Page 4 - ETMOL_119

‫צ׳רצ׳יל‪ ,‬שז׳בוטינסקי השלים עמו בנפש חצויה; תכניתו של‬ ‫בולה ערבית במובן הלאומי‪ ,‬או מוסלמית על־פי אמונתה‪ .‬לפי‬
‫הרברט סמואל להקמת מועצה מייעצת‪ ,‬שההנהלה הציונית‬ ‫השקפתו‪ ,‬יהיה להסתדרות הציונית‪ ,‬לא רק מעמד יוצא דופן‪,‬‬
‫חששה מפניה‪ ,‬וכן הצעתו להקמת קונפדרציה מזרח־תיכונית;‬ ‫אלא גם תפקיד מיוחד‪ .‬כמייצגת את ענייניהם של היהודים‬
‫ולבסוף‪ ,‬יוזמתו של האמיר עבדאללה להקמתת אמירות‬ ‫השבים לארצם היא תקבל סמכויות מיוחדות בתחום פיתוחה‬
‫הכלכלי של ארץ־ישראל‪ .‬לידיה יימסר הזיכיון לפיתוח‬
‫פדרטיבית‪ ,‬ערבית־יהודית‪ ,‬בראשותו‪.‬‬ ‫אוצרות הטבע‪ ,‬עיבוד קרקעות לא־מיושבות‪ ,‬בניין מסילות‬
‫ראוי לציין‪ ,‬כי באותה שנה‪ ,‬בטרם נסתיימה פרשת‬ ‫ברזל ונמלים‪ ,‬ולה יהיה נציג קבוע ליד הממשלה לתיאום בין‬
‫הידידות העמוקה בין וייצמן לז׳בוטינסקי‪ ,‬הוא היה שותף‬
‫למשא־ומתן שניהל וייצמן עם עבדאללה ואף היה נוכח‬ ‫שני הגופים‪ ,‬בכל הנוגע לתחומי הכלכלה‪.‬‬
‫באחת הפגישות איתו בלונדון‪ ,‬ועל כן ייתכן מאוד‪ ,‬כי‬ ‫)ג( הממשל הדדלאומי ‪ -‬ניהול המדינה יימסר לידי גוף‬
‫התכנית אשר הגיש היתה על דעתו‪ ,‬או לפחות בהסכמתו‪ ,‬של‬ ‫מבצע‪ ,‬אשר ימונה בהסכמת ההסתדרות הציונית‪ .‬ז׳בוטינסקי‬
‫תבע מראש‪ ,‬כי משרדי ההגירה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬התעשייה‪,‬‬
‫וייצמן‪.‬‬ ‫המסחר‪ ,‬התחבורה ועבודות ציבוריות יימסרו לידי נציגים‬
‫תכניתו של ז׳בוטינסקי מורכבת משני יסודות‪ :‬האחד ‪-‬‬
‫הקמת פדרציה עבר־ירדנית־ארץ־ישראלית‪ ,‬והאחר ‪-‬‬ ‫אלה‪.‬‬
‫הכללתה של המדינה הפדרטיבית במסגרת קונפדרציה‬ ‫ליד הממשלה הממונה תכהן מועצה מחוקקת מייעצת‪,‬‬
‫אזורית‪ .‬על־פי התכנית‪ ,‬בשלבה הראשון‪ ,‬עבר־הירדן‬ ‫והיא תהווה את השלב הראשון בתהליך הקמתו של המשטר‬
‫וארץ־ישדאל יהיו למדינה פדרטיבית בחסות המנדט הבריטי‪.‬‬ ‫הפרלמנטרי בארץ־ישראל‪ .‬הרכב המועצה אף הוא יתבסס על‬
‫בראש המדינה יעמוד האמיר‪ ,‬ועל־ידו יכהן ראש ממשלה‬ ‫העיקרון כי ארץ־ישראל היא ״רכושן המשותף״ של שתי‬
‫יהודי‪ .‬שיטה זו של ההנהגה הכפולה תתקיים כל זמן שלא‬ ‫האומות‪ .‬מחצית מחבריה ימונו בידי ההסתדרות הציונית‪,‬‬
‫הוקמה הקונפדרציה האזורית‪ .‬עם ייסודה יועבר תפקיד‬ ‫ומחציתם השנייה ייבחרו בידי האוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫הנשיאות לידי ראש הקונפדרציה‪ ,‬ומקום מושבו יהיה‬ ‫בצד הממשל המרכזי בעל האופי חדו־לאומי תתקיים מערכת‬
