Page 12 - ETMOL_119
P. 12
וכר .בסיס קיומם של ה״כוללים״ קשור במקומו של הלימוד חחתנגדות לתנועת חחסידות ובתקוות משיחיות שרווחו בין
בחברה המסורתית .כשם שהקהילות ברחבי התפוצה קיבלו חוגי הלמדנים בסוף המאה הי״ח ובראשית המאה הי״ט .מבל
עליהן החזקת לומדים -כך קיבלו אף החזקת ״כולל״ מקום ,היה זה עולם מסורתי ,שתודעת המשבר והתמורה של
בארץ־ישראל ,מה גם שלתמיכה כזאת מעלה יתרה בשל העת החדשה כמעט לא תפסו בו מקום .תלמידי הגר״א
קדושת ארץ־ישראל וערך הלימוד בה .ואולם ,כיוון אירגנו אף הם מערכת תמיכה על־קהילתית .אף הם,
שבארץ־ישראל נמצא ה״כולל״ במרחק רב מקהילת האם ,הוא כחסידים ,ביקשו לקבל את כספי התמיכה במישרין מאזור
מילא בהכרח גם פונקציות רבות אחרות והפך בעצם מוצאם ,עמדו בקשר הדוק עם קהילת וילנה .יחד עם זאת
לתת־קהילה בתוך הפסיפס ה״כוללי״ הכללי .לא נתקיימה עשו להרחבת חוג התורמים ופרשו את רשת מגביותיהם על
קהילה מאוחדת אחת בירושלים או בצפת ,אם כי נעשו רחבי אירופה המזרחית והמרכזית .כך נוצרו בראשית המאה
ניסיונות ליצור ״פדרציה על־כוללית״ לשם פתרון הבעיות הי״ט שני גרעינים בני קיימא של יישוב יהודי מזרח־אירופי,
המשותפות .מכאן ש״היישוב־הישף ,שמוצאו ממרכז אירופה ששמר על קשר מתמיד עם קהילות המוצא .גרעינים אלו
וממזרחה ,שמר על הווי ואורחות חיים הקשורים לקהילות הלכו והתפתחו בצדן של קהילות הספרדים הוותיקות,
המוצא לא רק מתוך אידיאולוגיה ,אלא אף מתוך המציאות שתלותן בקהילות תורכיה נחלשה והלכה בשנים הללו.
החברתית ,שבה היתה התלות בין ירושלים לוורשה גדולה, בשנות ה־ 30של המאה הי״ט החלה תקופה חדשה
לעתים ,מן הקשר בין ״כולל״ ורשה ל״כולל״ ההונגרים השכן.״ בתולדות ״היישוב־הישף .ארץ־ישראל נכבשה בשנת 1831
בידי מוחמד עלי ,שליט מצרים ,ועמדה תחת שלטון מצרי עד
אחדות ופילוג .1840השלטון המצרי הגביר את ביטחון החיים והרכוש,
שיפר את מעמד הלא־מוסלמים ,יהודים כנוצרים ,וערך
הקהילות הספרדיות בארץ־ישראל לעומת זאת ,שמרו על רפורמות רבות משמעות בתחומי המנהל והמיסוי .בתחום
אחדותן האירגונית .חיזוק ניכר ניתן לסמכותה של המדיני איפשר השלטון פעילות מוגברת של מעצמות אירופה,
ה״כוללות״ הספרדית מצד השלטון העות׳מאני לאחר תום וארץ־ישראל ״נפתחה״ לעולם המערבי מכל הבחינות
השלטון המצרי בשנת :1840רבה של הקהילה מוכר באופן האפשריות .״השאלה המזרחית״ -בעיית עתידה של
רשמי כבעל סמכות ,ומקבל מינוי ל״חכם באשי״ .אך באותה האימפריה העות׳מאנית -הפכה לעניין מרכזי יותר ויותר
עת ממש גבר והלך כוחן של הקונסוליות האירופיות, בשיקולי המעצמות ,וארץ־ישראל נמצאה משום כך במוקד
והנתינים היהודים שתחת חסותן )ובהם רבים מן העולים
האירופים( לא היו כפופים כלל למרות הקהילה הספרדית. הדיון הבינלאומי.
בסופו של דבר זכו ה״כוללים״ האשכנזיים לעצמאות לתמורה פוליטית זאת היתה השלכה רבת משמעות לגבי
היהודים :הפעילות הקונסולרית שהלכה וגברה מן השנים
מוחלטת בכל תחומי הפעילות הקהילתית. הללו ואילך שימשה בסיס איתן לקיומה של אוכלוסייה
כך נוצרה התמונה האירגונית של החברה היהודית יהודית בעלת נתינות זרה ,לא עות׳מאנית ,שאיפשרה פעולות
בירושלים בשלהי המאה הי״ט :קהילה ספרדית המוכרת פיתוח והתרחבות בחסות מעצמות אירופה .התמיכה ביהודים
על־ידי השלטון ופורשת סמכותה על מרביתם של יהודי היתה לקו מדיני מוגדר וברור בפעילות המעצמות .היהודים
המזרח שבירושלים -ופסיפס ״כוללים״ אשכנזיים המקיימים נחשבו כקבוצת ״חסות״ המחזקת את המאחז המדיני במזרח
בחלקם ארגון־גג פדרטיבי בשם ״ועד כל הכוללים״. של מעצמה זו או זו .ואם לצרפת היו הקתולים קבוצה
ה״כוללות״ הספרדית היא קהילה לכל דבר ,ואילו ה״כוללים״ ״מסורתית״ שכזאת ,ולרוסיה -היוונים־האורתודוקסים ,הרי
מקיימים זיקה של תלות וקבלת השפעה עם קהילות היהודים החלו לתפוס מקום מקביל בפעילות הקונסולרית
ואירגונים שבחוץ־לארץ. הבריטית.
