו ,עליו לדעת כי חברתינו זאת היא
החברה ,וכן יביאו אז ספרי תעודתם כאחת השותפויות ולא יגיע על ידו נזק
והגבאים יחתמו לכל אחד בספרו קבלה ליתר שותפיו בני החברה ,וכה משפטו״
על מעותיו נגד שטרי הקבלה מהגובה, -ו״משפטו״ הינו הסעיפים הארוכים
וכן יחתמו לכל אחד בספרו את הלאזין ביותר והמורכבים ביותר בתקנות
הנמצאים בעת הזאת בקופת החברה החברה .מכירת השתתפות היתה ענין
בשמותיהם למקומותיהם ,הנומערין פשוט יחסית ,שכל מה שנדרש לה
והסריעס ,עם זמני הגורל שיהיה בג׳ היתה ״רשות מהגבאים״ .יציאה -ענין
החדשים הבאים ,הכל באר היטב״.
בעקבות שתי האגודות הללו ,קמו מסובך ביותר .בעל התעודה הנזכרת
כמה עשרות אגודות נוספות .ה״שגעון״ לעיל ב״אוצר נחמד״ ,למשל ,העביר את
הזה החזיק מעמד הרבה זמן ,נערכו בו זכויותיו לאחיו כעבור חצי שנה
שינויים לפי רוח הזמן ,ובני ירושלים
רכשו אגרות חוב נושאות פרסים כל לחברותו ,בלי כל בעיות.
התקופה ,וכן הגרלות סתם ,מהן
מיובאות ,מהן מתוצרת בית ,ותמיד התקנות קובעות כי ההוצאות
בכוח התקוה שאיכשהו ,ירוויחו, ״לטובת החברה יובאו בחשבון צדק
ובגדול -בדיוק ,בדיוק כפי שמקווים גלוי לכל ,ועל החברים לשלם תיכף
יורשיהם וממשיכיהם עד היום הזה.
ומיד ליד הגובה דמי ההוצאות״;
הוראות בדבר בירורי טענות ומענות
מכל סוג אפשרי; הוראות בדבר חלוקת
הרווחים )״אם יהיה זכות של מאה
נאפוליון ,ינוכה מהם תחלה כסף מחיר
תיבת ברזל לקנות להחברה ולהעמידה
בבית הסוכן להפקיד בה קופת החברה
והמפתחות ימסרו בידי הגבאים״ לפי
15