‫בדמשק‪ ,‬וכאשר ארץ־ישראל תהיה למדינה אוטונומית‬ ‫שלטון עדתית‪ ,‬שלידיה יימסרו העניינים הלאומיים הטהורים‪,‬‬
‫במסגרת הקונפדרציה‪ ,‬תעבור משרת הנשיאות לידי יהודי‪.‬‬
‫מבחינתו של ז׳בוטינסקי‪ ,‬השלב הראשון‪ ,‬הפדרטיבי‪ ,‬היה‬ ‫כמו חינוך ודת‪ .‬ז׳בוטינסקי סיכם;‬
‫דחוף ומציאותי יותר‪ .‬ואילו השלב השני נתפס כחזון לעתיד‬ ‫״כל אדם בעל יושר מחשבה יהיה חייב להודות כי בתכנית‬
‫לבוא‪ ,‬ואולי משום כך נתן כאן ז׳בוטינסקי המדינאי דרור‬ ‫זו אין כדי לדכא את הערבים‪ .‬כמובן‪ ,‬הואיל והעמים הכירו‬
‫לדמיונו כמשורר‪ .‬החזון העתידי הצטייד בעיניו בקונפדרציה‬ ‫בארץ־ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי‪ ,‬אנחנו באורח‬
‫של העמים השמיים‪ ,‬החיים בקנטונים על־פי חלוקה‬ ‫טבעי תובעים בשביל היהודים חלק הגון בשלטון‪ ,‬על מנת‬
‫לאומית־דתית‪ .‬כך יהיו שני קנטונים מוסלמיים‪ :‬סוריה‬ ‫להכין ולשמור את הבית פתוח בשביל אלה אשר יבואו אליו‪.‬‬
‫ומסופוטמיה; קנטון נוצרי־מוסלמי מעורב בלבנון; וקנטון‬ ‫ואולם השפעה זו חייבת להיות מאוזנת איזון צודק עם זו של‬
‫יהודי בארץ־ישראל‪ .‬ז׳בוטינסקי היה מודע‪ ,‬כי שינוי זה‬ ‫האוכלוסיה המקומית‪ ...‬וכן אם שיטה זו תאפשר להסתדרות‬
‫משמעו פגיעה במעמדם של ערביי ארץ־ישראל‪ ,‬ואלה‬ ‫הציונית לפתח פעולת התיישבות בממדים רחבים בלי לפגוע‬
‫במרוצת השנים יהפכו מרוב למיעוט‪ .‬אלא שבמסגרת‬ ‫באינטרסים הלגיטימיים של האוכלוסיה המקומית‪ .‬באותו‬
‫הקונפדרציה האזורית נועד להם פיצוי בעצם השתייכותם‬ ‫זמן עצמו‪ ,‬בכל התחומים הלאומיים הטהורים אשר בהם‬
‫למסגרת מדינית שלערבים יהיה בה רוב מכריע‪ ,‬בדומה‬ ‫עךךאלה הגאון הלאומי אסור שיהיה מוגבל‪ ...‬היהודים‬
‫לגרמנים בשווייץ‪ ,‬שמקצתם חיים כמיעוט בקנטון הצרפתי‪.‬‬ ‫והערבים ייהנו מאוטונומיה מוחלטת השווה לזו‬

‫מעמד האמיר סמלי‬ ‫של אומות עצמאיות״‪.‬‬
‫אין בתכניתו של דבוטינסקי הנחות פסוקות‬
‫ואולם עם כל חשיבותו של חזון העתיד‪ ,‬עיקר עניינו של‬ ‫לגבי דמותו של המשטר בארץ־ישראל בתום‬
‫ז׳בוטינסקי היה במציאות בהווה‪ .‬על השאלות חמדיניות של‬ ‫תקופת הביניים‪ ,‬שמאפיינה הוא מפעל‬
‫ההווה נועד לענות רעיון הפדרציה הדו־לאומית‪ .‬ברשות‬ ‫ההתיישבות רחב הממדים של היהודים‪ .‬עם זה‪,‬‬