תכונה זו היתה אחד מן הסממנים האופייניים שאליהם אירופה הלכה ר׳נתקרבה״ לארץ־ישראל לא רק במובן
נתפסו שוב ושוב נוסעים אירופים שכתבו על ארץ הקודש או הגיאוגרפי והמדיני .החברה היהודית הלא־מסורתית בארצות
ציירו את טיפוסיה האנושיים .במרכזן של שתי החברות מערב אירופה ומרכזה ״גילתה״ אף היא את ארץ־ישראל,
העיקריות ,ה״ספרדית״ שחבריה מדברים ביהודית־ספרדית וכנגדה החלה להתגבש עמדה מתגוננת ,אורתודוקסית,
ובערבית־יהודית בניבים שונים ,וה״אשכנזית״ ,שחבריה שחפצה להגן על היישוב בארץ מפני סכנות המודרניזציה.
דוברים יידיש ,עמדו תלמידי החכמים שתורתם אומנותם. החברה היהודית ששכנה בערי ארץ־ישראל במאה הי״ט
הנהגת ״היישוב־הישך ראתה עצמה כחברת לומדים שתורתה התאפיינה בתופעה אירגונית מיוחדת במינה :פיצול הולך
אומנותה ,וה״כוללים״ הנושנים התנו קבלת כספי חלוקה וגובר לקבוצות ותת־קבוצות מן הצד ״האשכנזי״ ,למול
בהימנעות מעיסוקים אחרים .הנהגת ״כוללות״ הספרדים אחדות כמעט בלתי מ ופרעת מן הצד הספרדי .משנות ה־30
ראתה עצמה כ״אליטה״ למדנית בעלת ייחוס ,ותפסה את ועד שלהי המאה מתפלגת הקהילה שאנשיה עלו ממזרח
הלימוד כנחלת שכבת החכמים בעלי הייחוס בכלל הקהילה. אירופה וממרכזה לאירגונים רבים ,שכל אחד מהם קשור
אולם השאיפה לקיים בקהילות ״היישוב־הישף מודל ישירות אל אזור מוצאו .מתקבל פסיפס מגוון של אירגונים
אידיאלי של חברת לומדים ,שאיפה שעמדה במרכז הטיעון אלה -ה״כוללים״ -שהם כעין סניפים לקהילות ערי המוצא
המסורתי שעליו נתבססה התמיכה הכספית ,לא נתקיימה. או לאירגונים על־קהילתיים בחבלי ארץ באירופה .ככל
הפער בין המודל המושלם לבין המציאות נגרם הן בשל ריבוי שנתרבו העולים ונתגוונו קבוצות המוצא שלהם נתחזקה
העולים שלא נצטרפו לגרעין הלומדים והן משום התחרות ההכרה בחשיבות הזיקה הישירה שבין מקום המוצא של
החריפה על המקורות הכספיים שיצרה דימוי של חברה מקבל התמיכה לבין גובה הסכום שהוא מקבל .כך נתגבשו
מפוררת ומלאה מריבות .ההברה בפגמי ״היישוב־הישף שתי מגמות ,סותרות לכאורה ,בשאלת איסוף הכספים למען
היתה משותפת לבניו ולמבקרים מבחוץ ,אלא שהראשונים יושבי ארץ־ישראל :מצד אחד המגמה הישנה של תמיכה
דיברו בעיקר בשם הרעיון המקורי של חברת לומדים וניסו כללית ,מכל מקום שהוא ,לכלל היישוב; ומצד שני נתגברו
למנוע את הסטיות ממנו; ואילו האחרונים ,יהודים קולות להפרדת קבוצות שונות על־פי העיקרון הטריטוריאלי.
ולא־יהודים ,שללו את הבסיס הרעיוני לקיומה של חברה המגמה הראשונה נתגשמה בעקרונות פעילותו של ״ארגון
הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם״ ,שגרס תמיכה כללית
שכזאת. וחלוקת כלל הכספים על־פי מפתח מוסכם לקבוצות השונות.
ככל שהלכה ונתפשטה בין יהודי אירופה התודעה המגמה השנייה הביאה להיפרדותן של חטיבות שונות על־פי
המודרנית בדבר ״פגמיה״ של החברה המסורתית ,כך נתגבש המוצא :יוצאי הולנד וגרמניה ,יוצאי הונגריה ,יוצאי ורשה
הבסיס לביקורת על ״היישוב־הישן״ ,שנתפס כמייצג נאמן
12
