Page 10 - ETMOL_46
P. 10
עית :לפנות אל האמיר עלי ,השוכן
בחצביה ,ובשמם של חכמי ישראל
יחרימו מידיו את כל התבואה.
האסיר שברח
לקראת העת החדשה מתרבות התעו בכפר חצביה ,במורדות החרמון ,ח^ו יהודים
דות והעדויות על קהילת יהודי חצביה. במשך מאות שנים • בני חצביה
גם נוסעים וחוקרים שונים החלו לפקוד היו בין מתיישבי ראש״פינה
את האיזור והם מספרים מה שראו או
שמעו .יש לנו עדות בספר שאלות- מאת שמעון דר
ותשובות ״דברי מרדכי״ ,שם מסופר על
מקרה שקרה ליהודי מחצביה בשם פירוש יפת על אחרי וקדושים״ .בכתב- קהילת יהודי חצביה ,שעל הכתף
מראד ,בשנת .1777הוא נאסר יחד עם היד השני כתוב ששמואל בן אברהם בן המערבית של החרמון ,היא מן הקהילות
גויים אחדים בפקודתו של האמיר יוסף, משה הלוי חצבני העתיק בשנת 1401 הכפריות היהודיות שלא הלכו מעודן
מושל הלבנון .מראד חתר בכותל בית- חיבור ערבי של קרקזאני .שני המעתי בגולה ,ואשר המשיכו והתקיימו ברצי
הסוהר והוא יחד עם האסירים האחרים פות ,יחד עם קהילות כפריות אחרות
ברחו .גם שומר בית-הסוהר ברח ,מפחד קים מוצאם ממשפחות לוי והשם ״משה בלבנון ,עד לראשית המאה ה־ .20הרי
לוי חצבני״ קיים עד היום בקרב יוצאי הלבנון ,ובעיקר החרמון ,היו עד לתקו
עונשו של האמיר. פה החדשה רחוקים מהשלטונות המרכז
מראד נמלט לצור ,מת ונקבר בבית- חצביה. יים אשר שלטו על ארץ-ישראל וסוריה
קברות נוצרי .תושבי חצביה היהודים אור נוסף על חייהם ואירגונם של והיהודים ,כמיעוטים אחרים ,הדרוזים
העידו על מותו ,כדי לשחרר את אשתו יהודי חצביה שופכת תעודה מ״השאלות
מעגינותה .חותנו של מראד רודיסלי למשל ,מצאו שם מקלט.
)מהאי רודוס( ,ומעניינת העובדה שיהו ותשובות״ של הרב יום-טוב צהלון בכך ניתן אולי להסביר את העובדה
די חצביה התחתנו עם יהודים ממקומות מחכמי צפת שחי במאה ה 16-וראשית שקבוצה שלמה של כפרים בהרי הלבנון
המאה ה .17-מתוך השאלות שנשאל והחרמון היתה מיושבת יהודים ברצי
רחוקים. על-ידי בני דורו מתברר שיהודי דרום פות מאז ימי בית שני ועד לתקופה
במאה ה 19-נזכרת קהילת חצביה סוריה ,הלבנון והחרמון היו נתונים למ המורדנית .הנשיא המנוח יצחק בן-צבי,
בכתביהם של נוסעים וחוקרים רבים רות ההלכתית של חכמי צפת .עיקר אשר עסק בחקר יהודי האיזור ,מנה
שעברו בה .הנוסע ג׳ון וילסון ,כומר השאלות נסב על עניינים חקלאיים של כתריסר כפרים כאלה ,בלבנון ובחרמון,
פרוטסטנטי ,מתאר ביקור שנערך בחצ- שנות שמיטה ודיני שביעית ,שותפויות שהתרכזו סביב שני מרכזים -דיר אל-
ביה בערב פסח בשנת .1843וילסון בין יהודים ונוכרים בעיבוד אדמות והח
מתארח בביתו של משה בן יוסף ואלדו. קמר וחצביה.
זקת משק חי. חצביה ,היושבת בגובה של כ1000-
בערב הוא משתתף בסדר הפסח. הרב צהלון נשאל על-ידי יהודי חצ- מטר מעל פני הים ,שימשה מרכז רוחני
וילסון אומר ,כי אנשי הקהילה הם ביה ,מה דינו של בן כפרם שזרע את ומבצר צבאי של הדרוזים .במרחק של
ספרדים ,מונים כמאה נפשות ולהם שדהו בשנת השמיטה .מתוך תשובתו 1.5קילומטר דרומית לכפר שוכנת
כעשרים בתים .כולם נולדו במקום, המפורטת אפשר לשאוב שפע נתונים חלות אל-בידה ,המרכז הרוחני הדרוזי
מלבד אחד שמוצאו מעכו .לפרנסתם על חייה של חצביה ,אירגונה הפנימי הקדמון .נראה שהדרוזים ,בעצמם מי
עוסקים היהודים ברוכלות בכפרים עוט בלבנון ,הגנו אף על היהודים
ובחקלאות בשותפות עם שכניהם .במ ומעמדה הכלכלי .הרב צהלון יוצא
קום מצוי בית-כנסת .חלק מאנשי בתקיפות רבה נגד בן הקהילה שזרע שכניהם.
הקהילה מבינים עברית .בראש הקהל בשביעית ,גם אם עשה זאת בשוגג.
עומד אברהם בן דוד ,העוסק גם בהור העונש המוטל עליו ,חלוקת התבואה עדות בכתבי יד
אה והוא גם שוחט ומוכר בשר .המסים לעניים ונצרכים בחצביה ובארץ-
שהטילו עליהם התורכים הנם כבדים ישראל .בקהילה מכהן כרב החכם דוד, על יהודים בחצביה ,יש לנו עדות
מנשוא ,וכיום דורשים מהם 3200 שהוא מרביץ תורה ומלמד ושוחט וש מהמאות ה .15-14-באוסף כתבי-היד
פיאסטרים ,במקום 450פיאסטרים ליח ציבור .בראש הקהל עומד שיר הקראים בלנינגרד מצויים שני כתבי-יד
ששילמו בימי איברהים פחה ,מושל ובהם מצויין ״אליה בן אברהם בן משה
הארץ בזמן השלטון המצרי הקצר כמה בשם יוסף מנשה .ליהודי הכפר שדות בן שמואל הלוים בן חצבן ,גמר בחודש
שנים לפני כן .בזמן ביקורו של ג׳ון כסליו'אתרע״ח ) (1366את ההעתקה של
וילסון משל עליה האמיר סעיד א-דין, תבואה ומצבם הכלכלי טוב.
מעניינת העצה שיועץ החכם הצפתי
ממשפחת שיהאב. לפרנסי הקהילה בחצביה ,במקרה שיס
רב האיש לחלק את היבול שזרע בשבי
הנערה הגיבורה
החוקר הירושלמי יהוסף שווארץ,
שביקר בלבנון במחצית המאה ה,19-
מספר בספרו ״תבואות הארץ״ ,כי במ
קום מצויים 30בעלי-בתים :״והם אהו
בים מאד לאנשי דורסי )דרוזים( והם
אנשים חזקים ,אנשי חיל ועובדי אדמה
כמו גויי ההר .גם בנותיהם רועות צאן
עם קשת ורומח בידיהן ,ללחום עם חיית
10