‫המבצעת יתקיים האיזון בין ראש המדינה ־ האמיר ‪ -‬לראש‬ ‫יש בתכניתו יסוד קבוע אחד הקשור בהשקפת‬
‫הממשלה היהודי‪ .‬מדברי ההסבר לתכניתו‪ ,‬שהגיש ז׳בוטינסקי‬ ‫עולמו העקרונית‪ ,‬והוא ‪ -‬האוטונומיה‬
‫להנהלה הציונית‪ ,‬מתברר‪ ,‬כי בכל הנוגע לאינטרסים‬ ‫הלאומית־התרבותית‪ ,‬שבה בא לידי ביטוי ״גאונו‬
‫היהודיים החיוניים ‪ -‬כמו הגירה ועבודה ‪ -‬הסמכויות יהיו‬ ‫של כל גזע״‪ .‬כלומר‪ ,‬גם אם נהיה משוכנעים‪ ,‬כי‬
‫בידי ראש הממשלה‪ .‬כך מן הבחינה היהודית מעמדו של‬ ‫ז׳בוטינסקי לא ראה בשלטון הפאריטי הדו־לאומי‬
‫מבנה של קבע‪ ,‬אלא רק הסדר ביניים‪ ,‬עד אשר‬
‫האמיר יהיה סמלי בלבד‪.‬‬ ‫ייווצר הרוב היהודי בארץ־ישראל‪ ,‬הרי בעיקרון‬
‫הממשלה תורכב על בסיס של פאריטי‪ .‬באשר לרשות‬ ‫הדו־לאומיות או הרב־לאומיות‪ ,‬בתחומי התרבות‬
‫המחוקקת‪ ,‬הרי בתבנית זו אין הוא מציע עוד מועצה מייעצת‪,‬‬ ‫הרחבים‪ ,‬קיים יסוד פדרליסטי מובהק‪ ,‬שגם‬
‫כמו בקודמתה‪ ,‬אלא הקמת מוסד פרלמנטרי‪ ,‬שיורכב משני‬ ‫שלטון דמוקרטי‪ ,‬המבוסס על יחסי כוחות‬
‫בתים‪ :‬סנאט ובית־נבחרים‪ .‬הבית התחתון ייבחר בשיטת‬
‫הבחירות הכלליות והיחסיות‪ ,‬שבהן ישתתפו כל אזרחי‬ ‫באוכלוסייה‪ ,‬אינו פוגם בו‪.‬‬
‫ארץ־ישראל היודעים קרוא וכתוב בכל שפה שהיא‪ .‬הגבלה זו‬
‫נועדה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לחזק את כוחם האלקטורלי היחסי של‬ ‫התכנית משנת ‪1922‬‬
‫היהודים‪ .‬לעומת זה‪ ,‬ייבחר הבית העליון על־פי שיטת‬
‫הקוריות הלאומיות והדתיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬תהיה נציגות‬ ‫עד כמה היה הפדרליזם חלק מובנה בתפיסתו‬
‫מוסלמית־ערבית ונוצרית־ערבית‪ .‬הנציגות של הקוריה‬ ‫המדינית של ז׳בוטינסקי‪ ,‬באותה תקופה‪ ,‬תוכיח‬
‫היהודית תיבחר לפי שתי אמות־מידה שונות‪ .‬האחת ‪-‬‬ ‫התכנית המדינית לייסוד משטר פדרטיבי‬
‫טריטוריאלית‪ ,‬החלה על כל האזרחים היהודים במדינה‪,‬‬ ‫בארץ־ישראל במסגרת קונפדרציה מזרח*‬
‫והאחרת ‪-‬הלאומית‪ ,‬המבטאת את חלקו של העם היהודי‬ ‫תיכונית‪ ,‬שהגיש להנהלה הציונית בסוף שנת‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬התוצאה תהיה‪ ,‬שבסנאט תהיינה ארבע‬
‫חטיבות נציגים‪ :‬המוסלמית‪ ,‬הנוצרית‪ ,‬היהודית‬ ‫‪.1922‬‬
‫באותה שנה נצטרפו זה אל זה שלושה עניינים‬
‫מדיניים‪ ,‬אשר המריצו אותו לחפש פתרון מדיני‬
‫יסודי לשאלת ארץ־ישראל‪ :‬״הספר הלבן״ של‬