Page 11 - ETMOL_119
P. 11
במאת השנים שקדמו לראשית ״העליה־הראשונה״ ב־1882
התפתחה בארץ־ישראל קהילה יהודית ,שדפוסי חייה ,עולמה
הרוחני ודמותה החברתית היו חידוש בולט בנופה האנושי
של הארץ .קהילה זו ,המכונה לעתים קרובות בשם
״היישוב־הישך ,קרובה אלינו בזמן ,אך רחוקה מאתנו
בצביונה .״היישוב־הישך׳ היווה לגבי ההיסטוריוגרפיה
הציונית בעיה מיוחדת במינה :מצד אחד ,הוא נראה כהמשך
החברה הגלותית שבה מרדה התנועה הלאומית המודרנית
ושאותה באה לשנות; ומצד שני ,היו אנשי ״היישוב־הישף
חוליה אחרונה בשלשלת רציפות היישוב היהודי שלפני
הציונות.
בשלהי המאה ה־ 18מנה היישוב היהודי בארץ כ־6000
נפש .כמאה שנים אחר־כך ,בראשית שנות ה־ 80של המאה
ה־ 19מנה הישוב היהודי כ־ 26אלף נפש .זהו תחום גידולו
של״היישוב־הישך.
שנות הגיבוש והצמיחה של ״היישוב־הישף היו ,בעצם,
תקופת מעבר בעם היהודי בין התקופה ,שבה נתקיימו עדיין
בעיקרם המערכות הרעיוניות והכלים האירגוניים של זיקת
היהודים לארץ־ישראל ,לבין צמיחתה של מערכת האידיאות
והאירגונים של התנועה הלאומית המודרנית ,שהעמידה
אלטרנטיבה לזיקה בעלת האופי המסורתי .בשלהי המאה
הי״ח ובראשית המאה הי׳׳ט עדיין התקיימה הזיקה
המסורתית ,וזו באה לידי ביטוי בעליות החסידים וה״פרושים״
ממזרח אירופה ובקשר הנמשך עם קהילות ישראל בפזורה
הספרדית ובצפון אפריקה .בסוף המאה הי״ט היה לדומיננטי
בהוויית ״היישוב־חישף יסוד שלא נמצא בו לחלוטין
בראשית המאה :התגוננות מפני התמורות הכרוכות
במודרניזציה ,בריחה מפניהן ואף ניסיון לייסד חברה
אוטופית שתשמר את ערכי העולם המסורתי ואת מסגרותיו.
במחצית השנייה של המאה הי״ח היה מוצאו של חלק ניכר
מהאוכלוסייה היהודית בארץ־ישראל מהקהילות הספרדיות
שבמרכזי האימפריה העות׳מאנית ולהם זיקה ישירה אל
קהילות כקושטא ואיזמיר שם פעלו אירגונים ציבוריים
שנוסדו במטרה לנהל את ענייניהן הכלכליים של קהילות
ארץ־ישראל.
עליית החסידים
בשנות ה־ 70וה־ 80של המאה הי״ח מתחיל קיומו הנפרד
של ״היישוב־הישן״ האירופי בארץ־ישראל .מפנה זה
בתולדות קהילות ארץ־ישראל נתרחש על רקע הופעתו
המגובשת הראשונה של גרעין יישובי שלא נתמזג עם המבנה
החברתי הקיים ,אלא יצר מסגרות ראשוניות לקיום מקביל
של קהילה נפרדת -קהילת העולים החסידים .היא אף
נקשרה למערכת איסוף כספים שנתארגנה במזרח אירופה,
ובה נתאחדו לראשונה זהות אידיאולוגית נפרדת עם מוצא
טריטוריאלי נבדל .העדה החסידית שנוצרה בגליל בעקבות
העליות בשנות ה־ 70בישרה בצביונה הרוחני ובדמותה
החברתית את דמותו של ״היישוב־הישף במאה הי׳׳ט; היתה
זו קבוצה בעלת תודעה דתית אליטרית ,שראתה בעלייתה
שליחות בשם כלל ישראל.
עלייה נוספת ,שטבעה חותם בולט על ״היישוב־הישך,
החלה כארבעים שנה לאחר גל העולים החסידים .משנת
תקס״ח ) (1808ואילך הגיעו לארץ־ישראל חבורות תלמידי
חכמים מליטא ,תלמידי הגאון ר׳ אליהו מווילנה .גם עלייתם
של תלמידי הגר״א )שכונו לימים בשם ״פרושים׳׳( היתד.
בעלת אופי אליטרי מובהק .היתה זו חבורה של תלמידי
חכמים ,ששמה לעצמה כמטרה בלעדית לימוד תורה על־פי
שיטת הגר״א בארץ־ישראל.
בעלייה זו היו אף יסודות של מתח משיחי ,שהיה קשור
בלימודי הקבלה של הגר׳א .בעיקרו של דבר היה עולמם
הרוחני של העולים משוקע בלמדנות הליטאית ,במתח
11
