Page 2 - ETMOL_46
P. 2
העורך :שלמה שבא עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון ,ד״ר שלמה שביט,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המעצב :איל בן־דרור
מינהלה :יוסף אלקוני
המערכת :עת־מול ,בנין ויקטור ואדראה קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
הפצה ומנויים :ת.ד - 23078 .תל־אביב ,61230טלפון 03-236561
הדפסה :דפוס חדקל בע״מ -תל־אביב
מנוי לשנה 200 -שקל
גליוןבודד 35-שקל
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
התוכן לחיות בהיסטוריה
לכבוד הרכבת בת תשעים השנה מופיע בשער ציור מהמאה כל יום גרשם בספרי ההיסטוריה .כל יום ,בכל מקום ,קורים דברים אשר
הקודמת :מעלה המסילה בדרך ירושלים .בקצה התמונה - יסופר עליהם וידובר בהם ,ברב או במעט ,בקורות הימים ,בספרים ובמחקרים.
הרכבת התורכית הקטנה ,צופרת ומושכת ועולה .פרופ׳ שמו
אל אביצור מספר בעמוד 14על הרכבות התורכיות והאנגליות אולם יש ימים שבהם קורה יותר.
• ד״ר שמואל דותן כותב בפתח העתון על המאבק שקדם כאלה הם ,כך גראה ,הימים האלו .אגו חיים עכשיו ב״היסטוריה״.
להחלטת או״ם על הקמת שתי מדינות בארץ־ישראל ,על אמגם ,זה כמה עשרות שגים שאגו ״חיים בהיסטוריה״ ,מאז הקמת המדיגה
הנסיונות האמריקאים לתת את הנגב לערבים )הרוסים היו ולפגי כן; ועובדה ,עד כמה ישראל ,שמספר תושביה ארבעה מיליון גפש בלבד
נגד( וקובע :לא זכרון השואה הוא אשר השפיע על אומות ־ תופסת מקום בעתוגים ובתקשורת בכל העולם .האיגטגסיוויות ,הפעילות
העולם להחליט על הקמת מדינה יהודית • יוסף דילה ריינה הגוקשה של המאורעות ,היחה לחלק מחייגו ,ויש אומרים ,שהיא מעצבת
הוא דמות ספרותית ידועה במשך מאות השנים האחרונות, במידה רבה גם את אופיו של הישראלי .אולם גראה שמה שקרה בישראל
פרופ׳ מאיר בגיהו עוקב אחרי מהדרו או מחברו של הסיפור הקיץ הזה גגד עיגיגו ,ובכל השטחים -הפוליטיים ,הצבאיים ,הכלכליים
ואחרי גילגולי חייו המוזרים • חוקרת ארץ־ישראל שושנה והתרבותיים -יהווה פרק גכבד ותמרור דרך בתולדותיגו ,פרק ששמו יהיה
הלוי מגלה ריב גדול שהיה בירושלים על חינוכם של בני העיר מעין ״במפגה הימים״ ,״סימגי שאלה״ ,״קרש קפיצה״ ,״ימי גסיגה״ ,״צעד
ועל מאסרו של רב ואשתו)בעמוד • (8ד״ר שמעון דר מספר
בהרחבה על היהודים שחיו בחצביה במשך מאות שנים עד אחד קדימה״ וכדומה.
שבא הברון רוטשילד והעבידם לראש־פינה ,כדי שיעבדו שם אגחגו שחיים בתוך קורות הימים עצמם ודאי שאין אגו יכולים לדעת ולהגדיר
בבית־החרושת לאריגה • בשנים האחרונות נתגלו פרטים מה קורה ,בסופו של דבר אגחגו הגגו הגושא של התהליך הזה ,בגו מדובר.
רבים על אמני ארץ־ישראל של המאה הקודמת ומוזיאון אגחגו מגסים לגחש ,צועקים ,לוחשים ,מחייכים ,מלגלגים ,יוצאים לככרות,
מיואשים ,מקווים; אגחגו מתעצבים ,מחייכים ,חשים גדולה וחשים חוסר
ישראל אף ערך תערוכה גדולה של יצירותיהם ,דוד הכהן אוגים ,ולעתים חשים ,שצריך לשגות ,שכל אחד אחראי לשיגוי ואחר־כך אגו
מספר על אחד מהם :משה מזרחי־שאה־סופר ,שהיה בעל חנות גופלים להרגשה של אזלת יד .האם אגו השפן שבמעבדה ,או החוקר העושה
למסגרות ומראות • אפרים דיינארד היה מראשוני אספני
הספרים העבריים ולוחם מלחמות ציון וארץ־ישראל בשצף־ את הגיסויז או אולי אגו שגיהם גם יחדז
קצף; על דמותו של איש מיוחד במינו זה מספר יוחנן ארנון זהו זמן רב עגיין .זהו גם זמגם של הסקרגים והצופים־אחרי־הקורה ,וזהו הזמן
בעמוד • 17״בבית חמי יש נחש גדול דד באמצע הכותל״ - האהוב על כותבי הספרים ,החוקרים וההיסטוריוגים .״עת־מול״ ,בסופו של
כך מתחיל משה ריישד ,בן אמצע המאה הקודמת ,את תיאורו דבר ,הריהו עתון המוקדש להיסטוריה ויש להגיח ,כי בעתון זה ,כמו בעתוגים
הססגוני על אחת מחיות הארץ בספרו ״שערי ירושלים״; על אחרים ובמקומות אחרים ,יידוגו בבוא היום עקבות הזמן הזה ומשמעותו,
האיש וספרו וכלי בית־המקדש שנדדו עד עין־כחל בגליל כותב יסוכמו וייחקרו בקור רוח .אבל עד אז יעברו שגים רבות -אלו יהיו ש גו ת
חיים רון • ד״ר יפה ברלוביץ ,ממכון קורצוויל באוניברסיטת
בר־אילן ,מנתחת את יחסם של סופרי העליה הראשונה חייגו.
למושלי הארץ התודכים ,לנופים החדשים ולערבים אשר גרו ועד אז ,גקווה שגוכל לכגס את כל כוחות המחשבה ,שיקול הדעת ,השפיות,
כאן • ובעמוד האחרון ״זוטות היסטוריות״ ,מעשיות ודברי התעוזה והזהירות ,החשבון לעתיד וגסיון העבר -כדי שגצליח לעבור זמן זה
במאמץ אחד ,מאוחד - ,ולטוב .כדי שמה שקורה עכשיו ייהפך ל״סיפור טוב״
פלא מזמנים שהיו...
בבוא היום ב״עת־מול״ ובמחקרי ההיסטוריה הישראלית והיהודית.
החתם
את בני משפחתך
ידידיך וילדיהם
כשי
על
עתמול
שלח אלינו)ת.ד - 23078 .ת״א (61230
המחאה ע״ס 200-שקל
