Page 13 - ETMOL_119
P. 13
- .--^‘44:7
; ism • ומרובז של אותם פגמים .ההצעות לתיקונים נבעו מבית
מדרשה של ההשבלה :חינוך אירופי ,מעבר למקצועות
■##י * ,?*rי ®*■Z T i m m mm
יצרניים ,ארגון רציונלי של הקהילות.
St-• fi׳.״••!■-
ביקורת אירופית
הרובע היהודי בצפת
בשנות ה־ 70נתחברו שני תזכירים מפורטים בידי מבקרים
ה״ישן״ הרבה יותר מאשר יצירת ה״חדש״ בחברה היהודית יהודים־אירופים שבהם הגיעה ביקורת זו לשיא קיצוני:
בערי ארץ־ישראל .מקימי השכונות ,ולימים אף כמה תזכירו של ההיסטוריון גרץ ,שחובר בעקבות מסעו
ממתיישבי פתח־תקווה ,טענו במפורש כנגד הביקורת לארץ־ישראל בשנת ,1872והדין וחשבון של מונטגיו
החיצונית על פגמי החברה המסורתית והציעו לה אלטרנטיבה ואשער ,ששהו בארץ בשנת .1874מתיאוריהם של המבקרים
חרדית :בני ירושלים או צפת מסוגלים ליצור כל מפעל על הללו ,שראו את המצב בערי ארץ־ישראל בעיניים גרמניות
בסיס מסורתי ,ללא קריאת תיגר על מבנה היישוב ועל ואנגליות מודרניות ,עולה הדרישה לתמורה רדיקלית
מטרות קיומו .ניתן להגדיר את ההתעוררות הרוחנית
בשאלת יישוב ארץ־ישראל כאחד מגילוייה המובהקים של באורחות החיים של בני קהילות ארץ־ישראל.
הפיכת ההברה המסורתית האשכנזית בערי ארץ־ישראל בניגוד שבין תיאורי פרנקל ,גרץ ,מונטגיו ואשער לבין
לחברה אורתודוקסית ,היינו :חברה חרדית המודעת לסכנות רעיון ״ד׳ אמות של הלכה בד׳ אמות של ארץ־ישראל״ של
המפגש עם המודרנה ,אך מאמצת מתוכה רעיונות ודרכי מייסדי ״כולל הפרושים״ -מתגלה העימות המרכזי בין שתי
אירגון חדשים .יוסף ריבלין ,מפעילי ״הפרושים״ בייסוד תפיסות העולם שרווהו ביהדות אירופה במאה הי״ט .היה זה
השכונות מחוץ לחומות ירושלים ,ראה את הקמתן כחלק עימות בין ביקורת משכילית־מודרנית לבין חברה
אורתודוקסית קנאית ,המתגוננת מפני תמורות העת החדשה.
מתהליך גאולה ההולך ומתעצם. אך כשם שלא כל המבקרים נקטו עמדות רדיקליות קיצוניות,
אך כמרבית חבריו לפעילות בהקמת השכונות ,ובדומה כך לא היתה החברה ההרדית עשויה מעור אחד ,ואף
למייסדי פתח־תקווה ,אין הוא מדבר על גאולה נוסח התנועה ב״יישוב״הישן״ נגלו גוונים שונים של עמדות לגבי מהות
הלאומית המודרנית)שעיקרה שינוי האדם היהודי( ,אלא על הישיבה בארץ־ישראל ,מטרותיה ודרכי הגשמתן.
שלבי הגאולה בשיטתו של הרב קאלישר .מיזוגה של עמדה מבקריו האירופים של ״היישוב־הישך׳ לא יצאו מנקודת
אורתודוקסית לגבי תיקון בהברה הארצישראלית עם רעיון מבט לאומית־מודרנית של שיחרור מדיני בהציעם דרכים
הגאולה נוסח קאלישר יצר ב״יישוב־הישך׳ דרך חרדית לתקנתו .את אושיות קיומו שאפו לבסס ,כפי שכבר היה
לקליטת משהו מן הביקורת המשכילית המודרנית על החברה במציאות לגבי חלק ניכר מן העולים מארצות אירופה ,על
ועל הכלכלה .אלה נצטרפו למצוקה הכלכלית הגוברת של תמיכת המעצמות .בכך לא נחלקו עם אנשי האורתודוקסיה,
בני היישוב והוסיפו יסוד לתסיסה רעיונית וארגונית, ששאפו אמנם להתרחק מן ההשפעה התרבותית המזיקה של
שהביאה לייסוד הברות והרחיבה את גבולות ״היישוב־הישן״ אירופה ,אך נהנו מהסות הקונסולים של אוסטריה ,רוסיה
אל מעבר להומות ירושלים ואל הניסיונות להקים מושבות ובריטניה .חלק מן הביקורת על היישוב ואורחות חייו אף
היה בשל חוסר מעורבות מספקת מצד הנציגויות האירופיות
ביהודה ובגליל.
