Page 6 - ETMOL_46
P. 6
בוקעת מן הסיפור על שהתרחש בלב הסופר
האומה בדור גירוש ספרד ,לפניו ולאח שהשתמד
ריו ,והשימוש בקבלה מעשית לצורך
וסירב
החשת הקץ. לגרש
שלמה נאוארו ,חכם איטלקי שהתיי
שב בירושלים ויצא בשליחותה ,היה את
ידוע כמהדיר הסיפור .כדי לשוות לו
הוד קדומים וכדי שתהיה לו השפעה על
הקורא ,תלה אותו המהדיר במחבר
אחר ,הקדים זמן חיבורו וקשרו לעיר
צפת ,ואמר כי מצאו ב״קונטריס ישן
נושן ומעושן ...בגנזי הספרים אשר
בצפת בכתיבת יד הרב יהודה מאיר ז״ל,
תלמידו של ר׳ יוסף דילה ריינה כי שם
היה עמו בשעת מעשה״.
שלמה נאוארו כותב הסיפור
גרשם שלום חקר את הסיפור והעלה א ש תו
שאינו אלא עיבוד דמיוני של ידיעות על
ר׳ יוסף דילה ריינה ,אשר חי בדור
הגירוש בספרד ,והמחבר האמיתי אינו מעשה נורא
אלא שלמה נאוארו עצמו .פעמים רבות
הועתק הסיפור ונדפס ואף תורגם לכמה מרבי יוסף
שפות .הסיפור בנוסחו הנפוץ הגיע לי
דינו מהעתקתו של יוסף סמברי ממצרים דילה ריינה
בספרו ״דברי יוסף״ שנשלם בקאהיר
בשנת תל״ב ) .(1672לסמברי היה כתב הוא מהסיפורים
יד-ישן שהעתיקו שלמה נאוארו מירוש
לים וכאמור ,דעת החוקרים היא ששל הנודעים
מה נאוארו הוא בעצם מחבר הסיפור.
ראשונה נדפס מעשה יוסף דילה ריינה
ב״ספור דברים״ ,שהוא לקט מספרבמשך דורות רבים•
״דברי יוסף״ שיצא לאור בקושטא
תצ״ח ) (1728ונשנה לאחר שנים לאמחברו הוא כנראה
מרובות במהדורה השניה שלו שנקראה
״מאורעות עולם״ ,אף היא בתורכיה שלמה נאוארו
בשנת תקט״ז ) (1756ולא יצא כספר מירושלים
לעצמו ששם המעשה ,נקרא עליו אלא
בשנת תקכ״ו ) ,(1786בקושטא ,אך לא שיצא לאיטליה
בעברית אלא בלאדינו ,וכשני דורות והתנצר
אחר-כך ביידיש .עברו כמאה וארבעים
שנה אחר הופעת הסיפור בדפוס וכמאה
שנה לאחר שהופיע כספר לעצמו בלא
דינו ,עד שיצאה מהדורה עברית בספר מאת מאיר בניהו
בשנת תר״כ-תר״ל )(1870-1860
בערך.
מן הסיפורים הנודעים בספרותנו הוא שלושים ואחת מהדורות יצאו מן
מעשה נורא מר׳ יוסף דילה ריינה .חוט הסיפור בשלימותו .בעברית ,17 -
של חן משוך עליו ויש בו שלימות בלאדינו 5 -וביידיש .9 -בתוך לקט
מבחינה ספרותית .מעשה במקובל שבי סיפורים מצוי גם נוסח ערבי ,הסיפור
קש להכניע את סמאל ,עזרו של עשו ,תורגם גם לפרסית ,גרמנית )בשנת
כדי לקרב את הקץ .יצא עם חמשה ,(1865איטלקית ) ,(1891ואנגלית .שתי
תלמידיו למדברות ,טיהרו והכינו עצמם המהדורות הראשונות של המעשה
לפעולות גדולות .לבסוף הורידו את שנדפסו בעברית בספר לעצמו ,לא
סמאל ולילית בדמות כלבים שחורים נזכרו בהן מקום הדפוס ושנת ההדפסה,
ויכלו להם ,אלא שבשעה האחרונה כנראה מאימת הצנזורה .שם המקום,
נכשל המקובל ,נתן להם להריח מקטו ליוורנו ,שבה נדפסה המהדורה שממנה
רת הלבונה הקדושה שהיתה בידו וסמ העתיקו ,נדפס באותיות גדולות ובשורה
אל ובת זוגו התירו כבליהם ונמלטו .לעצמה ,כדי להטעות.
סופו של ר׳ יוסף דילה ריינה שנענש על הסיפור הטביע את חותמו על הספ
המעשה ויצא לתרבות רעה .בת קול רות העברית החדשה וכן על ספרות