אין ראיה טובה לתיאור אותה התפתהות בשנות ה־70 בענייני ה״כוללים״.
מאשר מפגשו של ״היישוב־הישך׳ עם העולים החדשים בשנות ה־ 60וה־ 70הלך ״היישוב־הישן״ והרחיב את
בתקופת העלייה־הראשונה .בעלייה זאת ,שהחלה עם גבולותיו ,התרבו מוסדות הסיעוד והלימוד ,נוסדו שכונות
הפוגרומים בדרום רוסיה בראשית שנות ה־ ,80נתערבו חדשות -ירושלים שמחוץ לחומות -החלה הופעתם של
יסודות לאומיים רדיקליים מודרניים עם השפעות תנועת עיתונים עבריים ואף נעשו ניסיונות לייסד מושבות חקלאיות
״יישוב ארץ־ישראל״ משנות ה־ 60וה־ .70רבים ממייסדי של יושבי ערי הקודש :גיא־אוני בגליל ופתח־תקווה ביהודה.
המושבות הראשונות דמו באופיים ,במוצאם ,בהשקפותיהם מן המוסכמות בכתיבה על אודות ההתיישבות היהודית
ובזהותם הרוחנית לרבדים שונים ב״יישוב־הישן״ .ואכן, בארץ־ישראל הוא ,כי כל אלה מוליכים אל הלאומיות
נוצרה זיקה של ממש בין היישוב העירוני הוותיק לאיכרי המודרנית של שלהי המאה הי״ט ,ונובעים משורשים חדשים
המושבות .ואולם כאשר נתחזק כוחו של המיעוט הלאומי העולים בתוך הישן .אולם נראה כי מוסכמות אלו מחמיצות
בעל ההשקפה הלאומית המודרנית ,וחותמו נטבע על בני את מורכבותה של ההתפתחות הרוחנית וההברתית בקרב
העליה־הראשונה ,בעיקר מראשית שנות ה־ - 90נתחזקה בני ״היישוב־הישך׳ ומפשטות את הסבך המרתק של המניעים
עמדתו האורתודוקסית של ״היישוב־הישן״ ונפרדו הדרכים. השונים והסותרים שעמדו מאחורי ההתיישבות .גידולו של
היישוב היהודי בארץ־ישראל בשנים הללו קשור בהתגברות
לעיון נוסף :״גלות בארץ״ מ א ת י .ברטל ב הו צ א ת תודעת המשבר בקרב שלומי אמוני ישראל באירופה.
״הספריה הציונית״. ארץ־ישראל הופכת למחוז חפץ שאליו פורשים מעולם
המודרנה .יתרה מכך :רעיון יישוב ארץ־ישראל צף ועולה
כאלטרנטיבה אורתודוקסית שלמה לחזון המשכילי של תיקון
פגמי החברה המסורתית .ניתן לראות רבים מגילויי
ה״התחדשות״ בשנים הללו כגילויי שיא אל
האורתודוקסיזציה באירופה ,שנצטרפו לחזון הדתי״לאומי
של הרב אלקלעי והרב קאלישר .הנטייה לייסד שכונות
חדשות ולהרחיב את תחומי המגורים בסביבות הערים
צומחת על רקע הנחיצות הכלכלית הקונקרטית .היא מקבלת
משמעות דתית־משיחית ברוח חזון יישוב ארץ־ישראל של
קאלישר ,ומהווה -בחלקה -גילוי של רצון להקים מסגרת
חיים על בסיס ההלכה ,קהילה אורתודוקסית המובדלת
מעולמה הרוחני של אירופה.
ניתן לומר ,כי מפעל הקמת השכונות היה הרחבת תהומי
13
